רבי חנינא תורתייא
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | הדור השני לאמוראים |
| השתייכות | אמוראי ארץ ישראל |
| רבותיו | רבי יוחנן, רבי אושעיא, רבי ינאי, חזקיה |
רבי חנינא תורתייא היה אמורא ארץ-ישראלי בדור השני.
רבותיו ותלמידיו
רבי חנינא היה תלמידו של רבי יוחנן[1][2][3], גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני, והיה שונה לפניו ברייתות מסדר קדשים. למד גם מרבי אושעיא[4] ורבי ינאי[5][6] דיני תרומה, ובשם חזקיה[7] מסר את הדרשה הלומדת את קניין אגב מן הפסוק ”וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְמִגְדָּנוֹת עִם עָרֵי מְצֻרוֹת בִּיהוּדָה” (דברי הימים ב', כ"א, ג').
רבי יונה[8] ורבי חייא בר אבא[9] אמרו בשמו, וייתכן שהיו תלמידיו.
כינויו
הכינוי שנוסף לשמו, "תורתייא", שובש בתלמודים השונים בצורות רבות: בתלמוד הבבלי כונה "טריטאה"[1], "טירתא"[2], "טירנאה"[3], או "תריתאה"[5], ובתלמוד הירושלמי כונה "תורתייא"[8], "תירתא"[4], "תורתייה"[6], או "תרתיה"[7][9].
רש"י במסכת מנחות כתב, שכינוי זה ניתן לרבי חנינא על שם המקום בו הוא התגורר, שנקרא "טוראתא"[10]. ישעיהו פרס הוגה שם זה בתור "תִּירָה", ומזהה אותו כעיירה העתיקה א-טירה בגליל, במקום בו ממקומת כיום העיר טירת כרמל[11]. יעקב שמואל צורי לעומת זאת, מסיק שרבי חנינא היו גר בדרום, מכיון שהיה ממונה הוראה מטעם הנשיא[12] ומסר מימרות בשם רבי הושעיה וחזקיה שהיו דרומיים[13].
בלבול בזיהוי
השינויים הרבים בכינויו של רבי חנינא בין שני התלמודים, גרמו לרב יחיאל היילפרין בספרו סדר הדורות[14] לומר שבמדובר בשני אמוראים שונים: רבי חנינא טירטאה תלמידו של רבי יוחנן המוזכר בתלמוד הבבלי, ורבי חנינא בן תורתא המוזכר בתלמוד הירושלמי. עוד כתב, שייתכן רבי חנינא בן תורתא היה אחיו של רבי אלעזר בן תורתא.
עוד כתב בספר סדר הדורות, שב"ספר מעשיות קטן" מובא שרבי חנינא בן תורתא היה גר פרסי, שהתגייר לאחר שפגש "פרה שומרת שבת", ושמו ניתן לו בארמית כ"בן תורתא" - בן הפרה, משום שהתגייר באמצעותה. לפי גרסה זו, רבי חנינא בן תורתא היה גיבור סיפור הקלאסיקה פרה שומרת שבת, אולם, במקורות מוקדמים יותר בהם מופיע סיפור זה[15], נכתב שהסיפור אירע עם רבי יוחנן בן תורתא ולא עם רבי חנינא בן תורתא.
הרב זאב רבינוביץ' בפירושו על סדר הדורות, טוען שבעל סדר הדורות בלבל בין רבי חנינא תורתא הנקרא כך על שם מקום מגוריו, לבין רבי חנינא בן תורתא הנקרא כך על שם גיורו בזכות הפרה, אלא מדובר בשני אישים שונים. לעומת זאת הוא טוען, שרבי חנינא טירטאה המוזכר בתלמוד הבבלי ורבי חנינא בן תורתייא המוזכר בתלמוד הירושלמי הם אינם שני אנשים כמו שכתב סדר הדורות, אלא אדם אחד בכינויים שונים[16].
רבי אברהם זכות ב"ספר יוחסין" מפצל את זהותו של רבי חנינא לשלשה אמוראים שונים: א. רבי חייא טירנאה ששאל את רבי יוחנן במסכת כריתות[17]. ב. רבי חנינא שירטאה שקיבל מרבי ינאי ושנה ברייתות לפני רבי יוחנן. ג. "רבי חנינא בן תורתא" הגר, שעמו אירע סיפור הפרה השומרת שבת[18].
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "ר' חנינא תורתייא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', באתר היברובוקס
- הרב יחיאל היילפרין, רבי חנינא בן תורתא, סדר הדורות, ורשא, 1988, חלק ב, באתר היברובוקס
- יהודה אדרי, ר' חֲנִינָא תּוֹרְתָּיא, בנתיב האמוראים, ירושלים תש"מ, עמוד 125, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ל"א עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף כ"ט עמוד א'
- ^ 2.0 2.1 תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"ח עמוד א'
- ^ 3.0 3.1 תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף ט' עמוד א'
- ^ 4.0 4.1 תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פרק י', הלכה ו'
- ^ 5.0 5.1 תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף נ"ז עמוד ב'
- ^ 6.0 6.1 תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פרק ז', הלכה ג'
- ^ 7.0 7.1 תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, פרק א', הלכה ה'
- ^ 8.0 8.1 תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ג', הלכה ז'
- ^ 9.0 9.1 תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ג', הלכה ה'
- ^ רש"י על מסכת מנחות, דף מ"ח, עמוד א', ד"ה "טוראתא"
- ^ ישעיהו פרס, תִּירָה, ארץ ישראל אנציקלופדיה טופוגרפית היסטורית, ירושלים תשי"ד, כרך ד', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ג', הלכה ה' רבי חייא בר אבא סיפר מה הורה "רבי חנינה תרתיה", ובתלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ב', הלכה א' רבי יוחנן שלח את רבי יצחק בר טבליי לשאול שאלה את חנניה בן שמואל, אותו מזהה צורי כרבי חנינא תורתייא.
- ^ יעקב שמואל צורי, ר' חנינא תורתייא, תולדות הדרומים, פריס, תרע"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ הרב יחיאל היילפרין, רבי חנינא בן תורתא, סדר הדורות, ורשא, 1988, חלק ב, באתר היברובוקס
- ^ בעיבוד מתוך המקור, פסיקתא רבתי, פיסקא י"ד
- ^ רבינוביץ, זאב וולף בן חיים שלמה, שערי תורת בבל, ירושלים תשכ"א, עמוד 408, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף ט' עמוד א'. על פי גרסת תוספות במסכת שבת, דף ע"ב, עמוד א', ד"ה "בעל"
- ^ רבי אברהם זכות, יוחסין השלם, לונדון ועדינבורג תרי"ז 1857, עמוד 143, באתר היברובוקס
