רבי אבא בר פפא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אבא בר פפא היה אמורא בבלי, ואחר כך ארץ ישראלי, בדור השלישי.

קורות חייו

רבי אבא היה חברו של רבי זירא, הוא עלה לפניו לארץ ישראל ונשלח על ידו לרבי יעקב בר אידי שישב בצור כדי לברר אצלו שמועה בהלכה[1]. הוא הספיק לעלות לארץ ישראל עוד בחייו של רבי יוחנן וללמוד בבית מדרשו[2].

האמוראים היחידים שמוסרים בשמו מימרות הם רבי פנחסהלכה)[3] ורבי פנחס בר חמאאגדה)[4].

הרב יעקב צבי יאליש הציע לזהותו עם אבא מר בנו של רב פפא[5], אולם הרב אהרן הימן דחה את ההשערה מכיוון שאבא מר בנו של רב פפא חי בדור השישי, הרבה יותר מאוחר מתקופת רבי זירא, ובדורו ישיבות ארץ ישראל כבר נחרבו והמרכז התורני היחיד היה בבבל. השערה אחרת היא שאביו היה רב פפא סבא תלמידו של רב[6].

מדבריו

ידועה דרשתו: ”לא נענש יהושע אלא בשביל שביטל את ישראל לילה אחת מפריה ורביה[7].

במסכת בבא קמא[8] הביא שלושה דברים בשם אמוראים אחרים:

  • ”מתריעין על החיכוך בשבת” - היתר לחלל את השבת כדי למנוע מגפת שחין
  • ”ודלת הננעלת לא במהרה תפתח” - קשה לשנות את מזלו הרע של אדם שננעלו בפניו דלתות ההצלחה
  • ”והלוקח בית בארץ ישראל - כותבין עליו אונו אפילו בשבת” - היתר איסור אמירה לנוכרי מפני מצוות יישוב ארץ ישראל

מימרות נוספות משלו מובאות בתלמוד הבבלי והירושלמי ובמדרשים, אך בחלק מן המקרים לא ברור אם מדובר בו או באמוראים אחרים[דרוש מקור: למשל?].

לקריאה נוספת

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37400866רבי אבא בר פפא