רבי יוסי בן משולם
| מקום קבורה | צפת |
|---|---|
| מדינה | ארץ ישראל |
| השתייכות | הדור השני, השלישי, הרביעי, והחמישי, של התנאים |
| בני דורו | רבי אליעזר, רבי יהושע |
| אב | משולם |
רבי יוסי בן משולם (נכתב גם בן משלם[1], או בן המשולם[2]) היה תנא, שהאריך ימים וחי מהדור השני עד הדור החמישי של התנאים. עמד בראש קבוצת חכמים בעלי סדר לימוד מיוחד שנקראה "העדה הקדושה".
תקופתו
רבי יוסי בן משולם נזכר במקורות כמי שחולק עם התנאים רבי אליעזר ורבי יהושע[3] שהיו בדור השני של התנאים. אמר הלכה משמו של רבי אלעזר בן חסמא[4] וחולק עם רבי חנינא בן חכינאי[5] שהיו בדור השלישי של התנאים, וכן חולק עם רבי שמעון בן אלעזר[6], ונזכר עם התנא אבא יוסי בן דוסאי[7] שהיו מהדור הרביעי של התנאים, והיה מהעדה הקדושה יחד עם רבי שמעון בן מנסיא[8] שהיה בדור החמישי של התנאים. מכך עולה שהוא האריך ימים מאוד[9].
כמו כן זיהויו של בעל סדר הדורות[10] את רבי יוסי בן משולם כאחיו של התנא רבי יונתן בן משולם שנזכר בספרי זוטא[11], כשרבי אליעזר בן יעקב שהיה מהדור הראשון של התנאים מספר על שאלה ששאל אותו ואת יהושע בן גמלא, ובפעם אחרת אותו ואת יהושע בן ממל, שהיו עוד מימי תקופת הזוגות שזה היה לפני זמן בני הדור הראשון לתנאים, מעלה הסתברות שגם אחיו רבי יוסי בן משולם חי כבר בזמן הדור הראשון לתנאים.
משנתו
הלכותיו מובאים במשנה[12] ובברייתא[6], לרוב בענייני קדשים וטהרות. במקום אחד נפסק להלכה כמותו בתלמוד במסכת בכורות[13], בענין דבר שאינו מתכוון בשבת. וכן מובאים בשמו דברי אגדה במדרשים שונים.
ידועה אמרתו בשבח ארץ ישראל:
מנין אתה אומר שכשם שנותן מטעמים בארץ כך נותן מטעמים בים? תלמוד לומר (בראשית, א', י'): "וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים"; והלא ים אחד הוא, שנאמר (בראשית, א', ט'): "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד"; מה תלמוד לומר "ולמקוה המים קרא ימים"? מגיד שלא שווה טעם דג העולה מעכו לטעם דג העולה מצידון, ולא העולה מצידון לעולה מפמייס
העדה הקדושה
רבי יוסי בן משולם ורבי שמעון בן מנסיא עמדו בראש קבוצת חכמים שנקראה 'העדה הקדושה', שמנהגם היה לחלק את היום לשלושה, שליש לתורה, שליש לתפילה, ושליש למלאכה. לדעה אחרת, בימות החורף למדו תורה ובימות הקיץ עסקו במלאכה[8].
זהות אחיו
בתלמוד[4] מובא שאמר הלכה בשם אחיו. לפי רוב הגרסאות הוא אמר זאת בשם אחיו ר' יוחנן, ויש שהוכיחו מכך שהתנא שנזכר בשם רבי יוחנן סתם (בלי כינוי נוסף)[15] בתלמוד[16], הוא רבי יוחנן בן משולם משום שלא מצאנו אף תנא בשם רבי יוחנן ללא כינוי נוסף[17], מלבד יוחנן אחיו של רבי יוסי בן משולם, שאותו לא מצאנו בכינוי נוסף על שמו. וחולקים על התוספות[18] והמהרש"ל[19] המזהים את התנא רבי יוחנן עם רבי יוחנן בן נורי.
בעל שדי חמד[20] מנסה לשער שאולי לדעת התוספות רבי יוחנן בן נורי הוא אחיו של רבי יוסי בן משולם רק מצד אמו, אך הוא מפקפק בכך שאח מן האם נקרא 'אח' בלשון חז"ל. למעשה הוא שולל את הגרסה "יוחנן" משום שהמקור של התלמוד הוא תוספתא[21], שם הגירסא היא שאמר בשם אחיו נתן, וכן הוא כותב שמצא ארבעה דפוסים שונים שגורסים כן.
בעל סדר הדורות מביא גרסה ששם אחיו הוא יונתן[10] וסובר שזהו התנא יונתן בן משולם שנזכר בילקוט שמעוני[22], שרבי אליעזר בן יעקב שאל אותו בדבר הלכה.
מקום קבורתו
בספר שער הגלגולים[23] מובא בשם האריז"ל שמקום קבורתו בצפת במערה אחת עם התנאים יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן.
הערות שוליים
- ^ על פי דקדוקי סופרים, מסכת תרומות, פרק ד', משנה ו'.
- ^ כך נזכר בכמה מקומות במקורות, לדוגמא במסכת בכורות, דף כ"ד עמוד ב'. אך בעל סדר הדורות רואה אותו כאדם אחד. כמו כן לפעמים כאשר הוא נזכר במשנה כ"בן משולם", בלי ה'. התלמוד מצטט את המשנה בתוספת ה' הידיעה, "המשולם".
- ^ משנה, מסכת תרומות, פרק ד', משנה ז'.
- ^ 4.0 4.1 תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"ב עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ב עמוד א'.
- ^ 6.0 6.1 תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מ"ו עמוד ב'.
- ^ תוספתא, מסכת כלים, בבא קמא, פרק ו הלכה ט.
- ^ 8.0 8.1 קהלת רבה פרק ט אות ז.
- ^ סדר הדורות, חלק ב', תנאים ואמוראים, אות י', ערך רבי יוסי בן משולם.
- ^ 10.0 10.1 חלק ב', תנאים ואמוראים, אות י', ערך רבי יונתן בן המשולם.
- ^ פרשת מטות אות י"ד.
- ^ מסכת תרומות, פרק ד', משנה ז'; מסכת בכורות, פרק ג', משנה ג'; מסכת בכורות, פרק ו', משנה א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף כ"ד עמוד ב'.
- ^ שם מדובר בקשר לארץ ישראל. המימרא מובאת גם ברש"י על ספר בראשית, פרק א', פסוק י' אך לא דווקא לגבי ארץ ישראל.
- ^ רבי יעקב צבי יאליש בית ועד לחכמים ערך יוחנן; רבי שמואל שטראשון, מסכת גיטין, דף ס"ב עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף ס"ה עמוד א'.
- ^ לדוגמא: ועוד.
- ^ תוספות, מסכת נזיר, דף ס"ה עמוד א', ד"ה הוא.
- ^ חידושי מהרש"ל, מסכת כתובות, דף ח' עמוד א', ד"ה רב תנא הוא ופליג.
- ^ שדי חמד חלק ג' מערכת י' כלל נ'.
- ^ תוספתא, מסכת דמאי, פרק ו', הלכה ה'.
- ^ פרשת מטות רמז תשפ"ה, לקוח מספרי זוטא פרשת מטות אות י"ד.
- ^ שער הגלגולים הקדמה ל"ז.