בלע בן בנימין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בֶּלַע היה בנו הבכור של בנימין נכדם של יעקב ורחל.

לבלע היו תשעה אחים: בֶכֶר, אַשְׁבֵּל, גֵּרָא, נַעֲמָן, אֵחִי, רֹאשׁ, מֻפִּים, חֻפִּים, אָרְדְּ[1], למשפחתו קראו 'מִשְׁפַּחַת הַבַּלְעִי'[2].

במדרש ובגמרא מסופר שבנימין קרא את שמות בניו על שם הצרות שאירעו לאחיו יוסף, והשם בלע הוא על שנבלע בין האומות[3].

לבניו אַרְדְּ וְנַעֲמָן היו הרבה צאצאים עד שנתחלקו למשפחות בעצמם בנפרד ממשפחת הבלעי, ונקראו מִשְׁפַּחַת הָֽאַרְדִּי ומִשְׁפַּחַת הַֽנַּעֲמִֽי[4].

רש"י מפרש כי זוהי הסיבה שנמנו ארד ונעמן כראשי משפחות, למרות שלא היו מיורדי מצרים[5].

אפשרות אחרת היא, שראשי משפחות לא נחשבו בדוקא יורדי מצרים, אלא אנשים נכבדים ובעלי שם שכל צאצאיהם התייחסו אחריהם להקרא בשמם[6].

לפי סברה אחת, ארד ונעמן בני בנימין מתו בלי בנים, ובלע בכור האחים ייבם את נשותיהם וקרא לבנים בשמות הנפטרים להקים להם שם[7].

החידוש בזה, שהתקיים כאן הפסוק "יקום על שם אחיו המת"[8] כפשוטו, מה שאינו מחויב לפי כללי ההלכה שאחר מתן תורה[9].


הערות שוליים