חלומות יוסף
חלומות יוסף הם שני[1] חלומות שחלם יוסף בגיל 17 בהיותו בבית אביו בארץ כנען בשנת ב'רצ"ט, כפי המסופר בספר בראשית, פרק ל"ז.
החלום הראשון - יוסף ואחד עשר אחיו אוגדים עומרים (אלומות) בשדה, לפתע נעמדה אלומתו של יוסף ושאר האלומות פנו אליה והשתחוו לה.
החלום השני - השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים ליוסף.
חלומות אלו גרמו לאחיו להגביר את שנאתם כלפיו והם רצו להורגו, בסוף הוחלט בעקבות טענתו של יהודה (מה בצע) רק למוכרו לעבד, יוסף התגלגל למצרים ועלה למלוכה והחלומות התגשמו רק לאחר 22 שנה בשנת ב'רל"ח.
רקע
לאחר שיעקב עזב את בית לבן הארמי בשנת ב'ר"ז נפטרה רחל אם יוסף בדרכם לארץ כנען בבית לחם בשעת לידת בנימין[2]. יעקב התיישב בארץ כנען[3] ואהב את יוסף בנו היתום בן הזקונים יותר משאר אחיו. אהבה זו התבטאה בכך שיעקב תפר ליוסף כתונת פסים מיוחדת[4]. הדבר עורר את שנאת האחים כלפיו והם לא יכלו לדבר עם יוסף כלל[5]. בתקופה זו בה שנאו אותו אחיו חלם יוסף מספר חלומות וסיפר אותם לאחיו[6], הדבר הגביר את שנאתם וקנאתם אליו[7]. יש אומרים שיוסף חלם שני חלומות[8] ויש דעות[9] שחלם שלשה חלומות את החלום הראשון לא סיפר להם אלא רק שחלם חלום ותו לא[10] ואילו בשני החלומות האחרים הוא גם פירט מה ראה בחלומו.
החלומות
החלום הראשון
יוסף חולם חלום, ובבוקר הוא מספר לאחיו:
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי.
— בראשית, ל"ז, ו'-ז'
במדרש רבה[11] מבואר עוד שבחלום ראה יוסף שפירותיו של אחיו מרקיבים ורק שלו נשארים קיימים. האחים מבינים מיד מה הנמשל, ושכוונת החלום היא שיוסף ישלוט בהם, ולכן מגיבים בתקיפות ושואלים בתמיה:
וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו.
כפל הלשון מבואר במפרשי המקרא בשני אופנים, אונקלוס מבאר האם תהיה מלך או מושל. ורבי אברהם אבן עזרא מבאר האם אנחנו נמנה אותך למלך, או שאתה תמשול בחוזקה. ולכן האחים מוסיפים לשנוא את יוסף.
רמזי החלום
בחלום הופיעו אלומות של תבואה כדי לרמז שלבסוף משפחת יעקב יצטרכו ליוסף בענין המזון[12] והאלומה ניצבה כדי לרמז שממשלת יוסף תהיה קיימת לאורך זמן (80 שנה)[13]. יוסף משתמש בלשון 'אלומות' כמו אילם לרמז להם שלעתיד לבוא יבואו כל בני ישראל להשתחוות לעגל שעשה ירבעם ועגל זה ככל האלילים הוא אילם, או שעתידים להעלים מאביהם את דבר המכירה ולומר לו שחיה רעה אכלתהו והזכות שתעמוד לו היא שתיקתה של אמו רחל כאילמת בשעה שהחליפוה באחותה לאה. עוד נרמז בחלום שישתחוו לפניו חמש פעמים בזה שהוזכרה המילה אלומה חמש פעמים[14].
תוצאת תגובת האחים
המדרש מביא מחלוקת בין רבי לוי לרבי סימון, האם מפני שענו לו בעין רעה יצאו ממנו רשעים או מפני שענו לו בלשון כפולה יצאו ממנו מלכים.[15]
החלום השני
וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי.
הנמשל של החלום השני הוא שגם אביו ואמו (השמש והירח) ישתחוו לו[16]. בניגוד לחלום הראשון שבו אלומות האחים השתחוו לאלומתו של יוסף, בחלום השני השמש והירח והכוכבים משתחווים ליוסף עצמו, ויש מפרשים ששקעו לקראתו[17]. לכן לאחר שהוא מספר לאחיו את דבר החלום הוא שב ומספרו לפני אביו ואחיו שוב שומעים את החלום.
יעקב אינו אוהב את סיפור החלום וגוער ביוסף:
וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה.
במפרשים מבואר שגערת יעקב ביוסף היא על כך שמספר את הדבר לפני אחיו ומעורר בכך את שנאתם[18], וכן במטרה להרגיע את כעס האחים[19]. יעקב אף מוכיח לאחים שהחלום אינו אמיתי שהרי בחלום נאמר שרחל (הירח) תשתחווה ליוסף, וזה לא יתכן שהרי היא נפטרה כבר[20]. אבל בלבו יעקב מאמין לדברי החלום שהרי אין ליוסף כל דרך לדעת שיעקב נקרא שמש אם לא שגילו לו זאת מן השמים[21], לכן יעקב כותב את פרטי החלום בפרוטרוט[22], ומצפה ליום שיתקיים[23], הוא תולה את הטעות בכך ש'אין חלום בלא דברים בטלים'[24]. אך האמת היא שבחלום זה לא היו כלל דברים בטלים, אלא הנמשל של הירח אינו רחל אמו אלא בלהה שפחת אמו שגידלה אותו כאם מאז פטירת אמו[25]. או שהכוונה לבני ביתו של יעקב שיבואו להשתחוות עם יעקב[26]. ובמדרש מבואר שיעקב חשב שמא תהיה תחיית המתים בימיו ותבוא רחל עמו להשתחוות ליוסף. אמנם בתורה לא מוזכר שהשתחוו ליוסף כי אם אחיו ואביו בלבד.
אחי יוסף מבינים שהפעם החלום אמתי, אם בחלום הראשון סברו שהוא חולם מהרהורי לבו ביום, כעת לא יתכן לומר כן שיוסף יחשוב שאביו יבוא להשתחוות לו. לכן הפעם הם מוסיפים על השנאה גם קנאה,[27] אמנם המדרש[28] מגלה שראובן שהתעודד מכך שיוסף בחלומו מנה אותו עם אחיו ואמר 'אחד עשר כוכבים', ומוכח מכך שלא חטא ולא הודח משנים עשר השבטים.
סיפור החלומות מסתיים לכאורה בפסוק:
וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר.
שנאת האחים ומכירת יוסף
ערך מורחב – מכירת יוסף
חלומות אלו בצירוף עם אהבתו והעדפתו של יעקב אביהם ליוסף וכן מה שהיה יוסף מספר ליעקב את הדברים שנראים רעים שהם עשו גרמו לכך שהאחים שנאו אותו וקינאו בו[29] וחיפשו דרך להתנכל ליוסף[30].
כאשר היו האחים בשדה ורעו את הצאן נשלח יוסף על ידי אביהם לבדוק את שלומם, הם ראו אותו מתקרב, נזכרו בחלומותיו וקוראים לו על שמם ”הנה בעל החלומות הלזה”. הם ניצלו את ההזדמנות שנקרתה להם ורצו להרוג אותו, ואמרו זה לזה בסרקזם ”לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלומותיו[31]”[32].
ראובן מעוניין להציל את יוסף[33] לכן הוא ממליץ לאחיו שלא להורגו אלא רק להשליכו לבור[34], מחמת היותו בכור אחיו נשמעים לו ומשליכים את יוסף לבור אחרי שהם מפשיטים מעליו את כתונת הפסים מושא שנאתם וקנאתם[35]. ראובן עוזב אותם כאשר יוסף נמצא בבור והולך לשרת את אביו[36], כעת יהודה הוא החשוב שביניהם וכאשר עוברת במקום קבוצת ישמעאלים הוא מציע למכור את יוסף לישמעאלים ואכן האחים מוכרים את יוסף לישמעאלים לעבד[37].
מאורעות יוסף במצרים
- ערכים מורחבים – יוסף ואשת פוטיפר, חלומות פרעה.
לאחר שנמכר יוסף לעבד הוא מגיע למצרים ושם נמכר לעבד לפוטיפר שר הטבחים, הוא משרתו בנאמנות ופוטיפר ממנה אותו לאחראי על כל ביתו[38] עד שאשתו של פוטיפר מעלילה על יוסף עלילת שוא[39] ובגין כך פוטיפר מכניס את יוסף לבית הכלא[40], והוא שוהה שם עשר שנים. בכלא הוא נפגש עם שר המשקים ושר האופים ומתיידד עמם וכאשר שניהם חולמים חלומות הם פונים אליו שיפתור להם את החלומות. יוסף פתר לשר האופים את החלום לרעה שביום הולדתו של פרעה הוא יהרוג אותו. ואילו לשר המשקים פתר יוסף את החלום לטובה שישוב למשרתו. יוסף מבקש משר המשקים שיזכור אותו וימליץ עליו לפני המלך שישחררו אך עם התגשמות החלומות כפי שפתר יוסף ושיחרורו של שר המשקים מהכלא הוא שוכח את יוסף.
כעבור שנתיים בשנת ב'רכ"ט לאחר שיוסף שהה בכלא 12 שנים והוא בן 30, פרעה חולם חלומות מוזרים[41] וחרטומיו וחכמיו לא מצליחים לפתור אותם[42]. שר המשקים נזכר ביוסף ומספר לפרעה על 'פותר החלומות' שיושב בכלא[43]. פרעה מוציא את יוסף מהכלא[44] ויוסף פותר לו את חלומותיו, יוסף מודיע לו שפתרון החלום הוא מאת ה' ובשבע השנים הקרובות יהיה במצרים שובע ושפע כלכלי גדול ואחר כך יבואו שבע שנים של שפל כלכלי ורעב, יוסף גם מייעץ לפרעה לאגור תבואה ומזון בשבע השנים הטובות לרעות[45]. פתרון החלום ורעיון ההצלה מוצאים חן בעיני פרעה[46] והוא ממנה את יוסף למשנה למלך[47].
גם הפעם פתרון חלומותיו של יוסף מתברר כנכון ובמצרים מתחילות שבע שנות השבע, יוסף המשנה למלך אחראי על איסוף ואגירת מזון, עד תום השנים הללו. בשנת ב'רל"ו מתחילות שנות הרעב, ואף בארץ כנען מתחיל רעב, ומכל הארצות באים למצרים שאגרה מזון לרכוש אוכל.
התגשמות החלומות
- ערכים מורחבים – ירידת אחי יוסף למצרים, פגישת יוסף ואחיו.
כאשר הרעב בארץ כנען גובר יעקב שומע שיש במצרים מזון ותבואה וניתן לרכוש שם אוכל[48] הוא שולח את עשרת בניו (ללא בנימין) למצרים כדי להביא אוכל לבני המשפחה[49]. האחים מגיעים למצרים אל ביתו של יוסף המשנה למלך הם אינם מזהים אותו ומשתחווים לו[50]. ברגע זה יודע יוסף שהחלומות מתחילים להתגשם[51] והוא מתנכר אליהם מעליל עליהם שהם מרגלים ושולחם לשוב לארץ כנען ולהביא איתם את בנימין.
לאחר תקופה מסויימת יעקב שולח את בניו שוב למצרים והפעם הם מוכרחים לרדת עם בנימין, בפעם זו יוסף אינו מתאפק ומגלה לאחיו את זהותו, הוא מבקש מהם שלא להתעצב כיון שה' עשה כל זאת לטובה, ושולח לבקש מאביו לרדת לארץ כנען עם כל המשפחה עד תום שנות הרעב.
החלק האחרון של הגשמת החלום, שהשמש (יעקב) תשתחוה לו אירעה רק בסוף ימי יעקב אבינו כאשר השביע את יוסף שיעלהו ויקבור אותו בארץ ישראל, ”וישבע לו, וישתחו ישראל על ראש המיטה”[52]
קישורים חיצוניים
- חלומות יוסף מאת הרב יוסף דב סולובייצ'יק באתר דעת.
הערות שוליים
- ^ ויש אומרים שלשה
- ^ בראשית, ל"ה, ט"ז-כ'
- ^ בראשית, ל"ז, א'
- ^ בראשית, ל"ז, ג'
- ^ בראשית, ל"ז, ד'
- ^ האור החיים מבאר שכוונת יוסף היתה לטובה מכיון שרצה להורות לאחים שזה רצון ה', שהרי חלם על כך, וכן שלבסוף יצטרכו לו ולכן מעתה יפסיקו לשנוא אותו, וכן להראות להם שהוא אוהב אותם שהרי רק לאוהב מספרים חלומות. אך כיון שקדמה לחלומות שנאת האחים הם לא פירשו זאת לטובה
- ^ בראשית, ל"ז, ה'-י"א
- ^ אור החיים
- ^ ריב"א בשם הר"ר אליקים, וכן פירשו רבי עובדיה מברטנורא והכתב סופר
- ^ והחלום הוא המוזכר ברש"י בראשית נ כא ד"ה וידבר 'עשרה נרות לא יוכלו לכבות נר אחד וכו
- ^ בראשית רבה סדר וישב פרשה פד, י
- ^ רמב"ן בראשית לז ז
- ^ ספורנו בראשית לז, ז
- ^ מדרש בראשית רבה סדר וישב פפ"ד י וראה בעץ יוסף שם ד"ה והנה שפירט את חמשת הפעמים שהשתחוו ליוסף
- ^ בראשית רבה פד' י'
- ^ רמב"ן, רד"ק והדר זקנים
- ^ אילת השחר בראשית לז ט ד"ה והנה
- ^ רש"י בראשית לז, י ד"ה ויגער
- ^ רמב"ן בראשית לז, י, ד"ה ויספר
- ^ בראשית, ל"ז, י'
- ^ עץ יוסף על המדרש בראשית רבה סדר וישב פרשה פד, יא ד"ה מי
- ^ מדרש בראשית רבה סדר וישב פפ"ד יב
- ^ רש"י בראשית לז, יא ד"ה שמר
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ה עמוד ב'
- ^ רש"י בראשית לז, י ד"ה הבוא ומקורו במדרש בראשית רבה סדר וישב פרשה פד, יא
- ^ רמב"ן לז, י ד"ה הבוא, שהרי בלהה נפטרה קודם ירידתם למצרים
- ^ אור החיים בראשית לז יא ד"ה ויקנאו
- ^ בראשית רבה סדר וישב פפ"ד טו
- ^ בראשית, ל"ז, י"א
- ^ בראשית, ל"ז, י"ח
- ^ בראשית, ל"ז, כ'
- ^ יש מפרשים שפסוק זה מתחלק לשניים האחים אמרו 'לכו ונהרגהו' והקדוש ברוך הוא אמר 'ונראה' דהיינו עוד תראו שהחלומות יתגשמו. רש"י בראשית לז, כ ד"ה ונראה בשם ר' יצחק
- ^ והמדרש מגלה שראובן רצה להצילו כיון שהתעודד מכך שיוסף בחלומו מנה אותו עם אחיו ואמר 'אחד עשר כוכבים', ומוכח מכך שלא חטא ולא הודח משנים עשר השבטים ואילו האלשיך מפרש שכוונת ראובן הייתה לשם שמים להצלת יוסף ולא מחמת טובתו האישית והנאתו מחלומותיו. בראשית רבה פ"ד טו' אלשיך בראשית לז' כא'
- ^ בראשית, ל"ז, כ"ב
- ^ בראשית, ל"ז, כ"ג-כ"ד
- ^ רש"י בראשית לז, כט ד"ה וישב
- ^ בראשית, ל"ז, כ"ח
- ^ בראשית, ל"ז, ל"ו ובראשית, ל"ט, א'
- ^ בראשית, ל"ט, ז'
- ^ בראשית, ל"ט, כ'
- ^ בראשית, מ"א, א'
- ^ בראשית, מ"א, ח'
- ^ בראשית, מ"א, ט'
- ^ בראשית, מ"א, י"ד
- ^ בראשית, מ"א, ט"ו
- ^ בראשית, מ"א, ל"ז
- ^ בראשית, מ"א, ל"ט
- ^ בראשית, מ"ב, א'
- ^ בראשית, מ"ב, ב'
- ^ בראשית, מ"ב, ו'
- ^ בראשית, מ"ב, ט'
- ^ בראשית, מ"ז, ל"א