שבועת יוסף ליעקב

שבועת יוסף ליעקב הוא מאורע המתאר את השבועה שיוסף נשבע ליעקב שיקבור אותו בארץ ישראל, המופיע בפרשת ויחי בספר בראשית, פרק מ"ז, פסוקים כ"ח-ל"א

תיאור

לאחר מכירת יוסף ומינויו למשנה לפרעה מלך מצרים, יעקב ובניו ירדו למצרים וקבלו שם אדמה למגוריהם בארץ גושן.

כ-17 שנה לאחר שיעקב ירד למצרים, בגיל 147, יעקב מרגיש שהוא מתקרב לסוף חייו ועומד למות, כיוון שהרגיש באפיסת כוחותיו וחולשה יתרה ללא חולי, ידע שהולך הוא למות. הוא קורא לבנו יוסף ומבקש ממנו להישבע לו שלאחר מותו יוסף יקבור אותו במערת המכפלה ולא במצרים. יוסף אומר שהוא יעשה כדבריו, יעקב מפציר בו להישבע ויוסף נשבע.

פרשנות

וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם.

— ספר בראשית, פרק מ"ז, פסוק כ"ט

ויקרא לבנו ליוסף

הבראשית רבה מסביר שיעקב פנה דווקא ליוסף כי היה המשנה למלך והייתה בידו היכולת.

חסד ואמת

חסד שעושים עם המת (קבורה) הוא חסד אמיתי כיוון שאינו מצפה לתמורה.

אל נא תקברני במצרים

• יעקב ראה ברוח הקודש שעפרה של מצרים עתיד להפוך לכינים במכת כינים, והוא לא רצה שירחשו תחת גופו.
• מתי חוץ לארץ קמים בתחיית המתים בארץ ישראל ולפני זה הם צריכים לעבור גלגול מחילות (כלומר הם מתגלגלים בקברים עד ארץ ישראל).
• כדי שמצרים לא יהפכו אותו לעבודה זרה (יעקב גרם לרעב במצרים להפסיק, וכששהה במצרים היה בה שפע).

השבועה

יעקב לא חשד ביוסף שלא יקיים את בקשתו. אבל, כיוון שחשש יעקב שפרעה ילחץ על יוסף להישאר במצרים ולשלוח לשם כך את עבדיו או מכיוון שחשש יעקב לכך שפרעה יחפוץ לקוברו במצרים בגלל הכבוד הגדול שרחשו לו במצרים, לכן כרך יעקב את בקשתו זו בשבועה, שכך יוסף יהיה יותר מחוייב מצד שבועתו שהיא דבר יותר משמעותי מקיום רצונו של אביו המת. ובאמת בסופו של עניין רואים שחכמתו של יעקב התגשמה, שלאחר פטירתו הוא פונה אל יוסף: ”וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה עֲלֵה וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ” כלומר, שעל ידי שבועה, הוא יש לו הרבה יותר מחויבות לקיים הבטחתו.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27774482שבועת יוסף ליעקב