רבי אבא בר זבדא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אבא בר זבדא (או: זבדי) היה אמורא מן הדור השני והשלישי של אמוראי ארץ ישראל, תלמידם של רב, רב הונא, רבי חנינא ורבי אבא בר אבינא.

ביוגרפיה

בצעירותו חי רבי אבא בבבל וככל הנראה אף נולד שם. שם הוא למד אצל האמורא רב, ואף מסר כמה הלכות בשמו.

לאחר מכן למד אצל תלמידו של רב: רב הונא, יחד עם חבריו רב גידל רבי חלבו ורב ששת.[1]

בזקנותו עלה לארץ ישראל והשתכן בעיר טבריה, משם שלח שאלות לרבו שבבבל, רב הונא[2]

בארץ ישראל היה רבי אבא תלמידו של רבי חנינא, ולמד אצלו יחד עם רבי אלעזר בן פדת. ובמספר מקומות מצינו שהוא אף מתקן את חבירו אודות שמועה שאמר בשם רבם המשותף:

”אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: רבי נטע נטיעה בפורים... אמר לפניו רבי אבא בר זבדא רבי לא כך היה מעשה... קרי עליה (קהלת ד, ט) טובים השנים מן האחד.”[3]

לאחר פטירת רבי אלעזר נחשב רבי אבא כאחד מחשובי חכמי ארץ ישראל, כאשר הוא היה הפותח בהלכה ורבי אמי ורבי אסי היו החותמים.[4] נראה שרבי אבא האריך ימים, שהרי האמורא רבא (מן הדור הרביעי לאמוראי בבל) בצעירותו שלח אליו שאלה.[5]

מנהגיו

בתלמוד הירושלמי נאמר עליו שהיה נוהג להתפלל בקול.

משפחתו

לדעת בעל תולדות תנאים ואמוראים: "קרוב הדבר מאוד לומר שאביו זבדא היה בנו של לוי בר סיסי".[6] היו לו שני אחים חכמים: רב יהודה,[7] ורבי סימון.[8]

לרבי אבא לא היו ילדים. בתלמוד מסופר שחכמים שאלוהו למה אינו נושא אישה לשם כך, והשיב להם שאילו הייתה לו את הזכות לכך הרי שהיו לו ילדים כבר מאשתו הראשונה (שכנראה התגרש ממנה). אך לדעת התלמוד תשובתו זו של רבי אבא נועדה רק כדי לדחות את השואלים, שכן למעשה הסיבה שלא היו לו ילדים היא בשל עקרותו שאירעה בעת שהיה לומד אצל רבו רב הונא שהיה מאריך בדרשות הפירקא שלו בשבתות, ומכיון שהיו שם קהל גדול, חששו רבים מתלמידיו, ביניהם רב אבא בר זבדא, מלצאת לצרכיהם בשעת הדרשה, כדי שלא לזלזל בו בפני המון העם[9], ובשל התאפקותם נעשו עקרים, ולא יכלו להוליד עוד[10].[1]

תלמידיו

אמוראים רבים מסרו הלכות ושמועות בשמו, וביניהם: רבי חגי,[11] רבי זירא,[12] ועוד.

מתורתו

  • "חטא ישראל" (יהושע ז, יא). אמר רבי אבא בר זבדא: אף על פי שחטא - ישראל הוא.[13]
  • אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: מצטער פטור מן הסוכה.[14]
  • "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" (שמות ב') - להיכן הלך? אמר רבי אבא בר זבדא: שהלך בעצת בתו.[15]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 תלמוד בבלי, מסכת יבמות, סד, ב
  2. ^ ראו גטין פו, ב; בבא קמא כא, א
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, ה, ב. ראו גם תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ו, הלכה ו.
  4. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ב, הלכה ה.
  5. ^ בבא מציעא, טז, א.
  6. ^ רבי אהרן הימן, "ר' אבא בר זבדא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
  7. ^ ירושלמי קידושין, פרק ד, הלכה ב. עם זאת ייתכן שהיה זה רבי אבא אחר.
  8. ^ תלמוד ירושלמי, בבא בתרא, פרק ג, הלכה א.
  9. ^ שמואל קלמן מירסקי, מבוא לשאילתות דרב אחאי, הוצאת מוסד הרב קוק, עמוד 3
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ד עמוד ב'.
  11. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ג, הלכה ה.
  12. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב, הלכה ד.
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מד, עמוד א.
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כה, עמוד ב.
  15. ^ שמות רבה, פרשה א'.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29701584רבי אבא בר זבדא