לוד (אישיות מהתנ"ך)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לוּד, אישיות מהתנ"ך, בנו הרביעי מתוך תשעה של שם בנו של נח במקרא, אחיהם של עילם, אשור, ארפכשד וארם ולפי דברי הימים, לוד הוא גם אח של עוץ, חול, גתר ומשך.

לוד נזכר בבראשית:

"בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם"

ובדברי הימים א':

"בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם וְעוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמֶשֶׁךְ"

על פי ההיסטוריון הפרסי מוחמד אבן ג'ריר א-טברי שאקבאה בתו של יפת הייתה אחת מנשותיו. על פי מקורות אחדים, בניו של לוד התיישבו באזור הפנג'אבי[1].

ראו גם

הערות שוליים