רכישת מערת המכפלה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אחוזת קברי האבות במערת המכפלה שנרכשה על ידי אברהם.
וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת. ח וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר: אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר [...] וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ: בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.

רכישת מערת המכפלה, הוא אירוע המתרחש בספר בראשית, פרק כ"ג. סיפור זה עוסק במכירתה של מערת המכפלה לאברהם מידי עפרון החתי לצורך קבורת שרה. אברהם מסרב לקבל את אחד מן הקברים באזור ללא תמורה כספית, ומתעקש לקנות בכסף את מערת המכפלה. פרשה זו היא הראיה והתוקף החוקי לבעלותו של העם היהודי על אחוזת הקבר, על פני אומות העולם.[1]

רקע

מות שרה

אירוע זה מתרחש מיד לאחר עקידת יצחק. על פי המפרשים, שרה נחרדה מהאירוע בו יצחק בנה היה על סף מות, ומתוך בהלה זו נפטרה.

וְנִסְמְכָה מִיתַת שָׂרָה לַעֲקֵדַת יִצְחָק לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְּשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, שֶׁנִּזְדַּמֵּן בְּנָהּ לִשְׁחִיטָה וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁחַט, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה:

רש"י, כג, ב

בחירת אחוזת הקבר

אברהם ושרה התגוררו באותה עת בקריית ארבע. ואברהם פונה לבני חת כדי שימכרו לו אחוזת קבר בה יוכל לקבור את אשתו. אברהם בוחר במכוון דווקא במערת המכפלה, כי היה מקובל אצלו ששם היא קבורת אדם וחוה[2]. המערה אמנם נרכשה לצורך קבורתה של שרה, אך במשך הזמן שימשה לקבורתם של כל האבות והאמהות מלבד רחל.

משא ומתן

המשא ומתן עם בני חת נפתח במילים: "וַיָּ֙קָם֙ אַבְרָהָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י מֵת֑וֹ"[3] לאחר בואו של אברהם מהספד על שרה פונה אברהם אל בני חת.

אברהם פונה אל החיתים, תושבי העיר, בדיון זה משתתפים "בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִיר֖וֹ"[4] ו"עַ֥ם הָאָֽרֶץ",[5] בעלי הזכויות – ונציגיהם שהם השליטים באותה תקופה באזור. החיתים רוחשים כבוד רב לאברהם, ואף מציעים לו לבחור בעצמו חלקת אדמה ככל שירצה. תוך התייחסות אל אברהם בכבוד כ"נשיא אלוקים". אברהם מצידו מתעקש לקנות חלקת קבר בכסף מלא, ומבקש לקנות את המערה אשר בחלקת שדהו של עפרון החיתי. היא מערת המכפלה:

וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר. וְיִתֶּן-לִי אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ. בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.

גם עפרון מתעקש לתת לאברהם את המערה ואת השדה סביבה ללא תשלום:

לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ, לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ.

אך אברהם אינו מסכים לקחת את המערה בחינם:

אַ֛ךְ אִם־אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶף הַשָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔נִּי וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־מֵתִ֖י שָֽׁמָּה׃

עפרון, מבקש סכום מופקע עבור קניית החלקה: הוא מבקש את תמורתה בסך "ארבע מאות שקל כסף" תוך שהוא מציג את דרישתו באמירה מזלזלת, כביכול מדובר בסכום פעוט.

"בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא"

ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק ט"ו

העסקה מתבצעת ומוצגת בפני העם החתי.

חכמינו[6] דורשין אותו לגנאי בעקבות מעשה זה, והביאו את עפרון כסמל לרשעים: "אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים".

משמעויות

אחד מעשרה נסיונות

לפי שיטה אחת מהמפרשים (רבינו יונה), אירוע זה של רכישת מערת המכפלה נמנה כאחד מתוך עשרת הנסיונות שבו ניסה ה' את אברהם בימי חייו.[7]

קניין כסף בקרקע

מאירוע זה נלמדה בגמרא [8] סוגיית קניין כסף בקרקע, וכן היקש לעניין כך שהאשה גם כן נקנית בכסף.

מקבילות בתנ"ך

בין סיפור קניית מערת המכפלה בידי אברהם לבין סיפור קניית גורן ארוונה בידי דוד[9] קיימים קווים מקבילים. שני הסיפורים מדווחים על אדם המבקש לרכוש מנכרי נחלה.[10] בשני הסיפורים מציע המוכר לקונה את הנחלה בחינם אין כסף.[11] בשני הסיפורים המוכר מסרב לקבל כסף ואילו הקונה מסרב לקבלה בחינם.[12] בשני הסיפורים מוזכר מחירה של הנחלה והתשלום עליה.[13] בסיפור קניית הגורן בידי דוד חוזר פעמים רבות השורש ק-נ-ה. השורש נ-ת-נ מופיע רק פעם אחת בסיפור זה אך מופיע בסיפור המקביל לסיפור גורן ארוונה בספר דברי הימים א', פרק כ"ה. בשני הסיפורים מסופר כי אחת הדמויות משתחוות. אברהם בפני עפרון בבראשית וארוונה בפני דוד בשמואל ב, וזאת כדי להדגיש את הבדלי המעמדות של האישים. הסיפור בספר שמואל ב', פרק כ"ד מדגיש את העובדה כי ממעמד של גרים (מעמדו של אברהם בבראשית) הפך עם ישראל בראשות דוד לשולט בארץ.[14] סיפור כרם נבות גם הוא דן ברצון לקנו נחלה, אך בשונה מסיפור קניית מערת המכפלה, אחאב ואיזבל משיגים את הקרקע בדרך לא חוקית.[15]

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0