רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס
 | |
| לידה |
ה'שט"ו קז'ימייז' |
|---|---|
| פטירה | ה' בכסלו ה'שצ"ב (בגיל 76 בערך) |
| מקום קבורה | אוסטרוה |
| מקום פעילות | חלם, טיקטין, אוסטרוה |
| תחומי עיסוק | רב, ראש ישיבה |
| רבותיו | רבי משה איסרליש |
| חיבוריו | חידושי הלכות ואגדות מהרש"א |
| אב | רבי יהודה הלוי |
| אם | גיטל |
רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (בכתיב ארכאי: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א (מורנו הרב רבי שמואל אליעזר); ה'שט"ו - ה'שצ"ב אוסטרואה), רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים. צאצא למשפחת קלונימוס, שייחוסה מגיע עד דוד המלך.
תולדות חייו
המהרש"א נולד לגיטל (ממשפחת מהר"ל מפראג) ולרבי יהודה הלוי[1] בשנת ה'שט"ו בעיר קז'ימייז' שליד קרקוב, בפולין היגלונית, למד בישיבה של הרמ"א ונודע כעילוי עוד בילדותו[2]. הוא נישא לבתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין) מן העיר פוזנן (אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של בריסק. ויש אומרים אלמנתו רבי משה אשכנזי היילפרין בעל 'זכרון משה'), והוא ואשתו פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את הישיבה של המהרש"א; על כך היה תמיד מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידל'ס" (יידיש: של איידל). בשנת שס"ח נפטרה מרת איידל לאחר מותה עבר לשמש כרב בחלם ליד לובלין. לפי ש.מ. חונס (תולדות הפוסקים), לאחר כהונתו בלובלין, כיהן כרב בטיקטין, אך יש שמקדימים את תקופתו בטיקטין לשנת שמ"ה[3]. לאחר מכן שימש כרב באוסטרואה והקים שם ישיבה. שמה של העיר אוסטרואה נקשר בשמו של המהרש"א, והעיר כונתה 'עיר המהרש"א'. בעיר נתפרסם 'בית הכנסת המהרש"א' שנחשב לאחד היחידים בעל קדושת בית כנסת, ללא ההיתר המיוחד ללמוד בו ולסעוד בו ולשמש אף כ'בית מדרש'.
השתתף בוועד ארבע ארצות בירוסלב, והיה חתום על תקנה שאסרה קניית משרות רבניות בשכר. התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום "דלתי לארח אפתח" (איוב)[4]. כמו כן היה משורר, וכתב כמה קינות על יהודים שנהרגו מעלילה. נפטר בה' בכסלו ה'שצ"ב, ונקבר באוסטרואה.
חתנו היה רבי משה בן יצחק בונמש (נקרא גם רבי משה מלובמלא)[5] ערך את פירושיו בספר "מהדורא בתרא" והוסיף הערות וחידושים משלו. בהקדמת הספר רשם את צוואת חותנו המהרש"א להפיק את חידושי ההלכות וחידושי האגדות זה לצד זה. תבנית זו נשמרה בדפוס וילנא.[7]
חידושי מהרש"א
ערך מורחב – חידושי הלכות ואגדות מהרש"א
המהרש"א חיבר שני חיבורים על הש"ס: חידושי הלכות המבאר את החלק ההלכתי בתלמוד, וחידושי אגדות המפרש את אגדות חז"ל שבתלמוד. חיבורים אלו צורפו לחיבור אחד בדפוסים והם משולבים זה בזה לפי סדר הדפים, כאשר החלק המפרש את האגדות הודפס בגופן קטן יותר על מנת להבדיל בין שני החלקים.[6] חיבור זה מודפס ברוב המהדורות של הש"ס, יחד עם פירוש מהר"ם וחכמת שלמה (מהרש"ל). חיבורו של חתנו רבי משה, שחיבר את "מהדורא בתרא" הכולל את חידושיו וחידושי חותנו, נדפס אף הוא ברוב מהדורות הש"ס.
פירושו של המהרש"א מתמקד בעיקר בתוספות, אבל לפעמים מפרש גם את הגמרא ורש"י. הספר נחשב לספר יסודי בלימוד תוספות עד כדי כך, שהוא משמש מדד ללומדי תוספות אם לימודם הובן להם על ידי השוואה עם הבנת המהרש"א, והחזון איש באגרותיו מדריך ללמוד מהרש"א כחלק עיקרי בלימוד[8]. גם חכמי צפון אפריקה והמזרח החשיבו מאד את לימוד המהרש"א, לדוגמה, הרב עזרא עטיה הנהיג בישיבת פורת יוסף, שמיד לאחר לימוד התוספות ילמדו את פירוש המהרש"א כולו על הסדר. וכן נהגו בישיבות צפון אפריקה.[9]
בספרו מרבה המהרש"א לחלוק על המהרש"ל[10]. על המהרש"א נערכו מספר חיבורים, המפורסם שבהם הוא קרני ראם, המודפס לצד המהרש"א ברוב מהדורות הש"ס.
צאצאיו
- רבי יהודה לייב.
- חתנו רבי משה מייזליש מלובמלא. בן רבי יצחק וולף מייזליש, בן דרייזל ושמחה בונם מייזליש.
- רבי אברהם.
- חתנו רבי שמעון זאב אוירבך.
- בת (אמא של רבי אליהו אברהם).
- חתנו רבי שלמה שפירא, אביו של רבי נתן נטע שפירא בעל "מגלה עמוקות".
- רבי משולם זלמן.
- שרה בזוו"ר אשת: רבי שמואל הירש. בזוו"ש אשת: רבי בנימין וולף טויבער מווילנה.
קישורים חיצוניים
- רבי ראובן מרגליות, תולדות אדם, באתר היברובוקס
- ציור נוסף המיוחס למהרש"א, בתוך הספר תולדות אדם, באתר היברובוקס
- רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס באתר אהלי צדיקים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1323-1320, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ במספר פעמים בחיבורו מזכיר את אביו. ראו סוכה דף י"א עמוד א' ד"ה אי קביעי; דף ל"ח עמוד ב' ד"ה באמת; דף נ' עמוד א' ד"ה חזקיה; ראש השנה דף ח' עמוד א' ד"ה ה"ק; חגיגה דף י"ז עמוד א' ד"ה תפסת; סוטה דף ז' עמוד א' ד"ה אבל; בבא בתרא דף ל"ב עמוד א' ד"ה אנן; דף ק"ח עמוד א' ד"ה ואחין; דף קכ"ב עמוד ב' ד"ה ויתנו; דף קמ"ו עמוד א' ד"ה סבלונות. כמו כן הזכיר את אחיו במסכת סוכה דף י' עמוד א'.
- ^ ר' שמואל אליעזר איידל'ס המהרש"א, באתר דרך צדיקים
- ^ הרב שמואל זנוויל כהנא, ענף עץ אבות. מצוטט בספר טיקטין, תל אביב תשי"ט, עמ' 64.
- ^ בספר תולדות אדם כתב הרב מרגליות "מעל המשקוף נחרת בכתבת קעקע 'בחוץ לא ילין גר, דְּלָתַי לאורח אפתח' (איוב לא לב)". וב'סיפורי צדיקים' ביידיש, כתוב "דלתי לארח אפתחנו", שם מתורגמת הכתובת "דלתו פתח לעני". והפסוק המקורי אינו ברור: סביר שמדובר על חלק מפסוק מתחילת קינת איוב "כִּי לֹא סָגַר, דַּלְתֵי..." או ממשלי איוב "בַּחוּץ - לֹא יָלִין גֵּר (במשמעות: זר), דְּלָתַי - לָאֹרַח אֶפְתָּח". ייתכן גם שהיה זה משחק מלים מהפסוק בפרשת כי תצא: "פתח תפתח" במשמעות פתיחת דלתות, במקור: עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר: פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ, בְּאַרְצֶךָ, או משחק מלים על מאמר התלמוד הבבלי (פרק השותפין) דלית ליה דלת במשמעות 'אין לו עניים', וגם 'לקחת (כלומר: פתחת) לו דלת'.
- ^ ספר תפארת אבותינו חלק ב', יצחק הכהן מאשקוויטש, הוצ' תמר, התשע"א, עמ' פ"ג.
- ^ 6.0 6.1 הספר חידושי הלכות מהדורי בתרא למהרש"א המכונה: מהדורא בתרא הודפס בוילנא בשנת ה'ת"ל. לאחר מכן הועתק בש"ס בדפוס וילנא בסופי הכרכים של התלמוד הבבלי, עם שיבושים רבים, וביניהם גם אבדה ההפרדה בין הערות וחידושי רבי משה בונמש לתוכן המקורי והערוך של המהרש"א. ר' על הספר בכרטסת הספרייה הלאומית.
- ^ [6]
- ^ קובץ אגרות ח"א סי' א
- ^ ראו 'תורת ישיבות צפון אפריקה' פרק ח', 'משחת אהרן', 'משמרות כהונה' בהקדמה שם. וכן בספר 'עבודת הלוי' הוצאת בני יששכר - הספרייה הספרדית.
- ^ וראו על כך בשם הגדולים לחיד"א, ערך "חכמת שלמה".
| תקופת חייו של רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס על ציר הזמן |
|---|
 |
.png){kind=small}
