פרץ וזרח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "זרח" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו זרח (פירושונים).

פֶּרֶץ וְזָרַח הם בניו התאומים של יהודה מתמר כלתו, בעקבות מעשה יהודה ותמר. כנאמר בספר דברי הימים א', פרק ב':

וְתָמָר, כַּלָּתוֹ, יָלְדָה לּוֹ, אֶת-פֶּרֶץ וְאֶת-זָרַח; כָּל-בְּנֵי יְהוּדָה, חֲמִשָּׁה.

פרץ זכה לשמו לאחר שזרח, הוציא את ידו מהרחם, והמיילדת קשרה עליה חוט שני, כאשר זרח החזיר את ידו, ואחיו יצא, אמרה לו המילדת: "מה פרצת עליך פרץ?". (בראשית, ל"ח, כ"ט). זרח נקרא כך על שם זריחת חוט השני שנקשר על ידו[1].

פרץ הוא אביו של חצרון והוא הראשון בשושלת רבת דורות המוליכה, לפי ספר דברי הימים וסוף מגילת רות, מיהודה אל דוד המלך. בניו של זרח הם זמרי, איתן, הימן, כלכל ודרע, ונכדו מאיתן הוא עזריה. צאצא מוכר נוסף של זרח הוא עכן, שמעל בחרם שהטיל יהושע לאחר כיבוש יריחו.

בחז"ל ובמפרשים

בחז"ל מובא שלידתם היתה בשנת ב'רכ"ח[2], ופרץ הוא הבכור משום שהמשיח יהיה מצאצאיו[3]. הזכרת היד ארבע הפעמים בלידתו של זרח רומזת לארבעה חרמים שעתיד עכן מצאצאיו למעול בהם[4]. להסבר בעל הכלי יקר תכונת לקיחת הבצע שהתגלתה בזרעו הוכיחה שאינו ראוי למלוכה[5].

הרמב"ן, בפירושו לסיפור לידת התאומים, מביא מדבריו של רבי נחוניא בן הקנה, המספר כי פרץ מייצג את הלבנה, הנפרצת ונחסרת לעיתים, וזרח את החמה, הזורחת. לפי פרשנות זו, זרח ופרץ מייצגים שני כוחות הפעילים תמיד בתוך העם היהודי, הכוח היציב והקבוע של זרח מול הכוח התוסס והפעיל, המחפש מאבק מתמיד, המיוצג בידי פרץ[דרוש מקור].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0