משפחה שנטמעה נטמעה
ההיגד משפחה שנטמעה נטמעה הוא כלל הלכתי לפיו פסולי חיתון שהתערבבו במשפחות כשרות באופן שנשכחה הפסלות שלהם, אינם חוזרים לפסלותם.
מקור הכלל וטעמו
הכלל נובע מדברי רבי יצחק המובאים בתלמוד[1]: ”אמר רבי יצחק צדקה עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל שמשפחה שנטמעה נטמעה.”
מובאים דברי רבי יוחנן שנמנע מלפרסם שמה של משפחה הידועה בפסלותה משום שגדולי הדור נטמעו בה, בהסתמך על קביעה זו של רבי יצחק.
יש מי שכתב שטעם ההיתר הוא משום שספק ממזר אינו אסור מהתורה[2], וכאשר נטמע בין הכשרים לא החמירו בכך חכמים[3].
שיטות הראשונים בהיקף הכלל
לשיטת הרמב"ן יש הבחנה בין זמננו לזמן ימות המשיח. בזמננו ההיתר תקף לממזרים שנתערבבו בקהל, ואילו לעתיד לבוא גם ממזרים ידועים (שיהיו עד אותו זמן) יותרו לבוא בקהל ולהתחתן עם הכשרים לחיתון. פסולים משום עבדות ומשום חללות יהיו תקפים גם לעתיד לבוא, וכן ינהג איסור ממזר בממזרים שיוולדו לאחר ההיתר[4].
לעומת זאת לדעת הרמב"ם והר"ן גם לעתיד לבוא יהיה ההיתר תקף רק ביחס לממזרים שהתערבבו במשפחות הכשרות באופן שנשכחה הפסלות[5].
"כסף מטהר ממזרים"
לכלל זה מצטרפים דברי רבי יהושע בן לוי כסף מטהר ממזרים[1].
לפי דברי הרי"ף כוונת רבי יהושע בן לוי היא שעל ידי כסף יכול ממזר לקנות שפחה כנענית, לשאת אותה וילדיו שיוולדו ממנה יהיו עבדים כנענים, וכשישחרר את בניו יהיו יהודים[6].
לעומת זאת לפי דברי רש"י[7] והר"ן[8] הכוונה היא שעל ידי כספם של הממזרים לא נמנעים הכשרים מלהתחתן איתם, ועל ידי כך נטמעים בישראל, וגם לעתיד לבא לא ייפסלו.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"א עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ג עמוד א'.
- ^ ראו בחידושי הריטב"א למסכת קידושין עא עמוד א דיבור המתחיל כגון אלו.
- ^ ראו חידושי הרמב"ן לתלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"א עמוד א' דיבור המתחיל "הא דאמרינן כגון אלו".
- ^ ראו משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"ב, הלכה ג', ובר"ן על הרי"ף קידושין דף ל עמוד א דיבור המתחיל "גרסינן בגמרא".
- ^ רי"ף קידושין דף ל עמוד א.
- ^ רש"י לתלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"א עמוד א' דיבור המתחיל כסף.
- ^ בפירושו לרי"ף קידושין ל עמוד א דיבור המתחיל "גרסינן בגמ'".
