רבי יוסי ברבי אלעזר
| מקום קבורה | לדעת המהרש"א - מירון |
|---|---|
| השתייכות | תנא בדור החמישי |
| רבותיו | רבי שמעון בן איסי בן לקוניא; רבי יהודה הנשיא |
| אב | רבי אלעזר ברבי שמעון |
רבי יוסי ברבי אלעזר ברבי שמעון היה תנא בדור החמישי בנו של רבי אלעזר ברבי שמעון.
קורות חייו
בתלמוד מסופר שהיה יפה תואר ובני העיר ריננו עליו שהוא עובר עבירות. כשרבי יהודה הנשיא בא לעירו ונודע לו אודותיו הסמיכו לרבנות, ומסרו לרבי שמעון בן איסי בן לקוניא שילמד אתו תורה. בכל יום הוא היה מתאונן ואומר שרוצה לחזור לעירו ורבי שמעון בן איסי בן לקוניא היה משדלו ואומר לו: הרי עשו ממך חכם ופרסו עליך טלית של זהב ומכנים אותך בתואר "רבי" ואתה רוצה לחזור לעירך? עד שנשבע שלא יבקש עוד ללכת. כאשר גדל הלך ללמוד בישיבתו של רבי יהודה הנשיא וכאשר רבי יהודה הנשיא שמע את קולו אמר שקולו דומה לקולו של רבי אלעזר ברבי שמעון ואמרו שהוא אכן בנו, המליץ עליו רבי יהודה הנשיא את הפסוק: ”פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם” (ספר משלי, פרק י"א, פסוק ל') פרי צדיק עץ חיים – זה רבי יוסי ברבי אלעזר ברבי שמעון, ולוקח נפשות חכם – זה רבי שמעון בן איסי בן לקוניא.
כשנפטר רצו לקברו יחד עם אביו וזקנו רבי שמעון בר יוחאי במערה אך היה נחש שעקיף את המערה ולא יכלו להיכנס בה. אמרו לו: עכנא עכנא, פתח פיך, ויכנס בן אצל אביו ולא פתח להם. תחילה היו סבורים שלא פתח מפני שרבי אלעזר גדול מבנו אולם יצאה בת קול ואמרה: "לא מפני שזה גדול מזה, אלא זה היה בצער מערה (רבי אלעזר, ששהה עם אביו במערה במשך שלוש-עשרה שנה) וזה לא היה בצער מערה[1].
מקום קבורתו
מהתלמוד משמע שבסוף לא נטמן במערה יחד עם אביו אולם בביאור מאמר התלמוד שרבי יהושע בן לוי שעמד על יד מערת הקבורה של רבי שמעון בר יוחאי ובנו ושמע שלושה קולות שמתפללים שם, כותב המהרש"א שייתכן שהם הקולות של רבי שמעון בר יוחאי, רבי אלעזר ורבי יוסי בנו[2] ומשמע שלדעתו רבי יוסי נקבר במערה יחד עם אביו. רבי ישעיה אשר זליג מרגליות מנסה ליישב שאולי הכוונה שהוא נטמן בסמיכות למערה[3], יש שמביא בשמו שהקבר המיוחס לרבי אלעזר שעומדת לצדו של רבי שמעון היא קברו של רבי יוסי[4].
אמרותיו
רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא כותב שלא מצא מדבריו לא במשנה ולא בברייתא[5]. רבי יחיאל היילפרין[6] מביא מאמר בתוספתא בה הוא נזכר:
רבי יוסי ברבי אלעזר אומר משום רבן גמליאל כל שבידו אומנות למה הוא דומה לכרם גדור שאין בהמה וחיה נכנסין לתוכו ואין עוברין ושבין נכנסין לתוכו ואין רואין את מה שבתוכו וכל שאין בידו אומנות למה הוא דומה לכרם פרוץ שבהמה וחיה נכנסין לתוכו ועוברים ושבים נכנסין לתוכן ורואין מה שבתוכו[7].
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ה עמוד א'.
- ^ מהרש"א, מסכת סנהדרין, דף צ"ח עמוד א'.
- ^ מאמרי רבי אלעזר ברשב"י, עמ' כ"א, הערה ד'.
- ^ יוסף הגלילי, ספר מירון, תשמ"ח, עמ' 40.
- ^ ערכי תנאים ואמוראים, עמ' ש"מ, חלק א'.
- ^ סדר הדורות, 1882, עמ' 20, חלק ב, תנאים ואמוראים. רבי אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים - חלק ב, תר"ע, עמ' 720 כותב שככל הנראה מדובר בו
- ^ תוספתא, קידושין, פרק א', הלכה ט'.