רבי אלעזר בן מתיא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אלעזר בן מתיא
מקום פעילות יבנה, ארץ ישראל.
תקופת הפעילות הדור השלישי והרביעי לתנאים
רבותיו בן עזאי, ובן זומא
בני דורו רבי חנינא בן חכינאי

רבי אלעזר בן מתיא (לפעמים מכונה אלעזר בן מתיא[1]), היה תנא בדור השלישי והרביעי מהעיר יבנה.

ביוגרפיה

לפי ספר יוחסין לרבי אברהם זכות, היה בנו של רבי מתיא בן חרש ואחיהם של רבי יהושע בן מתיא ורבי יוחנן בן מתיא[2].

היה תלמידם של בן עזאי ובן זומא[3] יחד עם בן זוגו רבי חנינא בן חכינאי.

היה מן ארבע בני דורו מהעיר יבנה שידעו לדבר ב70 שפות[4] יחד עם רבותיו בן עזאי ובן זומא וחברו רבי חנינא בן חכינאי.

בתוספתא מובא שהוא ורבי חנינא בן חכינאי, שמעון בן עזאי ושמעון התימני היו יושבים בשער ביתו של רבי יהושע ועסקו במה ששמעו מרבי עקיבא ששמע מרבי טרפון[5].

עוד מובא בתוספתא[6] בשם רבי יהודה, שעמד רבי אלעזר בן מתיא יחד עם רבי חנינא בן חכינאי ורבי חלפתא על האבנים שהעמיד יהושע בן נון בגלגל, ואמדו את נפחם לכדי ארבעים סאה.

תלמידו היה רבי יהודה בן בתירא השני[7].

בילקוט שמעוני[8] מובא דיון בינו לבין רבי שמעון בן פנחס.

מהלכותיו

  • במסכת יבמות[10] דורש מהפסוק "ואשה גרושה מאשה"[11] שאם אשה טעתה וחשבה שבעלה מת, והתקדשה לאחר והתגרשה ממנו, לא נפסלה לכהונה. בגמרא [12]נאמר על כך: "אמר רב יהודה אמר רב הוה ליה לרבי אלעזר למדרש ביה מרגניתא ודרש ביה חספא", כלומר שיכל לדרוש מפסוק זה דרשה יקרה המשולה למרגלית, ודרש דרשה פשוטה המשולה לחרס.

מאמרותיו

עוד מצוטט ממנו כמה דברי מוסר:

”רבי אלעזר בן מתיא אומר אין אדם מתחייב אלא אם כן חטא שנאמר נפש כי תחטא ושמעה וכן היה ר' אלעזר בן מתיא אומר מתחייב לראות הרואה עושי מצוה זכה לראות”[13]

”אלעזר בן מתיא אמר, למדתך תורה להיות שולחני, לומר כסף מן הקשה זהב מן הקשה יפה מן הרך”[14].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראה תוספתא ברכות פרק ד
  2. ^ רבי אברהם זכות, יוחסין השלם, מאמר א', ד"ה בפרק הראשון.
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מעשר שני, פרק ב', הלכה ד'.
  4. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה א'.
  5. ^ תוספתא, ברכות, רפ"ד
  6. ^ סוטה פרק ח'
  7. ^ תוספתא סוטה פ"ב ה"ג
  8. ^ במדבר רמז תשס"א.
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ע"ט עמוד א'.
  10. ^ פרק י משנה ג
  11. ^ ויקרא פרק כא פסוק ז.
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף צ"ד עמוד א'.
  13. ^ תוספתא שבועות פרק ג.
  14. ^ ילקוט שמעוני במדבר רמז תשכד.