רבנו חננאל
| לידה |
965 ד'תשכ"ו |
|---|---|
| פטירה |
1055 (בגיל 90 בערך) ד'תתט"ז |
| השתייכות | ישיבת קירואן |
| רבותיו | אביו רבינו חושיאל |
| בני דורו | רב ניסים גאון, רב האי גאון, רבי שמואל הנגיד |
| חיבוריו | פירוש לתלמוד, ביאור על התורה, תשובות הלכתיות. |
רבי חננאל בר חושיאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון). פירושו לתלמוד הוא הראשון מסוגו שנמצא בידינו.
ביוגרפיה
מוצא משפחתו מאיטליה, ועל כן לעיתים הוא מכונה "רבינו חננאל איש רומי"[1], אך ככל הנראה בצעירותו[2] היגר עם אביו רבינו חושיאל, לקירואן שבאפריקה הצפונית (תוניסיה של ימינו) (ראו גם סיפור ארבעת השבויים). רבו המובהק היה אביו ויש מי שכתב שלמד אף אצל רב האי גאון[3]. ידוע כי למד לימודים כלליים, היסטוריה ושפות – בעיקר ערבית ויוונית[דרוש מקור]. היה עשיר ונכבד בקהילתו. היה נשוי ונולדו לו 9 בנות.
לאחר פטירת אביו מילא מקומו כראש ישיבת קירואן יחד עם רבי ניסים. רבנו חננאל קיים התכתבות עם ראשי ישיבות בבל, והם העניקו לו את התואר "ראש בי רבנן".[4]
חיבוריו
פירושו לתלמוד
רבנו חננאל הוא הראשון שחיבר פירוש לרוב התלמוד הבבלי[5], אך חלק ממנו אבד (חלק מכתבי היד נמצאו בשנים האחרונות). הפירוש מתאפיין לעיתים קרובות גם ככזה שנועד לפסוק הלכה. הפירוש הוא על שלושה סדרים: מועד, נשים ונזיקין[6], וכן על מסכתות שעוסקות בעניינים שנוהגים בזמן הזה. הפירוש נדפס מכת"י ותיקן 126 ו-128 ומופיע בצד העמוד במהדורת וילנה של התלמוד הבבלי (ובמהדורה מתוקנת יותר נדפס על ידי הוצאת עוז והדר), כמו כן מוזכר פעמים רבות בחידושי הרמב"ן ובתוספות בשם "הר"ח".
בשנת ה'תש"ן יצא לאור ליקוט פירושי רבינו חננאל על מסכת ברכות על פי ציטוטי הראשונים משמו, כתבי יד נוספים ודפים מהגניזה הקהירית בצרוף מבוא, מקורות, ציונים וביאורים על ידי מכון לב שמח[7]. בהמשך הוציא המכון לאור גם את פירושו על מסכתות: שבת עירובין, פסחים, ראש השנה, יומא, ביצה, בבא קמא, בבא מציעא.
סגנון כתיבתו של הפירוש הוא הסבר אודות הקטעים שאינם מובנים, ופעמים שהוא מדלג על רוב הסוגיא וכותב "ושאר כל השמועה פשוטה היא". בנוסף הפירוש מתמקד בתרגום מארמית לעברית, כתיבת מבואות לסוגיה ובירור הגרסה הנכונה בתלמוד. לעיתים הוא מעתיק גרסה אחרת לסוגיא. גרסתו נחשבת לאמינה ומדויקת. בפירושו הוא מרבה להשוות עם הסוגיה המקבילה בתלמוד הירושלמי, ומביאו גם במקרה שהתלמוד הירושלמי רק משלים את דברי התלמוד הבבלי ולא חולק עליו.
לרוב, כאשר הגמרא מנסה להעמיד סוגיה כלשהי, רבנו חננאל אינו כותב את העמדות שנדחו אלא רק את המסקנה הסופית.
כמנהג גאוני בבל הוא פירש את האגדות באופן רציונליסטי, ואת התמוהות שבהן כמשלים.
מחברי הפירושים בדורות שאחריו קיבלו את פירושו והרבו להעתיק ממנו, ובייחוד ר' נתן בעל הערוך. גם הרי"ף העתיק ממנו בחיבורו, אך הזכיר את שמו בפירושו ארבע פעמים בלבד, וכמה פעמים חלק על שיטתו. בעלי התוספות הרבו להביאו בפירושם וסומכים עליו עד כדי שלפעמים דוחים את פירוש רש"י מפירושו[8][דרוש מקור]. בחיבוריו של רש"י הוא כמעט אינו מוזכר[9], זאת משום שבימי רש"י פירושו של רבינו חננאל עדיין לא התפרסם בצרפת. מאידך בחיבוריו האחרים של רש"י הוא כן מוזכר[10], כמו כן הרשב"ם והרמב"ן מזכירים אותו פעמים רבות. יש מהראשונים שכתבו כי כל דבריו של רבינו חננאל דברי קבלה הם[11].
ברוב המקומות, רבנו חננאל הסתמך על פירושיהם של רב שרירא גאון ושל רב האי גאון לכמה מסכתות, ולפעמים הוא העתיק את פירושיהם מילה במילה.[4]
פירושו לתורה
ידוע שרבנו חננאל כתב פירוש לתורה, אך הוא אבד ולא ידוע הרבה אודותיו. נשארו ממנו קטעים מפרשנים שונים שציטטוהו (הרמב"ן, רבינו בחיי, דרשות אבן שועיב ועוד) וכן בגניזת קהיר, ולקט פירושיו נדפס במהדורת תורת חיים שבהוצאת מוסד הרב קוק. בפירושו הוא מביא גם את פירוש הרס"ג ורב שמואל בן חפני ודברי אגדה.
קישורים חיצוניים
- שלמה יהודה רפפורט, תולדות רבנו חננאל, בכורי העתים, וינה תקצ"ב, באתר היברובוקס
- רבנו חננאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבנו חננאל בן רבנו חושיאל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 541-545, באתר HebrewBooks
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבינו חננאל בן רבינו חושיאל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים רנט-רסג, באתר HebrewBooks, אות קסו
- ג'יי רובנר, עיונים ביחסו של ר’ נתן מרומי בעל "הערוך" אל פירוש רבינו חננאל לתלמוד הבבלי, הקונגרס העולמי למדעי היהדות 11, ג, כרך 1 (תשנג) 191-197 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- "HANANEEL BEN ḤUSHIEL", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- טקסט של ליקוט פירוש רבינו חננאל על התורה באתר ספריא
ספריו
- מגדל חננאל, כולל פירושו על מסכת מכות ועל התורה, וכן פירושו על ספר יחזקאל, ותולדותיו וקורות ספריו באתר היברובוקס
- פירוש רבנו חננאל על התלמוד, למסכתות: פסחים, בבא בתרא, חננאל בן חושיאל, מקירואן, בבא מציעא, בבא קמא, חולין, זבחים, באתר היברובוקס
חננאל בן חושיאל מקירואן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ הרשב"ם בפירושו למסכת בבא בתרא דף פו,ב ד"ה תא שמע
- ^ ישראל מ' תא שמע, הספרות הפרשנית לתלמוד באירופה ובצפון אפריקה, עמוד 123
- ^ החיד"א, שם הגדולים בערכו
- ^ 4.0 4.1 צבי גרונר, המגרב וישיבות הגאונים בבבל, פעמים 38 תשמ"ט
- ^ מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבנו חננאל בן רבנו חושיאל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 541-545, באתר HebrewBooks.
- ^ הפירוש המיוחס לו למסכת הוריות אינו שלו, ומקובל במחקר כי נכתב על ידי רבי ברוך בן שמואל מארץ יוון (ראו למשל: יעקב נחום אפשטיין, "מחקרים בספרות התלמוד ובלשונות שמיות" חלק ב, עמ' 697-694).
- ^ על מהדורה זו למסכת ברכות יצאו עוררין על כך שליקוט הפירושים נעשה ברשלנות ויחוסם לרבנו חננאל מוטל בספק, ולא זו בלבד שהוצאת וגשל הדפיסה את הפירוש מסביב בגליון ונראה כאילו יצא הפירוש מקולמוסו של ר"ח. ראה דיון בזה בפורום אוצר החכמה.
- ^ תוספות, מסכת בבא מציעא, דף כ"ה עמוד א', ד"ה הא בכובא.
- ^ נזכר רק ביומא כט: ד"ה פסולה כפי הגרסה שהביא בספר יוחסין מאמר חמישי. יומא כט: ד"ה פסולה
- ^ ראה בסידור רש"י סימן רע"ח
- ^ רא"ש (שבועות פרק ו סימן כט)
| תקופת חייו של רבנו חננאל על ציר הזמן |
|---|
 |
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש (בנו של הרא"ש) | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | רס"ג • רב שמואל בן חפני הכהן גאון • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי תנחום הירושלמי | |
| פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | רבי יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • רבי שלמה פרחון • אבן ג'נאח • רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה • רבי יהודה אבן בלעם | |
| פרשני ספרד | רבי יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | רבי מנחם בן חלבו • רש"י • רבי יוסף קרא • רשב"ם • רבי אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • רבי אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובאנס | רבי יוסף קמחי • רבי משה קמחי • רד"ק • רבי מנחם בן שמעון • רבי יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | רבי יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • רבי עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | רבי נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי | |
| פרשני המגרב | רבנו חננאל • יהודה אבן קריש • יוסף בן יהודה אבן עקנין | |
35884464רבנו חננאל