מתושלח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מְתוּשֶׁלַח, בנו של חנוך, אביו של למך וסבו של נח בונה התיבה, הוא אישיות מהתנ"ך הנזכרת בספר בראשית (פרק ה'), בסדר הדורות שבין אדם לנח, הוא חי 969 שנים, משנת תרפ"ז לבריאת העולם, עד שנת א'תרנ"ו, משך הזמן הארוך ביותר במקרא, ותוחלת החיים הארוכה ביותר במקרא.[1]

על-פי נוסח המסורה מתושלח מת באותה שנה בה התרחש המבול, ולכן יש שטוענים כי הוא מת במבול עצמו. רש"י, על-פי שיטתו של רב בתלמוד (מסכת סנהדרין, ק"ח), מפרש כי מתושלח מת שבוע לפני המבול, ולכן נכתב בפסוק: ”כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ” (ספר בראשית, פרק ז', פסוק ד'), כלומר, ה' המתין שבוע למותו של מתושלח, ורק אז החל את המבול, וזאת כדי "ללמדך שהספדן של צדיקים מעכבין את הפורענות לבא".

בחז"ל

בתלמוד מוזכר מתושלח כאחד משבעת הרועים שיבואו יחד עם המשיח.[2] רש"י מסביר שם[3] שהוא (יחד עם אדם ושת) היה מהצדיקים שהיו לפני דור המבול, כמו שכתוב במסכת סנהדרין[4] שהמבול התעכב עד סיום ימי האבל למתושלח.

מתושלח בתרבות

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23239571מתושלח