תשוקה
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
תשוקה היא תחושה של דחף ורצון להשיג את מושא ההשתוקקות. בתרבויות אומות העולם התשוקה מתייחסת לרוב להיבט הגופני, אך היא יכולה להיות מופנית גם כלפי אוכל ועוד.
ראשיתה של התשוקה ברצון להשיג דברים שחפצים בהם ובכך להגיע להרגשה של מיצוי עצמי. ברגע שמושא התשוקה הושג, מיד מתחילה התשוקה להתפוגג. האדם משיג את מושא תשוקתו ובכך הוא מוריד את המתח ואת התשוקה הקיימים אצלו. התשוקה היא תהליך שכיח בחוויה האנושית שכן היא נמצאת בכל מקום: תשוקה לשקט, לרגיעה, להורדת מתח, לאוכל, תשוקה יצרית ועוד.
תשוקה בתנ"ך
כבר במקרא, בספר בראשית אנו נתקלים בעדויות ראשוניות לנושא התשוקה, שבא לידי ביטוי בסיפור אדם וחווה.
חווה, על אף האיסור לאכול מעץ הדעת, משתוקקת לאכול מהעץ כיוון שהוא תאווה לעיניים. היא אוכלת מפרי העץ וגורמת אף לאדם לאכול מן העץ. ניתן לראות כי אף העונש אותו חווה קיבלה קשור באופן ישיר לתשוקה: "וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ". (בראשית ג טז). מאידך קיים אזכור גם לתשוקה אל האישה, "אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ" (שיר השירים ז' י"א)
הביטוי "נפש שוקקה" במובן של אדם שמתאווה למזון, מופיע מספר פעמים בתנ"ך: "וְהִנֵּה עָיֵף וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה" (ישעיה כ"ט ח'). "כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה" (תהילים ק"ז ט').
בפילוסופיה
על פי הפילוסוף ברוך שפינוזה יש שלושה רגשות בסיסיים: תשוקה, שמחה ועצב. שפינוזה הגדיר את התשוקה כ"יצר יחד עם המודעות לו".
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: תשוקה |
 ציטוטים בוויקיציטוט: תשוקה |
- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "תשוקה", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
| רגשות | |
|---|---|
| |
| מצב רוח • אפקט |
