רבי יונתן בן עמרם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יונתן בן עמרם
מקום פעילות ארץ ישראל
השתייכות הדור השישי של התנאים
רבותיו רבי יהודה הנשיא
בני דורו רבי שמעון ברבי, רבי חייא

רבי יונתן בן עמרם היה תנא בדור המעבר מהתנאים לאמוראים, תלמידו של רבי יהודה הנשיא.

ידועה משמו הלכה אחת בהלכות טומאה וטהרה: "נתחלפו לו כלים של שבת בכלים של חול ולבשן נטמאו"[1]. כן סיפר ששאל את רבי יהודה הנשיא מאימתי תינוק גוי מטמא בזיבה, וענהו רבי שאפילו תינוק בן יומו. לאחר מכן שאל שאלה זהה את חברו רבי חייא, והוא ענהו כי אינו מטמא עד גיל 9. עם תשובה זו חזר רבי יונתן לרבי יהודה הנשיא בשמו של רבי חייא, וכשמעו זאת אמר לו: ”הנח דברי ואחוז דברי רבי חייא... הואיל וראוי לביאה מטמא נמי בזיבה”[2].

בגמרא[3] מסופר עליו שלא רצה להשתמש בכתר תורה, ופעם אחת בשנת בצורת בימי מלכותו של מרקוס אורליוס, פתח רבי את אוצרות תבואתו לכל הנצרכים, ואמר ”יכנסו בעלי מקרא בעלי משנה בעלי גמרא בעלי הלכה בעלי אגדה, אבל עמי הארץ אל יכנסו”.

דחק רבי יונתן בן עמרם ונכנס, אמר לו "רבי פרנסני".
אמר לו רבי - בני קָרִיתָ? אמר לו רבי יונתן - לאו.
שאלו שוב - שָׁנִיתָ? אמר לו רבי יונתן - לאו.
שאלו רבי - אם כן במה אפרנסך. אמר לו רבי יונתן - "פרנסני ככלב וכעורב". ונתן לו לאכול.

לאחר שיצא, הצטער רבי ואמר ”אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ”, מפני שסבר שכל הרעות הבאות לעולם הם מפני עמי הארץ.

אמר לו רבי שמעון ברבי שמא יונתן בן עמרם תלמידך הוא, שאינו רוצה ליהנות מכבוד תורה מימיו. בדקו ומצאו שאכן היה זה רבי יונתן. משראה רבי עד היכן הדברים מגיעים -אמר "יכנסו הכל".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים