תובל (אישיות מהתנ"ך)
תֻבָל, הוא אישיות מהתנ"ך הנזכרת בספר בראשית כבנו החמישי מתוך שבעה של יפת בן נח. תובל מזוהה כאבי העם האיברי על ידי יוסף בן מתתיהו.
שמו של תובל מופיע במקור העמים שבספר בראשית: ”בְּנֵי יֶפֶת - גֹּמֶר וּמָגוֹג, וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל; וּמֶשֶׁךְ, וְתִירָס.” (בראשית , י', ב')
צאצאי תובל
בספר יחזקאל מוזכר תובל לצד גוג ומשך[1]. בתרגום יונתן[2] תרגם את שמו "ויתינא" ולכן היו שזיהו את תובל עם ביתיניה[3].
על פי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו תובל הוא אבי העם האיברי ששכן באזור שבו נמצאת היום גאורגיה. ייתכן שמקור שמה של העיר טובולסק או הוא תובל[דרוש מקור].
לעומת זאת, הירונימוס, איזידורוס מסביליה, ונניוס, טענו כי תובל הוא אביהם של האיטלקים והספרדים אשר נקראו בעבר איברים.
לפי אגדה קטלונית, תובל שט מיפו עם משפחתו והגיע לנהר פרנקולי שבספרד בשנת 2157 לפנה"ס. שם הקים תובל עיר על שם בנו טרחו (טרגונה של ימינו). לאחר מכן המשיך לאברו שם הקים מספר יישובים נוספים וביניהם אמפוסטה. לפי האגדה תובל שלט באזור במשך 155 שנים. הוא מת בעת הכנות ליציאה למאורטניה. בנו, איבר היה יורשו.
מסורות נוספות טוענות כי תובל הקים את רוונה באיטליה, סטובל בפורטוגל, טולדו, ועוד ערים בספרד. המקור המוקדם ביותר למסורות אלו הוא ככל הנראה ספר שפורסם על ידי הנזיר הדומיניקני אניו דה ויטרבו בשנת 1498. כיום נחשבת היצירה לזיוף.
חוקרים אירופאים רבים מקשרים בין הבסקים לבין תובל. ביניהם פוזה מהמאה ה-16 ואגוסטי קסחו מהמאה ה-19.
האיברים הקווקזים היו אבות גאורגיה המודרנית. חוקרים גאורגים טוענים גם כיום כי הם צאצאיהם של תובל, תוגרמה ומשך.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ יחזקאל פרק ל"ט פסוק 1
- ^ לבראשית י' ב'
- ^ ראה "אהבת יונתן" (לרב בנימין שמרלר) לתרגום יונתן בראשית י' ב'
| צאצאי נח לפי ספר בראשית | ||
|---|---|---|
| שם ובניו | עילם • אשור • ארפכשד • לוד • ארם • עוץ • חול • גתר • מש • שלח | |
| חם ובניו | כוש • מצרים • פוט • כנען • סבא • חוילה • סבתה • רעמה • סבתכא • נמרוד • לודים • ענמים • להבים • נפתוחים • פתרוסים • כסלוחים • יבוסי • אמורי • גרגשי • חיוי • ערקי • סיני • ארודי • צמרי • חמתי | |
| יפת ובניו | גומר • מגוג • תירס • יוון • תובל • משך • מדי • ריפת • אשכנז • תוגרמה • אלישה • תרשיש • כיתים • דדנים | |
21301714תובל (אישיות מהתנ"ך)