מינוי יוסף למושל מצרים
מינוי יוסף למושל מצרים הוא סיפור מינויו של יוסף על ידי פרעה לתפקיד המשנה למלך במצרים. הסיפור מתואר בפרשת מקץ (ספר בראשית, פרק מ"א).
רקע
יוסף נמכר לעבד על ידי אחיו לישמעאלים שמכרו אותו למדיינים[1]. אלה מכרו אותו לפוטיפר סריס פרעה, שמינהו לנהל את כל ענייני ביתו. בעקבות העלילה שהעלילה עליו אשת פוטיפר שרצה לבוא עליה, נכלא בבית הסוהר. לאחר עשר שנים, שרי המשקים והאופים של פרעה שהיו אסורים עמו חלמו חלומות, ויוסף פתר להם אותם. פתרון החלום של שר המשקים היה שפרעה יחזיר אותו לתפקידו הקודם. יוסף ביקש ממנו שיזכירהו לטובה אצל פרעה, אך שר המשקים שכח ולא הזכירו. לאחר שנתיים מחלומות שרי המשקים והאופים, חלם פרעה חלומות, ואיש מחכמי ומחרטומי מצרים לא הצליח לפותרם. שר המשקים הזכיר את יוסף שפתר את חלומו ואת חלום שר האופים בהצלחה, והמליץ לפרעה שיביאו מבית האסורים כדי לפתור את החלום. פרעה ציווה להריץ את יוסף מהבור במהירות, ויוסף הובא לפני פרעה ופתר לו את החלום. לפי פתרונו עתידות היו לבוא על מצרים שבע שנות שובע ולאחר מכן שנות רעב. בנוסף הוא המליץ לפרעה למנות אדם חכם שיידע לאגור נכון אוכל משנות השובע לשנות הרעב.
תוכן הסיפור
פתרונו של יוסף ועצתו נשאו חן בעיני פרעה ועבדיו והתקבלו על לבם. פרעה התפעל מחכמת יוסף, וראה בו את האדם המתאים למנותו למשנהו ולאחראי על אגירת המזון לשנות הרעב. הוא שאל את עבדיו[2], האם נמצא כזה אדם שיש בו רוח נבואה[3] ובקי בפתרון חלומות, ומן הסתם גם ביתר החכמות[4], הרי ודאי שאין אף אדם שמתקרב לדרגתו[5], ואפילו אם נחפש בכל העולם לא נמצא כמוהו[6], והם הודו לדברי פרעה שאין אדם כיוסף.
המינוי
פרעה אמר ליוסף, שהעובדה שה' גילה לו את החכמה לפתור את החלום מעידה שהוא האיש החכם הראוי לתפקיד זה[7]. מיד מינה אותו פרעה להיות אחראי על ארמונו, וקבע שעל פיו ישק כל דבר בכל עניני מצרים ובפרט על עניני הכלכלה[8] הנשק והצבא[9], ואמר לו שיתרונו עליו יהיה רק בכסא המלכות.
פרעה אמר ליוסף: ראה כי מיניתי אותך למושל על כל מצרים[10], ושים לב להנהיג בצורה טובה[11] על פי שיקול דעתך[12].
יש אומרים שפרעה ביצע את המינויים בהדרגה, בתחלה מינה אותו רק להיות אחראי על ארמונו, ואחר כך קידמו בתפקיד ומינה אותו למושל על כל מצרים[13].
הלבשת יוסף
פרעה הסיר את טבעתו ונתנה על אצבעו של יוסף, כאות למעמד המשנה למלך[14] או כמתן הרשאה לחתימת צווים בשמו[15], הלבישו בגדי פשתן המסמלים מעמד חשוב במצרים[16], שם כתר זהב על ראשו[17], וענד על צוארו רביד מזהב.
הרכבתו במצרים
לאחר מכן ציווה פרעה להרכיב את יוסף במרכבת המשנה; המרכבה השנייה בשיירת המלך[18] או מרכבת המשנה למלך[19]. בספר הישר מתוארת הפמליה המלכותית שליוותה את יוסף: מאחוריו צעדו אלף מתופפים בתופים ואלף נגני מחולות יחד עם נגנים רבים בכינורות וצלצלים ובכל כלי הנגינה, לפניו צעדו חמשת אלפים איש שולפי חרב, מימינו עשרים אלף איש מחשובי המלך עם חגורות מעור מצופה זהב ומשמאלו עשרים אלף, הנשים והנערות עלו על הגגות כדי לראותו, ואנשי המלך הלכו לפניו והקטירו ופזרו בשמים בכל הדרך. בסיורו הראו לו את כל ארץ מצרים ואת אוצרות המלך[17].
הכריזה לפניו
עשרים אנשים[17] כרזו לפניו: "אברך", שמשמעו אב לפרעה[20], כלומר חברו ואיש אמונו של המלך[21], ויש מפרשים שר על צרכי פרעה[22], ויש שמוסיפים לבאר בלשון נוטריקון "אב רך" כלומר: אב בחכמה ורך בשנים[23], ויש מפרשים שהכל יכרעו לפניו ברך[24]. בנוסף הכריזו על מינויו למושל על כל מצרים[25] ושמי שלא ישמע בקולו ולא ישתחווה לפניו יומת[17]. ויש שפירשו שכל אחד מהצופים קרא שראוי הוא למשול על כל מצרים[26].
בכל מקום שכרזו השתחוו המצרים ליוסף ואמרו: יחי המלך ויחי המשנה למלך[17], ויוסף נשא את עיניו לשמים ואמר: "ברוך מקים מעפר דל מאשפות ירים אביון" - "ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך".
פרעה אמר ליוסף שבתור בעל הסמכות במדינה הוא גוזר[27] שבלי הסכמת יוסף לא תהיה רשות לאדם להרים את ידו כדי להילחם או את רגלו כדי לרכב על הסוס[28][29], או שלא יוכלו לנהוג שררה בלי רשותו[30], ויש מפרשים את הביטוי כמליצה שבלי הסכמתו לא יוכלו להניע יד או רגל[31], ורק פרעה המלך יהיה מחוץ לרשותו[32]. יש מבארים שהיתה זו העלאה בדרגה נוספת ליוסף שאינו צריך להתיעץ לפני קבלת החלטות עם שרים נוספים ואפילו עם המלך[33]. פרעה נתן ליוסף אחוזה עם שדות וכרמים ואלף ככרות זהב ושלושת אלפים ככרות כסף ואבני שוהם ובדולח ומתנות רבות[17].
קריאת שם ונשיאת אשה
פרעה קרא ליוסף בשם "צפנת פענח" שפירושו שהסודות גלויים לפניו[34] ומפרש דברים נסתרים[35]. הסיבה לקריאת השם היתה כדי לפרסם שיש בו חכמה אלוקית כדי שלא יכעסו המצרים על התמנות עבד עליהם[36], ויש מבארים שהעניק לו שם מצרי כדי לאפשר לו לשאת אשה מצרית[37].
יש שמפרשים את השם בדרך רמז בראשי תיבות: צדיק פטפט נפש תאוה פוטיפר ענה נפשו חנם, או: צופה פודה נביא תומך פותר עניו נביא חוזה[38].
פרעה נתן ליוסף את אסנת בת פוטיפרע כהן און לאשה. יש אומרים שהיא בתו של פוטיפר שר הטבחים[39], אך לפי הפשט הם שני אנשים שונים[40]. יש אומרים שאמה הביולוגית היתה דינה בת יעקב שנתעברה משכם בן חמור ויעקב שלחה למצרים ופוטיפר אימצה כבת[41]. משרתו של פוטיפרע הייתה שר העיר און[40], ויש מפרשים שהיה כהן משרת לה' או משרת לעבודה זרה[42]. הטעם לנתינת בתו של הכהן הגדול של מצרים ליוסף כדי שיאמינו שיש בו חכמה אלוקית[36].
יש שסוברים שיוסף נשא אותה מעצמו כיון שידע שהיא בתה של דינה[43].
התנגדויות למינוי
בחז"ל נאמר כי יועצי פרעה התנגדו למינוי וטענו לו: עבד שנקנה בעשרים כסף אתה ממנה אותו למשול על כל מצרים?. אמר להם פרעה: אני רואה בו סימני מלכות וראוי הוא למלוך. אמרו לו: הבה נראה אם בקי בשבעים השפות כראוי למלך. בא המלאך גבריאל וניסה ללמדו שבעים שפות, אך יוסף לא הצליח לקלוט אותם, עד שהוסיף לשמו את האות ה' משמו של הקב"ה, וקראו יהוסף, וקלט את כל השפות. למחרת כשפרעה דבר איתו בשבעים שפות ידע יוסף להשיבו. לאחר מכן התחיל יוסף לדבר עם פרעה בלשון הקודש, ופרעה לא הבין את הלשון ולא הצליח ללומדה, ולכן השביע את יוסף שלא יגלה את אי ידיעתו את לשון הקודש[44].
המינוי כשכר
במדרש בראשית רבה נאמר שיוסף זכה לכל הגדולה מידה כנגד מידה על עמידתו בנסיון אשת פוטיפר; בשכר שלא נשק בפיו לאשת פוטיפר קיבל: "ועל פיך ישק כל עמי", בשכר שלא נגע בגופו באשת פוטיפר קיבל: "וילבש אותו בגדי שש", בשכר שלא הרכין את צווארו לאשת פוטיפר קיבל: "וישם רביד הזהב על צוארו", בשכר שלא מישש בידיו את אשת פוטיפר קיבל: "ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתן אותה על יד יוסף", בשכר שלא פסע ברגליו בעבירה קיבל: "וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו", בשכר שלא חשב מחשבת זנות באשת פוטיפר קיבל: "ויקראו לפניו אברך" - אב בחכמה ורך בשנים[45].
פעולותיו כמשנה
מלחמתו עם בני תרשיש
בספר הישר מסופר כי באותה עת פתחו בני תרשיש במלחמה עם בני ישמעאל והייתה ידם על העליונה. נכבדי בני ישמעאל שלחו בקשה אל מלך מצרים שיעזור להם נגד בני תרשיש. פרעה נענה לבקשה ושלח את הצבא בראשות יוסף למלחמה עם בני תרשיש בארץ החוילה. יוסף ניצח את התרשישים וכבש את ארצם, הם ברחו אל אחיהם ליון, ובני ישמעאל התיישבו בארץ תרשיש. יוסף חזר למצרים עם צבאו כאשר לא נפקד מהם איש[17].
הערות שוליים
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק כ"ח. קיימות מספר דעות בנוגע לגלגולי המכירות שעבר יוסף, ראה בהרחבה בערך מכירת יוסף.
- ^ הסיבה ששאל בעצתם כיון שהעברים נחשבו לטמאים אצל המצרים ולכן לא רצה למנות בלי רשותם (רמב"ן בראשית מא' לח')
- ^ תרגום אונקלוס ויונתן בראשית מא' לח'
- ^ רשב"ם בראשית מא' לח'
- ^ אור החיים בראשית מא' לח'
- ^ ילקוט שמעוני רמז קמח'
- ^ רבינו בחיי בראשית מא' לט'
- ^ רש"י בראשית מא' מ'
- ^ רשב"ם בראשית מא' מ'. לפי ילקוט שמעוני רמז קמח' נתן רק ליוסף את הרשות לנשקו
- ^ אבן עזרא בראשית מא' מא'. יש מפרשים שאמר לו כך בשעת נתינת הטבעת (רשב"ם בראשית מא' מא')
- ^ ספורנו בראשית מא' מא'
- ^ רד"ק בראשית מא' מא'
- ^ מלבי"ם בראשית מא' מא'
- ^ רש"י בראשית מא' מב'
- ^ רמב"ן בראשית מא' מב'
- ^ רש"י בראשית מא' מב'
- ^ 17.0 17.1 17.2 17.3 17.4 17.5 17.6 ספר הישר פרשת מקץ
- ^ רש"י בראשית מא' מג'
- ^ רשב"ם בראשית מא' מג'
- ^ תרגום אונקלוס בראשית מא' מג'
- ^ רש"י בראשית מה ח, גור אריה בראשית מה ח, רש"י תלמוד בבלי שבת נג
- ^ רשב"ם בראשית מא' מג'
- ^ תרגום יונתן בראשית מא' מג'
- ^ ספורנו בראשית מא' מג'
- ^ רבינו בחיי בראשית מא' מג' אור החיים בראשית מא' מג'
- ^ רד"ק בראשית מא' מג' בפי' הראשון
- ^ רש"י בראשית מא' מד' בפי' הראשון
- ^ תרגום אונקלוס בראשית מא' מד'
- ^ רכיבת סוס או חמור סימלה סטטוס של המעמד החברתי הגבוה במצרים והיתה מותרת רק ברשיון מהמלך (רלב"ג על ספר בראשית, פרק מ"א, פסוק מ"ד)
- ^ רשב"ם בראשית מא' מד'
- ^ אבן עזרא בראשית מא' מד'
- ^ רבינו בחיי בראשית מא' מד'
- ^ מלבי"ם בראשית מא' מד'
- ^ תרגום אונקלוס בראשית מא' מה'
- ^ רש"י בראשית מא' מה'
- ^ 36.0 36.1 מלבי"ם בראשית מא' מה'
- ^ תולדות יצחק בראשית מא' מה'
- ^ בעל הטורים בראשית מא' מה'
- ^ רש"י בראשית מא' מה'
- ^ 40.0 40.1 רשב"ם בראשית מא' מה'
- ^ תרגום יונתן בראשית מא' מה'
- ^ אבן עזרא בראשית מא' מה'
- ^ רבינו בחיי בראשית מא' מה'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ו עמוד ב' ילקוט שמעוני רמז קמח'
- ^ בראשית רבה צ' ג'