רבי יהושע בן קרחה

רבי יהושע בן קרחה

תקופת הפעילות	המאה ה-2
רבותיו	רבי עקיבא
תלמידיו	רבי אלעזר ברבי שמעון, רבי יהודה הנשיא
בני דורו	רבי מאיר, רשב"ג השני, רבי יהודה, רבי יוסי בן חלפתא, רבי אלעזר בן שמוע, רבי יוחנן הסנדלר

רבי יהושע בן קרחה היה תנא בדור הרביעי, חברם של רבי מאיר, רבן שמעון בן גמליאל ושל תלמידי רבי עקיבא. יש המזהים אותו כבנו של רבי עקיבא, שהיה קירח.. וישנם שאומרים שהיה בנו של רבי אלעזר בן עזריה.

משנתו

במשנה לא מוזכרות אמרות הלכתיות רבות בשמו של רבי יהושע בן קרחה, וההלכות הבודדות המוזכרות בהקשר אליו הן או בשם תנא אחר, או נאמרות במשותף לו ולתנא אחר. כך במקום אחד מביא הוא הלכה בשמו של רבי אלעזר בן עזריה. ובמקום אחר בשם רבי יוחנן בן נורי, וכך הוא פוסק הלכה ביחד עם רבי יוסי בן חלפתא, בעניין בנייתה של יריחו.

כאשר מינו הרומאים את רבי אלעזר בן רשב"י לתופס גנבים, כעס על כך רבי יהושע, ואמר לו: "חומץ בן יין! עד מתי אתה מוסר עמו של אלהים להריגה?" ענה לו רבי אלעזר: "קוצים אני מכלה מן הכרם". ענה לו רבי יהושע: "יבוא בעל הכרם ויכלה את קוציו". כלומר, לדעת רבי יהושע, אין לשתף פעולה עם השלטונות הרומיים, אפילו על מנת למגר את הפשיעה, והקב"ה הוא שייפרע מן הגנבים.

רבי יהושע בן קרחה סובר שמותר לאדם לומר לחבירו בשבת 'הנראה שתעמוד עמי לערב?' למרות שברור לשניהם שבערב יקיימו פגישה עסקית הקשורה למלאכתם. היתר זה נשען על דרשת הפסוק מישעיה (נח,יג): "מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר" - דיבור אסור, הרהור מותר. כלומר אין איסור בכך שבמחשבתם הם מתכוונים לנהל פגישה העוסקת במלאכה.

בנוגע לדרך פסיקת הלכה כאשר ישנה מחלוקת בין שני חכמים, "אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר" - מורה ר' יהושע בן קרחה: ”בשל תורה הלך אחר המחמיר, בשל סופרים הלך אחר המיקל”.

באגדה

לעומת דברי ההלכה המעטים, רבים הם דברי האגדה המוזכרים בשם רבי יהושע בן קרחה.

• רבי יהושע בן קרחה אומר: ”כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודה זרה” (בבלי, כתובות, דף ס"ח ע"א), והוא גוזר זאת בגזירה שווה בנושא הצדקה כתוב בספר דברים: ”הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-יִהְיֶה דָבָר עִם-לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר, קָרְבָה שְׁנַת-הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, וְלֹא תִתֵּן לוֹ; וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל-ה', וְהָיָה בְךָ חֵטְא” (דברים ט"ו, ט), ובנושא עיר הנידחת כתוב שם: ”יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל, מִקִּרְבֶּךָ, וַיַּדִּיחוּ אֶת-יֹשְׁבֵי עִירָם, לֵאמֹר: נֵלְכָה, וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם” (דברים י"ג, יד). בשני הנושאים נמצאת המילה "בליעל", ועל כן גם המתעלם מהצדקה כאילו עובד עבודה זרה, כמו בעיר הנידחת.
• רבי יהושע בן קרחה אומר: ”כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה דומה לאדם שזורע ואינו קוצר” (בבלי, סנהדרין, דף צ"ט ע"א).
• לפי רבי יהושע בן קרחה, החולק על רבי אליעזר מצווה על בית דין לשאוף לפשרה בין הצדדים (לבצוע) ”מצווה לבצוע שנאמר 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם' והלא במקום שיש משפט אין שלום ובמקום שיש שלום אין משפט. אלא איזהו משפט שיש בו שלום הוי אומר זה ביצוע”

זהותו

הרבה ראשונים זיהו את רבי יהושע בן קרחה כרבי יהושע בנו של רבי עקיבא ופירשו שקרחה הוא כינוי לרבי עקיבא שהיה קירח.

רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא כותב על זיהוי זה שכך קיבל מרבותיו "וגדולה היא הקבלה". כמו כן הוא כותב שאין לתמוה על זה שבתלמוד מסופר על רבי יהושע בן קרחה שהוא הלך ללא נעליים ולעומת זאת אחד מהדברים שציוה רבי עקיבא את בנו היא שלא ילך בלי נעליים, כיון שיתכן שהיה זה אירוע יוצא דופן. יש שציינו שדווקא עובדה זאת מוכיחה שרבי יהושע בן קרחה הוא בנו של רבי עקיבא ולכן היה על אביו לצוות עליו שילך עם מנעלים.

כמו כן מסביר רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא שאין ראיה מכך שרבי יהושע בן קרח היה רגיל להיות אצל רבן שמעון בן גמליאל ואילו אחד מהדברים שציוה רבי עקיבא את בנו הוא שלא ידור בעיר שראשה תלמיד חכם, כיוון שרבן שמעון בן גמליאל היה נשיא ולכן לא אליו הייתה כוונתו של אביו.

אולם התוספות חלקו על זיהוי זה מכמה סיבות:

1. לא מסתבר שהחכמים כינו את רבי עקיבא 'קירח', כיוון שמוכח בכמה מקומות שזה לשון של גנאי.
2. מובא שרבי יהושע בן קרחה האריך ימים ובירך את רבי יהודה הנשיא שיחיה לפחות כמנין חצי שנותיו, ואילו לפי החשבון היה רבי יהושע בנו של רבי עקיבא לכל היותר מבוגר מרבי יהודה הנשיא ב-80 שנה. תוספות מוכיח שרבי יהושע היה אז לכל היותר בן 140, כך ששברכה כזו לא תכלול אריכות ימים מיוחדת.
3. בכל מקרה למד רבי עקיבא 24 שנים בישיבה לפני שהתחתן בפועל עם בת כלבא שבוע, מה שמוריד את הפער בין רבי יהודה הנשיא לרבי יהושע בן רבי עקיבא ל-56 שנים לכל היותר. כלומר שאם רבי יהושע זה היה אז בן 140, היה רבי יהודה הנשיא לפחות בן 84, שזה כבר מעבר לחצי ימיו של רבי יהושע.

גם רבינו נסים מפרש שרבי יהושע בן קרחה היה בנו של רבי אלעזר בן עזריה והוא מביא הוכחה מבראשית רבה לשיטתו.

בשער הגלגולים מובא בשם האר"י כי הוא ראה בעיניו את רבי יהושע בן קרחה ואת רבי יהושע בנו של רבי עקיבא ואינם איש אחד.

קישורים חיצוניים

• הרב אהרן הימן, "רבי יהושע בן קרחה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמודים 650-648, באתר היברובוקס
• רבי יהושע בן קרחה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37203339רבי יהושע בן קרחה