אופיר
אוֹפִיר היא ארץ הנזכרת במקרא, ממנה יובאו לארץ ישראל זהב ואוצרות טבע אחרים על ידי עבדי שלמה ועבדי חירום מלך צור. אופיר נזכרת במקרא מספר פעמים, בראשונה ב"לוח העמים" כבנו של יקטן בן עבר:
וְיָקְטָן יָלַד אֶת-אַלְמוֹדָד וְאֶת-שָׁלֶף וְאֶת-חֲצַרְמָוֶת וְאֶת-יָרַח. וְאֶת-הֲדוֹרָם וְאֶת-אוּזָל וְאֶת-דִּקְלָה. וְאֶת-עוֹבָל וְאֶת-אֲבִימָאֵל וְאֶת-שְׁבָא. וְאֶת-אוֹפִר וְאֶת-חֲוִילָה וְאֶת-יוֹבָב כָּל-אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן וַיְהִי מוֹשָׁבָם מִמֵּשָׁא בֹּאֲכָה סְפָרָה הַר הַקֶּדֶם.
— בראשית, פרק י', פסוקים כ"ו - ל'.
בפעם השנייה והשלישית נזכרת בספר מלכים כמקור ליבוא זהב בימי שלמה המלך:
וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע-מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
— מלכים א', פרק ט', פסוק כ"ח.
וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר-נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹופִיר גלפר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה.
— מלכים א', פרק י', פסוק י"א.
בנוסף מוזכר ניסיון שנכשל של יהושפט מלך יהודה לקיים מסע ימי לארץ זו:
יְהוֹשָׁפָט עשר (עָשָׂה) אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אֹפִירָה לַזָּהָב וְלֹא הָלָךְ כִּי-נשברה (נִשְׁבְּרוּ) אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר.
— מלכים א', פרק כ"ב, פסוק מ"ט.
אופיר נזכרת גם בספרי דברי הימים פעמיים בגרסה קצת שונה למוזכר בספר מלכים א':
שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים כִּכְּרֵי זָהָב מִזְּהַב אוֹפִיר וְשִׁבְעַת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף מְזֻקָּק לָטוּחַ קִירוֹת הַבָּתִּים
— דברי הימים א', פרק כ"ט, פסוק ד'.
וַיִּשְׁלַח-לוֹ חוּרָם בְּיַד-עֲבָדָיו אוניות (אֳנִיּוֹת) וַעֲבָדִים יוֹדְעֵי יָם וַיָּבֹאוּ עִם-עַבְדֵי שְׁלֹמֹה אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם אַרְבַּע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים כִּכַּר זָהָב וַיָּבִיאוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
— דברי הימים ב', פרק ח', פסוק י"ח.
עדות עקיפה נוספת לקיום ארץ זו נחשפה בחפירות תל קסילה, שם נמצא אוסטרקון (שבר חרס) שעליו מופיעה הכתובת "זהב אופיר לבית חורון", אם כי המילה "אופיר" יכולה להתייחס גם לטיבו של הזהב או למקום אחר שקוראים לו אופיר והוא לאו דווקא זהה לאופיר המקראית.
הצעות זיהוי
אין עדיין זיהוי ודאי על מיקומה של אופיר, אך מתוך הנאמר במקרא המסע אליה החל בעציון גבר, כלומר דרך ים סוף.[1]
- לפי יהודי קוצ'ין אופיר נמצאת בדרום-מערב הודו, באזור העיר פארור שהיא עיר נמל בעלת מפרץ טבעי מתאים לעגינת ספינות.
- על פי קהילת בני ישראל אופיר נמצאת בתת היבשת ההודית[2] באזורי החוף של הודו ופקיסטן, מזוהה עם פאור או לחלופין עם אוירס.
- אחרים זיהו את אופיר עם אטלנטיס, עם הפיליפינים ואף עם אוסטרליה.
- לאחר גילוי אמריקה, היסטוריונים ספרדיים ניסו לזהות אתרים ביבשת החדשה, עם שמות אתרים הידועים מהתנ"ך (וכן מהספרות הנוצרית). בין היתר הם הציעו לזהות את פרו השופעת זהב, עם אופיר המקראית ממנה הביאו זהב בימי שלמה. הצעה זו נדחתה מכיוון שפרו לא נקראה כך בפי האינדיאנים תושבי המקום, אלא שמה ניתן על ידי הכובשים הספרדים שהגיעו אליה לראשונה, ומצאו רועה אינדיאני בשם זה, וכששאלוהו מה שם המקום, הוא סבר שהוא נשאל לשמו.
הסברה המקובלת ביותר כיום מזהה את אופיר בחצי האי ערב או בקרן אפריקה. בלוח העמים מוזכר אופיר לצד עמים ששכנו בדרום חצי האי ערב, בעיקר בתימן וקרן אפריקה.
בספר היובלים, בפרשה על גבולות ארצות שם בן נח, נכתב שארץ זו היא ארץ ערב כלומר ממוקמת בחצי האי ערב:
וירד משם נגבה מול אשדות הים הגדול, ומחה על כתף המים, ועבר מול ארץ ערב אופירה.
— יובלים, פרק ח', פסוק כ"ד.
משום כך יש מספר השערות בנוגע למיקום המדויק של ארץ זו באזור המדובר:
- מיקומה ככל הנראה לאור לוח העמים וספר היובלים הוא בחצי האי ערב, ככל הנראה צפונית לתימן דהיום על הגבול עם ערב הסעודית.
- ייתכן שאופיר נמצאת באזור הכולל את צפון אתיופיה, אריתריאה וג'יבוטי ארץ פונט, שכן צאצאי ארץ זו הם ככל הנראה העפרים, והם שוכנים ברובם במחוז האתיופי עפר ששמו דומה לאופיר.
- ייתכן שמדובר בעיר הנמל העתיקה אופונה שבסומליה, שכן הסומלים מאמינים שכאן שכנה אופיר. עיר זו המוזכרת בספר אודות הים האריתראי נתנה את שמה למחוז בו היא שוכנת כיום, ששמו המודרני הוא חפון. אחת מההשערות היא שאזור זה היה חלק מארץ פונט ומשם נלקח שמה של העיר ומכאן גם שם המדינה פונטלנד.
הערות שוליים
