שלף (אישיות מהתנ"ך)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שָׁלֶף הוא אישיות מהתנ"ך. הוא בנו של יקטן ואחיהם של 12 אחיו: אַלְמוֹדָד, חֲצַרְמָוֶת, אֲבִימָאֵל, יֶרַח, הֲדוֹרָם, אוּזָל, דִּקְלָה, עוֹבָל, שְׁבָא, אוֹפִר (אופיר), חֲוִילָה ויוֹבָב.[1]
”וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים: שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג - כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ וְשֵׁם אָחִיו: יָקְטָן. וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף וְאֶת חֲצַרְמָוֶת וְאֶת יָרַח. וְאֶת הֲדוֹרָם וְאֶת אוּזָל וְאֶת דִּקְלָה. וְאֶת עוֹבָל וְאֶת אֲבִימָאֵל וְאֶת שְׁבָא. וְאֶת אוֹפִר וְאֶת חֲוִילָה וְאֶת יוֹבָב. כָּל אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן.” (בראשית י', כה-כט)
שלף ככל הנראה היה שבט שהתגורר בדרום ערב.[2]
הערות שוליים
- ^ ספר בראשית, פרק י', פסוקים כ"ה-כ"ט
- ^ ראו אנציקלופדיה מקראית כרך ז
30740595שלף (דמות מקראית)