פרשת ויחי

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Arrow r.svg ויחי Arrow l.svg
פסוקים: בראשית, מ"ז, כ"ח - נ', כ"ו
מס' פסוקים: 85
תוכן: ברכת יעקב לכל אחד מבניו ולבניו של יוסף, בני יעקב קוברים את אביהם במערת המכפלה ושבים מצרימה, סוף ימי יוסף
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
בני כל העדות מלכים א', ב', א'-י"ב

פרשת וַיְחִי היא הפרשה השתים-עשרה והאחרונה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"ז, פסוק כ"ח ומסתיימת בסוף הספר, בפרק נ', פסוק כ"ו. הפרשה בכללה עוסקת בימות חייו האחרונים של יעקב במצרים ובפטירתו של יעקב. בסיום הפרשה מסופר על פטירתו של יוסף.

בשבת פרשת ויחי מסיימים את קריאת התורה של ספר בראשית, ובקהילות האשכנזים קוראים בסיום "חזק חזק ונתחזק". לרוב קוראים את הפרשה לאחר עשרה בטבת.

תוכן הפרשה

ברכת יעקב

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברכת יעקב

יעקב ומשפחתו חיים במצרים שבע עשרה שנה לאחר סיום פרשת יוסף ואחיו. כשמרגיש יעקב שבאה שעתו למות הוא קורא ליוסף ומשביע אותו שלא יקבור אותו במצרים אלא בארץ ישראל. אחר כך הוא מברך את בני יוסף, מנשה ואפרים, וקובע שהם יהיו שייכים לשבטי ישראל כמו ראובן ושמעון. אף על פי שמנשה נולד לפני אפרים, יעקב מברך את אפרים ביד ימינו, ומסביר זאת בכך שהוא יהיה גדול מאחיו.

אחר כך אוסף יעקב את כל בניו ומברך אותם. הוא מתייחס בביקורת לראובן שחטא במעשה בלהה וכן לשמעון ולוי שחטאו במעשה שכם (אחרי מעשה דינה), ואחר כך מברך את יהודה, זבולון, יששכר, דן, גד, אשר, נפתלי, יוסף ובנימין (בסדר זה), ומאריך במיוחד בברכות יהודה ויוסף. הברכות עוסקות בתכונות המאפיינות את השבטים ובקורות אותם בעתיד, עם רמיזות לנחלות שיהיו להם בארץ ישראל. בתום הברכות מצווה יעקב את בניו לקבור אותו במערת המכפלה, ונפטר מן העולם בן מאה ארבעים ושבע שנים.

קבורת יעקב

המצרים חונטים את יעקב ומתאבלים עליו. יוסף מקבל אישור מיוחד מפרעה לצאת לארץ ישראל כדי לקבור את אביו, והאחים יוצאים במסע לארץ ישראל מלווים במשמר צבאי מצרי גדול. הם הולכים במסלול ארוך מסביב לים המלח ועורכים תחנת ביניים בעבר הירדן המזרחי. לבסוף הם קוברים את יעקב במערת המכפלה ושבים מצרימה.

סוף ימי יוסף

האחים חוששים שלאחר מות אביהם יתנקם בהם יוסף על מכירתו, ומספרים לו שיעקב ציווה עליו להתפייס עמם. יוסף מנחם אותם ואומר: "אתם חשבתם עלי רעה, אלוקים חשבה לטובה". יוסף מאריך ימים במצרים, ולפני מותו הוא מודיע לבני ישראל כי "פקוד יפקוד אלוקים אתכם, והעליתם את עצמותי מזה אתכם". יוסף מת בן מאה ועשר שנים, נחנט ומושם בארון שנשמר במצרים.

פרשה סתומה

פרשת ויחי מתחילה בספר תורה באמצע פסקה

על פי נוסח המסורה, התורה מחולקת לפסקאות שנקראות פרשות פתוחות וסתומות. פרשת השבוע "ויחי" היא היחידה מבין פרשות השבוע שמתחילה באמצע פיסקה ללא כל רווח לפניה (ראו תמונה). מדרש רבה מתייחס לעניין ומספק כמה הסברים בדרך מדרשית, כגון שהדבר מורה על צער על מותו של יעקב המתואר בפרשה, שהוביל לתחילת השעבוד של בני ישראל במצרים.[1]

הפטרה

ההפטרה היא בספר מלכים א', פרק ב', פסוקים א'-י"ב. היא עוסקת בימיו האחרונים של דוד המלך, ובהוראות שהותיר בצוואתו לשלמה בנו, מעין הפרשה שמדברת על ימיו האחרונים של יעקב.

קישורים חיצוניים

טקסטים בויחי

הערות שוליים

  1. בראשית רבה, מהדורת וילנא, פרשה צו.