רבי יוחנן (תנא)
| השתייכות | הדור השלישי-רביעי של התנאים |
|---|---|
| בני דורו | רבי ישמעאל; אבא שאול; בן עזאי |
| אב | משולם או נורי |
רבי יוחנן היה תנא בדורות השלישי והרביעי של התנאים. הראשונים והאחרונים נחלקו אם היה קיים תנא בשם 'רבי יוחנן' סתם, או שהכוונה לאחד מהתנאים הידועים לנו ששמם הפרטי "יוחנן".
אזכוריו
'רבי יוחנן' מוזכר בתלמוד כתנא, יחד עם בן עזאי[1], רבי ישמעאל[2] ואבא שאול[3]. כמו כן מובא בתלמוד[4] שהיה לרבי יוסי בן משולם אח בשם רבי יוחנן, וחוקרים רבים משערים שהוא התנא רבי יוחנן[5]. שאר האזכורים בתלמוד ל"רבי יוחנן" מתייחסים לרבי יוחנן האמורא.
גם בספר הבהיר, המיוחס לתנא רבי נחוניה בן הקנה, מוזכר רבי יוחנן. עם זאת, בסדר הדורות[6] הובא ששמות התנאים המוזכרים בספר הבהיר הם "סודות הזוהר" - סוג של פסבדונים, ולא בהכרח תלויי-זמן, וכדוגמאות הוא מציין מספר תנאים שמוזכרים בספר הבהיר, ובהם רבי יוחנן.
שלילת קיומו
התוספות במסכת נזיר[7] פירשו ש"רבי יוחנן" המוזכר בסתמיות כתנא הוא רבי יוחנן בן נורי, זאת בניגוד לדעת התוספות במסכת כתובות שאכן יש תנא נוסף בשם רבי יוחנן[1]. השדי חמד[8] אף מביא ראיה לדעת התוספות בנזיר, מכך שאמרה מסוימת שנאמרה בתלמוד הירושלמי[9] בשם 'רבי יוחנן' סתם, יוחסה בתלמוד הבבלי[10] לרבי יוחנן בן נורי[11]. הוא גם מתייחס לזיהוי של 'רבי יוחנן' סתם כאחיו של רבי יוסי בן משולם שלכאורה סותרת את זיהוי התוספות, מאחר שלפי זה צריך לומר שהיה "בן משולם" ולא "בן נורי". בכדי ליישב זאת הוא גורס שם רבי "נתן"[12].
יש שהציעו[13] שהתנא רבי יוחנן הוא רבי יוחנן האמורא הידוע. דעה זו מתבססת על דברי בעל שלשלת הקבלה[14] שרבי יוחנן חי שלוש מאות[15] או ארבע מאות שנה, אך בתלמוד[16] מסופר שכאשר אמו כשהייתה מעוברת ממנו נחלשה ביום הכיפורים וציווה רבי ללחוש לה באזנה שהיום יום כיפור, ולפי זה לא יתכן רבי יוחנן האמורא פעל לפני הדור האחרון לתנאים, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם אזכוריו לצד תנאים קדומים יותר בני הדור השלישי והרביעי. בנוסף, שיטת רוב הראשונים היא שרבי יוחנן האמורא לא נחשב כתנא, בניגוד לאמוראים אחרים בני דורו[17].
דעת התוספות
ביישוב דעת התוספות, אשר הובאו בה שיטות מנוגדות לגבי זהותו של התנא רבי יוחנן, נאמרו כמה פרשנויות:
- הבנת רוב האחרונים היא שיש כאן שני בעלי התוספות שונים שחלקו על מציאותו של תנא בשם רבי יוחנן[18].
- המהרש"ל[19] פירש שמה שאמרו התוספות במסכת כתובות שיש תנא בשם רבי יוחנן התכוונו לרבי יוחנן בן נורי, כדעת התוספות במסכת נזיר.
- מאידך, לדעת רבי אהרן הימן המילים "בן נורי" הן טעות סופר ושיטותיהם של שני התוספות זהים[20].
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף ס"ה עמוד א' מובא בתוספות, מסכת כתובות, דף ח' עמוד א', ד"ה רב תנא הוא ופליג
- ^ סדר הדורות, תנאים ואמוראים, חלק ב', ערך רבי יוחנן.
- ^ מובא בשדי חמד חלק ג' מערכת י' כלל נ'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"ב עמוד א'.
- ^ רבי יעקב צבי יאליש בית ועד לחכמים ערך יוחנן; רבי שמואל שטראשון, מסכת גיטין, דף סב עמוד א; רבי אהרן הימןתולדות תנאים ואמוראים, חלק ב.
- ^ בהקדמה
- ^ תוספות, מסכת נזיר, דף ס"ה עמוד א', ד"ה הוא דאמר כי האי תנא
- ^ בשדי חמד חלק ג' מערכת י' כלל נ'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק א', הלכה ה' אך הוא מציין שיש גרסאות אף בירושלמי הגורסות "רבי יוחנן בן נורי", אך זו גם ראיה שאלה גרסאות מתחלפות
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"ח עמוד א'
- ^ מאידך הוא מצטט אחרונים שהביאו ראיה מירושלמי זו שיש תנא שנקרא בשם רבי יוחנן סתם.
- ^ טענתו היא שהמקור של התלמוד שם הוא תוספתא, ושם הגירסא היא "נתן", וכן הוא כותב שמצא ארבעה דפוסים שונים שגורסים כן.
- ^ קובץ בית ועד לחכמים (בספר "שערי ועד טוב"), עמוד שצז
- ^ אות ת'
- ^ מובא גם בספר התרומה סימן קל"א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ב עמוד א'
- ^ ביד מלאכי (סי' תקנב) האריך לבאר שיטת הראשונים והאחרונים בענין ולהוכיח מדברי התלמוד האם גם לגבי רבי יוחנן נאמר 'תנא הוא ופליג' כמו לגבי רב. וראו עמק סוכות (דף ז' ע"ב) ד"ה אריו"ח שכתב שדחוק לומר דרבי יוחנן תנא ופליג. וראו בדבריו שם (תחילת דף ל"ב ע"ב) שתלה זאת במחלוקת הרמב"ם והראב"ד
- ^ מובא שספר שדי חמד הנ"ל
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ח' עמוד א' בחכמת שלמה על דברי התוספות בד"ה רב תנא הוא ופליג
- ^ תולדות תנאים ואמוראים - חלק ב, באתר היברובוקס ערך רבי יוחנן (תנא)