רבי טרפון
 | |
| הקבר המצוין כיום בכדיתה, המקום הוא זיהוי שגוי של עולה רגל מאוחר (ראו להלן) | |
| תקופת הפעילות | דור שני ושלישי לתנאים |
|---|---|
| השתייכות | בית המדרש בלוד |
| רבותיו | רבן יוחנן בן זכאי |
| תלמידיו | רבי אלעזר בן מתיא, שמעון בן עזאי, רבי חנינא בן חכינאי, רבי יהודה בר אלעאי |
| בני דורו | רבי עקיבא |
רבי טרפון הוא תנא, ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר[1] שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני). מתלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי[2] ומתלמידי בית שמאי. רב, חבר ובר פלוגתא לרבי עקיבא. בית מדרשו של רבי טרפון היה בעיר לוד. הוא נקרא בתלמוד ירושלמי בתואר הנדיר "אביהן של ישראל"[3]. מוזכר במשנה 49 פעמים, לרוב כשהוא חלוק עם רבי עקיבא שהיה תלמיד חבר שלו, אך גם כאשר הוא חלוק עם רבי מאיר, רבי ישמעאל, רבי אליעזר, רבי יהושע בן חנניה, רבי אלעזר בן עזריה, ורבות הלכות אחרות שחידש ועליהן אין חולק[4].
אישיותו
רבי טרפון היה אדם עשיר ובכספו היה עוזר רבות לעניים ואף השתמש לשם כך בסמכויותיו ככהן. את חמשת הסלעים של דמי פדיון הבן שהיו נותנים לו נהג להחזיר[5], ופעם אחת בשנת בצורת הוא התארס עם שלוש מאות נשים, על מנת שיהא מותר להן לאכול מאכלי תרומה שמצויים יותר בזול[6].
מסופר שפעם שאל אותו רבי עקיבא: "רבי, רצונך אקח לך עיר אחת או שתיים?" (האם אתה מעוניין בנכסים רבים?), לאחר שרבי טרפון ענה בחיוב ונתן לו ארבעת אלפים דינרי זהבי חילק רבי עקיבא את הנכסים לתלמידי חכמים עניים. לאחר זמן מה, שאל אותו רבי טרפון היכן הערים שקנה לו. רבי עקיבא לקח אותו לבית המדרש, הביא לפניו ילד עם ספר תהילים שקרא עד הפסוק ”פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד”[7], והסביר לו כי זהו הנכס שקנה, נכס שעומד לעולמי עד. אז נישק רבי טרפון את רבי עקיבא ואמר לו: "רבי אלופי! רבי בחכמה ואלופי בדרך ארץ"[8].
רבי טרפון העיד עדויות שונות אשר ראה בבית המקדש ככהן, כך למשל העיד כי שמע את השם המפורש יוצא מפי כהן גדול[9]. הוא העיד שבעלי מומים כשרים לעבודה בבית המקדש, על סמך דודו אחי אמו, שהיה כהן ותקע בבית המקדש בחצוצרות (אך לבסוף התברר שהיה זה בשעת הקהל)[10] רבי טרפון היה אדם גבוה מאוד[11].
חכמי ישראל העריכו את רבי טרפון בזכות ענוותנותו ובזכות בקיאותו העצומה בכל מקצועות התורה, כמסופר באבות דרבי נתן[12]: "בשעה שתלמיד חכם היה נכנס אצלו והיה אומר לו: שְנה לי! מביא לו מקרא ומשנה, מדרש, הלכות ואגדות, כיוון שיצא מלפניו - היה מלא ברכה וטוב". בענוותנותו הרבה נזהר תמיד שלא לפרסם את שמו ולא להתכבד בו, ובגמרא מסופר עוד כי כל חייו הצטער על שניצל ממוות בזכות כתרה של תורה[13].
רבי טרפון היה ידוע באמירותיו הקיצוניות ובלהיטותו הרבה בשעת ויכוחים. אחד הביטויים השגורים בפיו היה - "אקפח את בני", שמשמעו הוא - אם אני טועה, אהרוג את בניי.
רבי טרפון סבר שמצוות מעשיות חשובות יותר מלימוד תורה[14]. הוא עצמו נודע במיוחד בשל מעשיו הטובים. כך למשל מסופר, שכשחלה רבי טרפון ובאו חכמים לבקרו ספרה להם אימו כמה מקפיד בנה על מצות כיבוד אם. אמרו לה: כל מה שעושה אינו חצי חציה של המצווה[15]. בגמרא עוד סיפרה, כי פעם במהלך טיול קצר, נקרעה נעלה, ומכיוון שהיה זה בשבת, אסור היה לתקן את הנעל. בנה, רבי טרפון, שם את ידיו מתחת לרגלה וליווה אותה עד שהגיעה למיטתה[16].
מותו וקברו
אין תמימות דעים לגבי נסיבות פטירתו של רבי טרפון. במדרש איכה רבה[17] כתוב כי נמנה עם עשרת הרוגי מלכות, אך אחרים[דרושה הבהרה] סבורים כי נמלט סמוך לפרוץ מרד בר כוכבא לחוץ לארץ ושם נפטר. לפי דעה זו ככל הנראה נפטר רבי טרפון באופן טבעי באיזור תקופת הזמן של פרוץ מרד בר כוכבא (שנת 133 לספירה)[18].
הדעה הרווחת לגבי מיקום קברו של התנא על-פי מסורת מהאר"י, מזהה את הקבר במצבה מאורכת צבועה בתכלת בסמוך ליישוב קדיתא שבין צפת למירון. על גבי הקבר גדל עץ אלה ענק שסוכך עליו בצילו ומהווה גם סימן זיהוי בולט למקום. המיקום מוזכר לראשונה באגרת של תלמיד רבי עובדיה מברטנורא שנכתבה במאה ה-16: "מעט רחוק משם יש קבורת רבי טרפון זצ"ל ועליו ציון יפה"[19]. בעל הייחוס אבות כותב בשנת רצ"ז בתארו את הר מירון וקבר הרשב"י: "וקרוב לשם קבר רבי יוסי בן קיסמא ועליו אילו גדול של שקדים ורבי טרפון ז"ל ועליו אילן של זיתים"[20]. ואף רבי משה בסאולה מזכיר זיהוי זה בספר מסעות ארץ ישראל (שנת רפ"ב)[21]. רבי משה ריישר בספרו "שערי ירשלים" (תרכ"ח) מזהה את תיאורו של רבי משה עם היישוב בכדיתה[22]. אך יש הטוענים שקריאה נכונה של הכתוב מביאה לכך שכוונתו הייתה למירון עצמה בסמוך לקדיתא.[23]
מסורת אחרת המובאת בספר ייחוס האבות, גורסת כי קברו של התנא נמצא באיזור טבריה[24]. למעשה כיום לא נמצאת אף נקודת ציון שמזוהה עם קברו של רבי טרפון בטבריה. מיקום נוסף מצויין בספר "סדר קברי אבותינו ז"ל" (רשימת אילן ב', שנת 1300 לערך), לפיו קברו בבניאס.
בספר "יחוס הצדיקים" (רשימת אילן ג', המאה ה-11/המאה ה-12) נזכר קברו רבי טרפון במירון, בשנת 2007 התגלתה ביער מירון מערת קבורה של רבי טרפון לאחר מחקר מקיף של עמותת "אהלי צדיקים".
מתורתו
רבי טרפון נחלק רבות עם חבריו במשנה, בעיקר עם רבי עקיבא. לרוב רבי טרפון נמנה עם הצד המקל. בשאלה האם עבד שיצא בשן ועין זקוק גם לגט שחרור, סבורים רבי מאיר ורבי טרפון שאינו צריך, לעומת רבי ישמעאל, רבי אליעזר ורבי עקיבא שמצריכים גט שחרור[25]. בדין אדם שקיבל על עצמו נזירות ותלה זאת בדבר שהיה מוטל בספק, סבורים בית שמאי כי הוא נזיר ובית הלל סבורים שרק אם נתקיים נזרו הוא ספק, אך רבי טרפון סבור שבין כך ובין כך אין הוא נזיר כי "לא ניתנה נזירות אלא להפלאה"[26]. על אחת ממחלוקותיו עם רבי עקיבא מסופר כי רבי טרפון עצמו הודה לו, כפי שמסר רבי שמעון בר יוחאי[27]: "אמר רבי שמעון: מעשה במגורה של דסקים ביבנה שהייתה עומדת בחזקת שלימה ומדדו ונמצאת חסירה, כל טהרות שנעשו על גבה היה רבי טרפון מטהר ורבי עקיבא מטמא. אמר רבי טרפון מקווה זה בחזקת שלם הוא עומד מספק אתה בא לחסרו, אל תחסרנו מספק. אמר רבי עקיבא: אדם זה בחזקת טמא הוא עומד, מספק אתה בא לטהרו, אל תטהרנו מספק. אמר רבי טרפון: משל לעומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה שעבודתו כשירה. אמר רבי עקיבא משל לעומד ומקריב על גבי המזבח, ונודע שהוא בעל מום שעבודתו פסולה. אמר רבי טרפון אתה דימיתו לבעל מום, ואני דמיתיו לבן גרושה או לבן חלוצה, נראה למי דומה? אי דומה לבן גרושה ולבן חלוצה נדוננו כבן גרושה, או כבן חלוצה אם דומה לבעל מום נדוננו כבעל מום! התחיל רבי עקיבא לדון: מקווה פסולו ביחיד ובעל מום פסולו ביחיד, ואל יוכיח בן גרושה ובן חלוצה שפסולו בשנים, דבר אחר מקווה פסולו בגופו בעל מום פסולו בגופו ואל יוכיח בן גרושה ובן חלוצה שפסולו מאחרים, אמר ליה רבי טרפון עקיבא כל הפורש ממך כפורש מן החיים!".
לעומת זאת בדיני ממונות גישתו הייתה מעורבת. בהלכות מסוימות מחמיר רבי טרפון, הוא סבור שקרן המזיקה ברשות הניזק משלמת נזק שלם[28], לעומת זאת, הוא מקל וסובר שכאשר אדם מצא בעלי חיים שהחזקתן עולה כסף ומכרן לפי ההלכה, מותר לו להשתמש בדמיהן[29]. לפעמים בפסקיו הוא מחמיר ומקיל באותו פסק עצמו, כך למשל מסופר במשנה כי הוא קבע שדין אונאה הוא עד שליש, ושמחו תגרי לוד שהיו סוחרים ממולחים ומפקיעים את המחיר, אך כאשר המשיך ופסק שניתן לחזור ממקח שבו הייתה אונאה כל שהיא עד סוף היום אמרו תגרי לוד "יניח לנו רבי טרפון במקומינו" וחזרו לדברי חכמים[30].
ידועה מחלוקתו עם רבי עקיבא האם תלמוד תורה חשוב יותר או שמא מעשים טובים: "כבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד, נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול. נענה ר"ע ואמר: תלמוד גדול. נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה"[14].
רבי טרפון סובר, שבמקרה שעל ידי שנדרוש את הכלל דיו לבא מן הדין להיות כנדון - הקל וחומר יופרך, כלומר המשמעות היחידה שתהיה לקל וחומר תהיה רק אם לא נשתמש בכלל "דיו", לא נדרוש "דיו". הגמרא במסכת בבא קמא[31] מסבירה שבמקרה של מרים הנביאה, לא כתוב שתצטרך אפילו שבעה ימים, והקל וחומר יכול היה להוסיף לה שבועיים, ועל כך נאמר "דיו" ומוריד שבעה. אבל במקרה שבו הדין הנלמד בקל וחומר יעלם לגמרי, לא דורשים "דיו".
מאמרותיו באגדה
- "היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק"[32].
- "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה, אם למדת תורה הרבה נותנים לך שכר הרבה, ונאמן הוא בעל מלאכתך, שישלם לך שכר פעולתך, ודע לך שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא"[33].
תלמידיו
על תלמידיו נמנה רבי יהודה שלמד אצלו בלוד[34]. תלמיד נוסף שלו הוא יהודה בן נחמיה[35].
לקריאה נוספת
- יהודה לייב פישמן מימון (עורך), "523", יחוסי תנאים ואמוראים, ירושלים, תשכ"ג 1963, עמודים תפ"ב-תפ"ה
- בנימין לאו, "רבי טרפון: מבית שמאי לבית המדרש ביבנה", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 117-107.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: רבי טרפון |
- הרב אהרן הימן, "רבי טרפון (הכהן)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמודים 529-524, באתר היברובוקס
- רבי טרפון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "הלְכה חמורך, טרפון!, באנציקלופדיה יהודית "דעת".
- המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, קבר רבי טרפון.
- קק"ל, האלה של רבי טרפון בקדיתא.
טרפון רבי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות א ו
- ^ ראה בארוכה במחקרו של היימן עמ' 525
- ^ יומא פ"א סוף ה"א, יבמות פ"ד סוף הלכה י"ב.
- ^ היימן
- ^ (תוספתא בכורות ו:ד, בבלי בכורות נא:ב)
- ^ (תוספתא כתובות ה:א)
- ^ ספר תהלים, פרק קי"ב, פסוק ט'.
- ^ מסכת כלה פ"א הכ"א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"א עמוד א'.
- ^ ירושלמי פרק א' סוף הלכה א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף כ"ד עמוד ב'.
- ^ מן המסכתות הקטנות; יח, א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"ב עמוד א'
- ^ 14.0 14.1 תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ' עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"א עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק א', הלכה א' (דפוס וילנא: דף דף ג עמוד "ב, עמוד ")
- ^ איכה רבה ב ד.
- ^ תולדות תנאים ואמוראים, באתר היברובוקס
- ^ ספר המעמר, אגרת אלמוני תלמיד הרע"ב, באתר היברובוקס
- ^ ספר המעמר, אגרת ייחוס אבות, באתר היברובוקס
- ^ מסעות ארץ ישראל, רבי משה בסאולה, באתר היברובוקס
- ^ שערי ירושלים, רבי משה ריישר, באתר היברובוקס
- ^ מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, חלק ב' עמ' 169
- ^ ספר המעמר, אגרת ייחוס אבות, באתר היברובוקס
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ב עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף ל"ב עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ס"ו עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ט"ז עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף כ"ח עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף מ"ט עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"ה עמוד א'
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ט"ו
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ט"ז
- ^ ראו גם תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף מ"ט עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף נ"ב עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ח עמוד ב'
| תנאים | ||
|---|---|---|
| סוף תקופת הזוגות | הלל הזקן • שמאי הזקן • בני בתירה • מנחם • עקביא בן מהללאל • חנניה בן חזקיה • רבי אלעזר בן חרסום • בן בג בג • בן הא הא • חנן בן אבישלום | |
| דור ראשון | רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול • רבן יוחנן בן זכאי • יונתן בן עוזיאל • בבא בן בוטא • רבי חנינא בן דוסא • רבי חנינא סגן הכהנים • אבא שאול בן בטנית • אדמון • רבי דוסא בן הרכינס • רבי יהודה בן בתירא • רבי יהושע בן בתירא • רבי שמעון בן בתירא • רבי יוחנן בן בתירא • רבי אליעזר בן יעקב • נחום המדי • שמעון אחי עזריה • עזריה (אבי רבי אלעזר בן עזריה) • רבי זכריה בן הקצב • רבי אלעזר בן חנניה • רבי אלעזר בן פרטא • רבי שמעון איש המצפה | |
| דור שני (בזמן חורבן בית המקדש ואחריו) | רבן גמליאל דיבנה • רבי יהושע בן חנניה • רבי אליעזר בן הורקנוס • רבי אלעזר בן ערך • רבי נחוניה בן הקנה • נחום איש גמזו • אבא חלקיה • רבי צדוק • רבי שמעון בן נתנאל • נחמיה העמסוני • שמעון הפקולי • אבא יוסי חליקופרי איש טבעון • רבי זכריה בן אבקולס • רבי יוסי בן משולם | |
| דור שלישי | רבי עקיבא • רבי טרפון • רבי יהודה בן בבא • רבי ישמעאל • רבי אלעזר בן עזריה • רבי יוסי הגלילי • רבי חנינא בן תרדיון • רבי יוחנן בן ברוקה • בן זומא • בן עזאי • שמעון בן ננס • אונקלוס • רבי חנינא בן אנטיגנוס • רבי חוצפית המתורגמן • רבי חנינא בן חכינאי • רבי יוחנן בן נורי • רבי אלעזר חסמא • אלישע בן אבויה • רבי אלעאי • רבי אלעזר המודעי • רבי חלפתא • חנניה בן אחי רבי יהושע • אבטולמוס • רבי יוסי בן קיסמא • רבי ישבב הסופר • עקילס הגר • רבי יוחנן בן תורתא • רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא • רבי מתיא בן חרש • חנן המצרי • שמעון התימני • רב המנונא סבא (תנא) • רבי חנינא איש אונו • רבי חנינא בן גמליאל • רבי יוחנן (תנא) • רבי יהודה גלוסטרא • רבי יהושע בן כפוסאי • רבי יהושע בן הורקנוס • יוחאי • רבי יהודה הנחתום • רבי הורקנוס • רבי אלעזר בן מתיא • רבי יוחנן בן מתיא • רבי יהושע בן מתיא | |
| דור רביעי | רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה • רבי יוסי • רבי יונתן • רבי מאיר (ואשתו ברוריה) • רבי שמעון בר יוחאי • רבי אלעזר בן שמוע • רבי נחמיה • רבי נתן • רבי יהושע בן קרחה • אבא שאול • רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי • רבי יוחנן הסנדלר • רבי פינחס בן יאיר • רבי שמעון שזורי • רבי חידקא • אבא יוסף הבנאי • אונקלוס • רבי אחא (תנא) • רבי אליעזר בן יעקב (השני) • רבי חזקיה (תנא) • חנן המצרי • רבי חנניא בן עקביא • רבי רחומאי • רבי נהוראי • רבי יוחנן בן יהושע • יהודה בן שמוע | |
| דור חמישי | רבי יהודה הנשיא • רב הונא קמא בבבל • רבי יוסי ברבי יהודה • רבי ישמעאל ברבי יוסי • רבי אלעזר ברבי שמעון • רבי שמעון בן אלעזר • רבי שמעון בן יהודה • רבי אלעזר הקפר • סומכוס • איסי בן יהודה • רבי שמעון בן מנסיא • ידוע הבבלי • רבי שמעון בן חלפתא • רבי זוטרא • רבי יוסי בן זמרה • רבי אבא • רבי יצחק (זוהר) • רבי יהודה (זוהר) • רבי מנחם בר סימאי • יהודה בן גרים • רבי יהושע בן פתר ראש • רבי יהודה הגוזר • רבי מנחם ברבי יוסי • רבי יוסי הארוך • רבי יעקב בר אחא • רבי יוסי דפקיעין • רבי יהושע בן זירוז • זיותאי | |
| דור המעבר | בר קפרא • לוי בר סיסי • רבי בנאה • פלימו • רבי חייא • רב (אמורא ותנא) • רבי יהושע בן לוי • רבי יונתן בן עמרם • רבי חנינא בר חמא • רבי רומנוס • רבי יוסי בן פזי • רבי יוסי בן נהוראי | |
35739856רבי טרפון