המלאך הגואל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מילות הפסוק

"הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ"

ספר בראשית, פרק מ"ח, פסוק ט"ז

המלאך הגואל הוא פסוק העומד במרכזה של ברכת יעקב לאפרים ומנשה, וזכה להתייחסויות רבות בתפילות ובמנהגים. מקובל לאמרו בקריאת שמע שעל המיטה עם ילדים ובהזדמנויות שונות.

נוסח הברכה

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ

בפירוש הברכה כתב רש"י ש"המלאך הגואל אתי" זה המלאך שרגיל להשתלח אלי בצרתי, "יברך את הנערים" - מנשה ואפרים, "וידגו" הפירוש כדגים שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם.

בטעם שהוזכר בפסוק "המלאך" ולא "האלוקים", אף על פי שבפרשה כולה הוזכר "האלוקים", ביאר רבי יעקב צבי מקלנבורג[דרוש מקור] על פי הנאמר בזוהר (פרשת משפטים) ”המלאך הגואל דא שכינתא”, מפני ש"מלאך" הוא אחד מכינויי השכינה, וככתוב "ויסע מלאך האלקים".[דרושה הבהרה]

סגולות הפסוק

סגולות רבות יוחסו לפסוק זה. העלייה בה קוראים פסוק זה - מכונה כאחת מ"פרשיות הנדרים", כלומר, עליה שרבים נוהגים לנדור כסף לבית הכנסת כדי לקנות עליה זו[1] בספר מנהגי וורמייזא[דרוש מקור] כתוב שמעלים את הלוי החשוב שבקהל, וכן שהחזן היה מגביה את קולו בעת קריאת הפסוק. כמו כן יוחסו לו סגולות נוספות:

  • סילוק עין הרע: מקובל לראות בפסוק לחש לעין הרע לנערים, מכיון שהפסוק מזכיר את ברכת הנערים וכן את דימויים לדגים, שאין עין הרע שולטת בהם. ולכן יש נוהגים לומר את הפסוק בעת חשש ל"עין הרע" לילדים. יש אומרים[2] שזו הסיבה שנאמרת ברכת "המלאך הגואל" לאחר עליית כל הנערים בשמחת תורה[3], וכן בעת מילת תאומים, בין מילת הבן הראשון למילת אחיו[דרוש מקור].
  • שמירה בליל הוואך נאכט: כחלק ממנהג הוואך נאכט, מכונסים ילדים וטף סמוך למיטת תינוק בלילה שלפני הברית מילה - וקוראים פרק ראשון של קריאת שמע ואת פסוקי "המלאך הגואל" להגנת התינוק בזכות תפילת תינוקות של בית רבן. כמו כן הפסוק נאמר כחלק מפסוקי ההצלחה בתפילת ויתן לך במוצאי שבת.
  • שמירה בשנת הלילה: עדות רבות אומרים את הפסוק כחלק מקריאת שמע על המיטה. מקורו של מנהג זה הוא בדברי הראשונים[4] וכן בספר מטה משה[5] שכתב על פי דברי הזוהר (פרשת ויחי דף רל א) שכוונתנו באמירת פסוק זה היא להתפלל כי אותו מלאך המלווה את האדם תמיד, ישמרנו גם בלילה ויצילנו מן המזיקים. גם בספר שבט מוסר[6] כתב שיש להקפיד לומר בכל לילה פסוק זה עם הקטנים.
רבי חנוך ארנטרוי[7] מסביר את טעם המנהג: ”כי כאשר אנו אומרים פסוק זה עם ילדינו, הרי אמירה זו היא כעין תפילה ותקווה שגם בנינו הבאים אחרינו ימשיכו בדרכם של אברהם יצחק ויעקב, וכך ייקרא שמם של ההורים על בניהם. זו הייתה מהות בקשתו של יעקב אבינו, עליו השלום, כשביקש: ”וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק”, וזוהי השאיפה העזה שמבטאים אנו בקריאתנו ברגש פסוק זה עם ילדינו”
  • זרע של קיימא: בספר "קונטרס ותפקדנו"[8] מובאת סגולה בשם הרב יצחק זילברשטיין, לעלות לתורה בקריאת "כל הנערים"- כשאומרים הילדים יחדיו את הפסוק "המלאך הגואל".

בתרבות

למילות הפסוק "המלאך הגואל" הולחנו מספר לחנים וחלקם זכו לפופולריות רבה:

בארצות הברית קיימת הצגת ילדים פופולרית בשם "המלאך הגואל" בה משחק השחקן יואלי ליבוביץ.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים