אונן (אישיות מהתנ"ך)

אוֹנָן היה בנו השני של יהודה ובת־שוּעַ, ובעלה השני של תמר, שנישא לה בהתאם לנוהג הייבום לאחר מותו של אחיו הבכור ער. חטאו של אונן, הוא המקור לאיסור הוצאת זרע לבטלה מהתורה.

חטאו של אונן

ערך מורחב – מעשה יהודה ותמר

וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה--רַע בְּעֵינֵי ה'; וַיְמִתֵהוּ ה'. וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן, בֹּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ; וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ. וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע; וְהָיָה אִם-בָּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיו, וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן-זֶרַע לְאָחִיו. וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיָּמֶת גַּם-אֹתוֹ.

— ספר בראשית, פרק ל"ח, פסוקים ז'-י'

אונן סירב להוליד ילדים מתמר, היות שעל פי מהות הייבום, הילד שיוולד להם לא יישא את שמו אלא את שם אחיו הבכור עֵר ולכן גם יהיה היורש החוקי של האב יהודה.

בדברי חז"ל הובאו שני פירושים כיצד עשה זאת, פירוש אחד שהיה דש מבפנים וזורה מבחוץ, , פירוש אחר המובא בחז"ל שהיה מקיים עמה יחסי אישות שלא כדרכה, וכך לא הביא להריונה: ”ער ואונן שמשו שלא כדרכן”, מעשהו של אונן היה רע בעיני ה', והוא נענש על כך בידי שמים במוות: ”וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה', אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיָּמֶת, גַּם-אֹתוֹ” (פרק ל"ח, פסוק י').

על פי המובא בתלמוד, ציון המילה 'גם' רומז כי גם אחיו ער חטא באותו החטא.

בספר דברי הימים מסופר על מותו של ער אחיו, ללא סיפור הייבום או החטא שגרם למותו.

לדעת רבי מנחם בן שלמה עקב מותו אביו היה אונן (הלכה), וזהו מקור שמו.

ראו גם

• רשימות היחש של יהודה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37633745אונן (דמות מקראית)