כנען (אישיות מהתנ"ך)

כְנַעַן הוא אישיות מהתנ"ך הנזכרת בבראשית כאחד מבניו של חם, בן נח, הנחשב כאבי העמים הכנענים. כבניו נזכרים צידון, הבכור, שנחשב כמייסד העיר צידון, חת (כנראה, אבי החיתים), היבוסי (אבי העם היבוסי), האמורי (אבי העם האמורי), הגרגשי, החוי, הערקי, הסיני, הארודי, הצמרי והחמתי - חלקם הגדול עמים שנזכרים מאוחר יותר כעמים היושבים בארץ כנען לפני כיבושי יהושע:

וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידוֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת. וְאֶת הַיְבוּסִי וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי. וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַעַרְקִי וְאֶת הַסִּינִי. וְאֶת הָאַרְוָדִי וְאֶת הַצְּמָרִי וְאֶת הַחֲמָתִי.  

— ספר בראשית, פרק י', פסוקים ט"ו-י"ח וכן ספר דברי הימים א', פרק א', פסוקים י"ג-ט"ו

שלא כמו הדמויות האחרות המוזכרות בלוח העמים, כנען מוזכר עוד קודם לכן, בספר בראשית, פרק ט', פסוק י"ח, מיד לאחר שמתוארת יציאת נח ובניו מן התיבה. יש המפרשים זאת כסימן לכך שכנען, בניגוד לשאר נכדיו של נח, נולד עוד לפני שירדו בניו מן התיבה. אך לפי הדבר אינו נראה מהכתוב כיוון שנאמר שהיוצאים מן התיבה היו נח ובניו בלבד.

בפרשת שכרות נח, כנען קולל על ידי נח, כעונש על מעשיו של חם אביו, שראה את ערוות נח, ונאמר עליו שיהיה "עבד עבדים" לאחיו. לא ברור למה קולל דווקא כנען ולא חם עצמו. יש המפרשים שהפסוק מטעים את קללת כנען והיותו משועבד לאחיו, דבר המצדיק את העברת ארצו לידי בני ישראל. הסבר נפוץ הוא שחם, כמו נח ויתר בניו, בורך על ידי ה' ולכן לא ניתן היה לקללו.

בתלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ג' עמוד א' נאמר שכנען הוא בעצם סיחון (וכן נקרא בעוד שם "ערד") שנזכר במקרא בתור מי שנלחם עם בני ישראל בלי שום סיבה.

על פי הספר הכרוניקה של אקסום, הגירה מסיבית מכנען לאתיופיה התרחשה, בזמן שחופף, בערך, לכניסת בני ישראל לארץ כנען. הכנענים שהיגרו לאתיופיה הפכו לאבותיהם של שבטי האמהרה, האגאו, הגאפט והגאלה. לשבט היורובה החי בניגריה, כמו גם לשבט ההאוסה ולשבט האפיק יש מסורת שאבותיהם היגרו מכנען לאפריקה בתקופות קדומות^{[דרוש מקור]}.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

21790154כנען (אישיות מהתנ"ך)