שרה אמנו
| לידה | אור כשדים |
|---|---|
| פטירה | כנען |
| גיל פטירה | 127 |
| מקום קבורה | מערת המכפלה |
| אב | הרן |
| אם | אמתלאי בת כרנבו או עדנה בת ארם |
| בן זוג | אברהם |
| צאצאים | יצחק |
| מספר צאצאים | 1 |
| תקופה | בראשית |
שָׂרָה, נקראה בתחילה שָׂרָי, ושונה לשרה ע"פ ה'. מכונה גם שרה אמנו (א' תתקנ"ח - ב' פ"ה), היא אישיות מהתנ"ך, אשת אברהם אבינו, הראשונה מבין ארבע האמהות, ואחת משבע הנביאות שקמו בישראל[1]. ילדה את יצחק בגיל מאוחר וסיפורה מופיע בתורה בספר בראשית פרקים י"א עד כ"ג.
קורות חייה
הנדודים מאור כשדים עד כנען
ערך מורחב – מסע אברהם לארץ כנען
שרה מופיעה לראשונה, כשאברהם ונחור לוקחים להם נשים, "שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מילכה ואבי יסכה".
חז"ל מוסרים שיסכה היא שרה[2], ומדבריהם עולה שהייתה בת הרן אחי אברהם[3]. נישאה לאברם עוד כשגרו באור כשדים והצטרפה למסע של תרח ומשפחתו אל ארץ כנען, מסע שנעצר לבסוף בחרן.
בגיל 65, הצטרפה שרי אל מסעו של אברם אל ארץ כנען בעקבות ציווי אלוקי. למסע זה לקח עמו אברם אנשים נוספים שהצטרפו אליהם בחרן, ביניהם לוט, אחיין של אברם, בנו של הרן אחיו, ואת רכושם. בארץ כנען נסעה פמלייתו של אברם משכם בצפון, דרומה לאזור בית אל ומשם לנגב.
רעב בארץ הוביל אותם, למסע למצרים. אברם חשש שחייו יהיו בסכנה במצרים בגלל יופייה של שרי, וביקש ממנה לומר למצרים שהיא אחותו. חששו של אברם התקיים, ושרה נלקחה לבית פרעה מלך מצרים, שנתן לאברם מתנות רבות עבורה. פרעה ואנשי ביתו לקו בנגעים (פרעה במכת ראתן שהתשמיש קשה לה[4]), עד שהבין כי שרי היא אשתו של אברם. פרעה קרא לאברהם והתרעם שלא אמר לו שהיא אשתו, הוא החזיר לאברם את שרי ושלח אותו ממצרים. המשפחה נדדה חזרה לנגב ולאזור בית אל, שם נפרדו אברם ושרי מלוט.
ישמעאל ויצחק
- ערך מורחב – בריחת הגר ולידת ישמעאל
במהלך המסע לארץ כנען, הבטיח ה' את הארץ לאברם ולזרעו. כששרי הגיעה לגיל 75 נתנה לאברם את שפחתה הגר לאשה כדי שתלד לאברם. לפי הפרשנות המקובלת מחשבתה של שרה הייתה שבזכות כך, תזכה להיפקד וללדת בן. הגר הרתה והחלה לזלזל בשרי. שרי התלוננה עליה לאברם ואברם החליט לא להתערב. שרי עינתה את הגר עד שזו ברחה. לאחר חזרתה של הגר נולד להגר בן – ישמעאל.
כשהיה ישמעאל בן שלוש עשרה, נגלה ה' אל אברם, ציוהו על המילה, שינה את שמו לאברהם, ואמר לו שההבטחה שהבטיח לו, שיהיו לו צאצאים רבים ולהם תהיה הארץ, תתקיים בבן העומד להיוולד לשרי, יצחק, ולא בישמעאל. אברם מצטנע שאינו ראוי לשכר כזה, ומסתפק לבקש על ישמעאל, ה' חוזר ומדגיש כי ההבטחה תתקיים ביצחק, מברך את שרי שיצאו ממנה עמים, ומשנה את שמה לשרה:
וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ; וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ;
אברהם וכל בני ביתו נימולו, וביום השלישי הגיעו שלושה מלאכים בדמות ערביים להתארח באוהל אברהם. אחד האורחים הבטיח "שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך". שרה שומעת את הדברים וצוחקת. הקב"ה נגלה לאברהם ושואלו: "למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי, היפלא מה' דבר? למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן".
סדום וארץ גרר
- ערך מורחב – ירידת אברהם לגרר
בינתיים החריב ה' את סדום, ואברהם, שרה, וכל משפחתם נדדו שוב דרומה, אל ארץ גרר. בארץ גרר שוב אמר אברהם על שרה שהיא אחותו, שוב נלקחה שרה אל בית המלך- אבימלך שמו, שוב העניש ה' את המלך וביתו. הפעם צרף ה' גם אזהרה לאבימלך, בחלום, ומנע ממנו לגעת בשרה. אבימלך החזיר את שרה לאברהם, נתן לאברהם ושרה מתנות והזמין אותם לגור בארצו. אברהם התפלל לבריאותם של אנשי בית אבימלך, ובמיוחד על נשיו שהפכו עקרות, וה' נענה לו והן ילדו.
הולדת יצחק
שרה ילדה את יצחק בשמחה ובפליאה, במועד המובטח, כשהייתה בת תשעים. ביום היגמל את יצחק עשו סעודה גדולה, אליה הוזמנו כל גדולי הדור. שרה ראתה את ישמעאל מתנהג שלא כשורה, וביקשה מאברהם לגרש את הגר וישמעאל מביתם בטענה שאינו ראוי לירש עם יצחק. אברהם הצטער מאוד על כך ושאל עצה מה', ה' אמר לו לשמוע לכל מה שאומרת לו שרה, והגר אכן מגורשת למדבר.
מות שרה
- ערך מורחב – רכישת מערת המכפלה
שרה אמנו מתה בגיל מאה עשרים ושבע בקריית ארבע (חברון), ונקברה במערת המכפלה בשדה שקנה אברהם למטרה זו מעפרון החתי.
במדרש מסופר כי השטן סיפר לשרה שאברהם שחט את יצחק בעקידת יצחק, ושרה מתה מרוב צער[5], או מכך שהשטן סיפר לה ששקר עליה ובאמת יצחק חי, והשמחה הפתאומית גרמה למותה[6].
קבורתה
שרה נקברה במערת המכפלה לאחר שאברהם רכש את חלקת המערה מידי עפרון החיתי. אברהם היה חפץ במקום משום שידע שבמערה קבורים אדם וחוה.
יש הסבורים כי עם פטירתה נפטרה אף בתו של אברהם בכל.
הספדו של אברהם
במדרש תנחומא[7] מבואר שאברהם התחיל לבכות ולהספיד והספדו של אברהם היה "אשת חיל" והמדרש מסביר את הקשר של הפזמון לשרה:
"אשת חיל זו שרה, שנאמר: "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את".[8] ורחוק מפנינים מכרה, שבאת ממרחק, שנאמר: "קורא ממזרה עיט מארץ מרחק איש עצתי".[9] בטח בה לב בעלה, זו שרה, שנאמר: "אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך".[10] ושלל לא יחסר, זה אברהם אבינו, שנאמר: "ואברם כבד מאד".[11] גמלתהו טוב ולא רע, זו שרה, שנאמר: "ולאברם היטיב בעבורה".[12] דרשה צמר ופשתים, בין ישמעאל ליצחק, שנאמר: "ותרא שרה את בן הגר המצרית" וגו׳ "ותאמר לאברהם גרש את האמה הזאת" וגו׳.[13] היתה כאניות סוחר, שהיתה מטלטלת ממקום למקום וממדינה למדינה, כספינה הזאת ההולכת ממקום למקום בים. ממרחק תביא לחמה, שנאמר: "הנה נתתי אלף כסף לאחיך" וגו׳.[14] ותקם בעוד לילה, אימתי "וישכם אברהם בבוקר" וגו׳[15]. ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה, "בעצם היום הזה נמול אברהם" וגו׳,[16] ואין חק אלא מילה, שנאמר: "ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם".[17] זממה שדה ותקחהו, שעד שהיא בחיים זממה ליטול את מערת המכפלה. ותקחהו, שהרי נקברה בה. מפרי כפיה נטעה כרם, שנאמר: "ויטע אשל"[18] מהו "ויטע" כמא דאת אמר: "ויטע כרם".[19] חגרה בעז מתניה, שאמר לה אברהם: "מהרי שלש סאים קמח סלת" וגו׳.[20] טעמה כי טוב סחרה, "ותאמר מי מלל לאברהם הניקה בנים שרה".[21] לא יכבה בלילה נרה, אימתי "ויחלק עליהם לילה".[22] לא תירא לביתה משלג, אימתי כשהראה לו הקב״ה גיהנם, בישרה שאין אחד מבניה יורד לתוכו, שנאמר: "והנה תנור עשן ולפיד אש",[23] למה לפי שהם מקיימים שני דברים; כי כל ביתה לבוש שנים, אלו שבת ומילה. מרבדים עשתה לה, אימתי כשאמרו לו: "איה שרה אשתך";[24] אמר לה: מבושרת את שאת יולדת, ומהם יוצאים כהנים גדולים שמשמשין באהל מועד; שש וארגמן לבושה, שנאמר: (שש) ["תכלת] וארגמן" וגו׳.[25] נודע בשערים בעלה, כשמתה שרה, קפצה זקנה על אברהם ונקרא זקן, שנאמר: "שמעני אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו".[26] הוי נודע בשערים בעלה, מיד, כשבתו עם זקני ארץ, הזקין, לכך נאמר: ואברהם זקן"
עץ משפחה
| נחור | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תרח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קטורה | הגר | אברהם | שרה | נחור | הרן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מילכה | לוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בתואל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישמעאל | יצחק | רבקה | לבן הארמי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בשמת | עשו | יעקב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לאה | רחל | בלהה | זלפה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראובן | יוסף | דן | גד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שמעון | בנימין | נפתלי | אשר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לוי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יהודה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יששכר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| זבולון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דינה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שרה במדרש
מקור שמה
שרה נקראת גם יסכה פעם אחת במקרא[27], בגמרא מובאים שני הסברים לשם "יסכה" המפרשים את השם כשורש ס-כ-ה (שמשמעו התבוננות) "יסכה... שסוכה ברוח הקודש ושהכל סוכין ביופיה. רש"י מביא פירוש נוסף "יסכה לשון נסיכות", כשמה שרה שהוא מלשון שררה.[28]
על אחרית ימיה נדרש בבראשית רבה שגם כשהייתה בת מאה, יופיה היה כשל בת שבע וחטאיה כשל בת עשרים (כלומר, נקיה מחטא, כמו בן 20 שאינו בר עונשין בידי שמים), מדרש אותו מצטט רש"י בפירושו. התלמוד הבבלי מונה את שרה בין "ארבע נשים יפהפיות שהיו בעולם" יחד עם ושתי, אביגיל ורחל.[29] עוד על-פי המדרש, זו מתוארת "כחמה זורחת".
כל ימיה של שרה האוהל היה פתוח לרווחה וענן מצל עליו, ברכה הייתה שרויה בעיסה ונר היה דולק באוהל משבת לשבת.
לדברי חז"ל, שרה היתה גדולה מכל שבע הנביאות שקמו לישראל.[30] וכתבו הראשונים, שהיתה חשובה מכל האמהות[31], ראשונה וגדולה מכל הצדקניות[32], ומגודל מעלתה נכתבה פרשה שלימה בתורה בסיפור שני חייה ומותה וקבורתה, מה שלא נעשה כן לשום אשה בעולם לפניה ולאחריה[33].
שרה חיה בשנים 1958–2085 לבריאת העולם.
יחסי שרה והגר
- ערך מורחב – גירוש הגר וישמעאל
פרשנים רבים תהו על העינויים שעינתה שרה את הגר. חלקם הצדיקו את שרה בטענה שהגיעו לה עינויים אלו משום שביזתה את שרה, או שלא היו אלה עינויים באמת, אלא ששרה המשיכה להתייחס אל הגר כשפחה, בעוד בעיני עצמה נחשבה הגר לאשת אברהם. הרמב"ן[34] אומר ששרה חטאה בענותה את הגר ולכן נענשו צאצאי שרה בלידתו של ישמעאל וצאצאיו שירצו לענות את עם ישראל בעתיד. רש"ר הירש מבאר שמסירת הגר לאברהם, הייתה על מנת ששרה תהיה זו שתשפיע על חינוכו, מתוקף היות אימו שפחתה, והגר שהקלה בכבודה גרמה לאיבוד כח השפעתה. ואכן בני ישמעאל מאופיינים באמונה באל אחד ובמידת החסד מכח אביהם אברהם, אך מאידך פראי אדם שידם בכל ויד כל בם, משום שהפסידו את חינוכה המעודן של שרה, ורכשו את טבעה ומידותיה של הגר.
עקרות שרה
על פי הרמב"ן שרה נהגה במוסריות ובכבוד לבעלה מכיוון שהיא נתנה לו את הגר כאישה נשואה ולא כפילגש.
לדעת מדרש אגדה (בובר)[35], עובדת היות שרה עקרה נמנית בין עשרת הניסיונות שנתנסה בהן אברהם אבינו.
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
- עץ משפחה של אישים מהתנ"ך - מתרח ועד שלמה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מגילה י"ד, ב'
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק י"א, פסוק כ"ט בדיבור המתחיל "יסכה".
- ^ אמנם בילקוט שמעוני (איוב רמז תתקד), מובא ששרה הייתה בתו של שם ”שלש נשים נשא אברהם: שרה, בתו של שם; קטורה, בתו של יפת; הגר, בתו של חם”[דרושה הבהרה]
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק י"ז.
- ^ ילקוט שמעוני בראשית רמז קב'.
- ^ ספר הישר סוף פרשת וירא
- ^ תנחומא בראשית כד' א'
- ^ (בראשית יב, יא)
- ^ (ישעיהו מו, יא)
- ^ (בראשית יב, יג)
- ^ (בראשית יג, ב)
- ^ (בראשית יב, טז)
- ^ (בראשית כא, ט -י)
- ^ (בראשית כ, טז)
- ^ (בראשית כב, ג)
- ^ (בראשית יז, כו)
- ^ (תהלים קה, י)
- ^ (בראשית כא, לג);
- ^ (בראשית ט, כ)
- ^ (בראשית יח, ו)
- ^ (בראשית כא, ז)
- ^ (בראשית יד, טו)
- ^ (בראשית טו, יז)
- ^ (בראשית יח, ט)
- ^ (שמות כו, לא)
- ^ (בראשית כג, ו)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ט עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד עמוד א'.
- ^ רש"י בראשית יא, כט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו עמוד א'.
- ^ ראו מסכת סוטה פרק ז הלכה א': "אמר רבי יוחנן בשם רבי אלעזר ברבי שמעון, לא מצינו שדיבר המקום עם אשה אלא עם שרה בלבד".
- ^ פירוש רבי יוסף בכור שור על ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק א'
- ^ ספר הג"ן ופירוש רבי חיים פלטיאל על ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק א'
- ^ דרשות ופירושי רבינו יונה, פרשת חיי שרה
- ^ על בראשית ט"ז ו' על הפסוק ותענה שרה
- ^ מדרש אגדה (בובר) בראשית יב, א
| עם ישראל - האבות והאימהות | |
|---|---|
|
| שבע נביאות | |
|---|---|
|
| ספר בראשית | ||
|---|---|---|
| פרשת בראשית | בריאת העולם • רקיע • המים העליונים • בריאת אדם וחוה • אדם וחוה • נחש הקדמוני • חטא עץ הדעת • קין והבל • שירת למך • חטא בני האלקים | |
| פרשת נח | תיבת נח • המבול • שכרות נח • ברית הקשת • תולדות בני נח • מגדל בבל | |
| פרשת לך לך | מסעו של אברהם לארץ כנען • ירידת אברהם למצרים • מריבת רועי אברהם ורועי לוט • מלחמת ארבעת המלכים את החמישה • מלכי-צדק • בריחת הגר ולידת ישמעאל • ברית בין הבתרים • ברית המילה | |
| פרשת וירא | בשורת הבן לשרה • מהפכת סדום ועמורה • לוט ובנותיו • ירידת אברהם לגרר • גירוש הגר וישמעאל • ברית אברהם ואבימלך • עקדת יצחק | |
| פרשת חיי שרה | רכישת מערת המכפלה • מציאת אישה ליצחק • נישואי אברהם וקטורה • תולדות ישמעאל | |
| פרשת תולדות | לידת יעקב ועשו • מכירת הבכורה • מגורי יצחק בארץ פלישתים • לקיחת הברכות • בריחת יעקב מעשו | |
| פרשת ויצא | חלום יעקב • נישואי יעקב עם רחל ולאה • מסירת הסימנים על ידי רחל • לידת בני יעקב • מעשה הדודאים • בריחת יעקב מלבן • ברית יעקב ולבן | |
| פרשת וישלח | פגישת יעקב ועשו • מאבק יעקב והמלאך • מעשה שכם ודינה • מעשה שמעון ולוי • קיום הנדר בבית אל • מות רחל וקבורתה • מעשה ראובן ובלהה • תולדות עשו • שמונת מלכי אדום | |
| פרשת וישב | חלומות יוסף • מכירת יוסף • מעשה יהודה ותמר • לידת פרץ וזרח • יוסף ואשת פוטיפר • חלום שר המשקים ושר האופים | |
| פרשת מקץ | חלומות פרעה • מינוי יוסף למושל מצרים • שבע שנות השבע • שבע שנות הרעב במצרים •ירידת אחי יוסף למצרים | |
| פרשת ויגש | התוודעות יוסף לאחיו • ירידת יעקב למצרים • יורדי מצרים • מכירת ארץ מצרים לפרעה | |
| פרשת ויחי | שבועת יוסף ליעקב • ברכת אפרים ומנשה • המלאך הגואל • ברכת יעקב לבניו • מות יעקב וקבורתו | |
| דמויות מרכזיות | אדם וחוה • קין והבל • נח • אברהם ושרה • לוט • הגר וישמעאל • יצחק ורבקה • עשו • יעקב רחל ולאה • ראובן • שמעון • לוי • יהודה • תמר • יוסף • אפרים ומנשה | |
שרה37597453Q194808