רבי חנינא בר פפי
תקופת הפעילות | הדור השלישי לאמוראים |
---|---|
רבותיו | רבי יוחנן |
בני דורו | רבי אבהו ורבי יצחק נפחא רבי אבא רב יצחק בר יוסף |
רבי חנינא בר פפי היה אמורא בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל.
מתולדותיו
היה מצעירי תלמידיו של רבי יוחנן[1].
חבריו היו רבי אבהו, רבי יצחק נפחא[2], רבי אמי[3], ורבי זירא[4]. על תלמידיו נמנו רבי אילעא[5] ורב אדא בר אבימי[6] ייתכן כי הוא האמורא המוזכר בשם "רבי חנינא בר פפא", המוזכר תמיד באגדות הש"ס[7], שכן הוא מוזכר יחד עם רבי אבהו ורבי יצחק נפחא[8].
הוא שימש כדיין, ובהזדמנות אחת אף הכריע דין תורה בין שנים מחבריו, רב יצחק בר יוסף ורבי אבא. רבי יצחק טען שרבי אבא הוא חייב לו כסף, אך אבד לו השטר בו הייתה מתודעת ההלוואה. רבי אבא לא רצה להחזיר את הכסף מבלי שיקבל את השטר, שכן חשש שמא השטר נמצא בין גנזיו של רבי יצחק, ובניו שימצאו את השטר לאחר פטירתו ולא ידעו שהחוב נפרע כבר, יתבעו ממנו את הכסף שוב. רבי יצחק הציע לכתוב שובר (שטר נגדי בו הוא חותם כי קיבל את הכסף מהלווה), אך רבי אבא סירב מכיוון שחשש שמא השובר יאבד לו בעתיד, וטען שכן פסקו רב ושמואל, אך רבי חנינא הכריע כרבי יוחנן וריש לקיש שפסקו כי המלווה יכול לתבוע את הכסף מהלווה אם הוא כותב לו שטר[9].
היה מפורסם כדוגמה לאדם צדיק שאינו חשוד על שום חטא, וכאשר רב הלך עם תלמידו רב יהודה, הוא אמר לתלמידו: בואו ונתרחק מאותה אשה ההולכת לפנינו, כדי שלא נענש באש הגיהנום. שאלו תלמידו: הרי נאמר ששני אנשים כשרים מותרים להתייחד עם אשה? אמר לו רב: ומניין שאנחנו נחשבים אנשים כשרים, שמא רק אנשים כרבי חנינא בר פפי נחשבים 'כשרים' לעניין זה?[10].
המעשה בו התפרסם כצדיק, אירע כאשר אחת משרות המלוכה תבעה ממנו לקיים עימה יחסים אסורים, ומכיוון שמדובר היה באשה שיכולה הייתה להמיתו, הוא עשה תחבולה וגרם לעצמו להמלא שחין, אך אותה אשה הסירה ממנו את השחין על ידי כישוף. בראותו זאת, הוא נמלט ממנה לבית בו היו שדים, ביודעו שהשרה לא תרדוף אחריו למקום כזה, שכן מדובר היה בבית שכל מי שנכנס לשם היה ניזוק, גם אם היו נכנסים שני אנשים יחד, וגם אם היה זה ביום. לאחר מכן שאלוהו חבריו: מי שמרך מהמזיקים? השיב להם רבי חנינא: שני מלאכים באו ושמרוני כל הלילה[11].
לקריאה נוספת
- יהודה לייב פישמן מימון (עורך), "ר' חיננא בר פפא", יחוסי תנאים ואמוראים, ירושלים, תשכ"ג 1963, עמודים שע"ו-שע"ח
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי חנינא בר פפי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמודים 494-497, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמ"ב עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמ"ב עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף קי"ז עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ח עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל"ח עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף קי"ז עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ב עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ס' עמוד א'תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ז' עמוד א'תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"א עמוד א'תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ז עמוד א'תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ה' עמוד א'תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י' עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף כ"ט עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קע"א עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף פ"א עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ט עמוד ב'.
31655079רבי חנינא בר פפי