מסע אברהם לארץ כנען
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: חלק מהערך מבוסס על הקשרים ומקורות של חוקרי ביקורת המקרא.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: חלק מהערך מבוסס על הקשרים ומקורות של חוקרי ביקורת המקרא. |
מסעו של אברהם לארץ כנען הוא סיפור המופיע בפרשת לך לך (בראשית, י"ב, א'-ט'). סיפור זה מתאר את מסעו של אברהם מחרן לארץ כנען בליווית בני משפחתו - אשתו שרה, בן אחיו לוט, "רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן"[א].
סיפור המעשה
בגיל 75 ה' מצוה את אברהם לצאת מן העיר בה התגורר[ב] וללכת אל ארץ בלתי נודעת, אשר ה' יראה לו בהמשך. הסיבה שלא גילה לו את שם הארץ מיד, הוא כדי לחבבה בעיניו וכדי להוסיף לו שכר[6]. זהו מהניסיונות הראשונים שעמד בהם אברהם, מתוך עשרה הניסיונות[7].
הציווי לאברהם על ידי ה' נעשה בהדרגתיות. בתחילה מצווה ה' על אברהם לצאת "מארצך". לאחר מכן מזכיר הכתוב כי הוא נדרש לצאת "מִמּוֹלַדְתְּךָ", מה שמדגיש את השורשיות של אברהם ואת קרבתו למקום. הפרידה הקשה ביותר המופיעה בכתוב היא "מִבֵּית אָבִיךָ" כלומר ממשפחתו. האריכות הבאה לידי ביטוי במילים הנרדפות: "אַרְצְךָ" ו"מִמּוֹלַדְתְּךָ", מדגישה את הניתוק אותו נדרש אברהם לבצע בעקבות צו ה', וזאת בשני הקשרים: משפחתו וארצו. לעומת הקושי, ה' מבטיח לאברהם: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל". הבטחה זאת באה לצד הצו לצאת מבית אביו. ניתוקו מעברו מטרתה אחת, והיא בניית העתיד של אברהם וביתו[8].
בצידו של ציווי זה מבטיח ה' לאברהם שיוליד בנים ויעשה ממנו עם גדול ויגדיל את שמו. כן יברך אותו בממון וימסור לו את הכח לברך. עוד מוסיף ה' שאת מברכיו של אברהם יברך ואת הפוגעים בו יקלל.
בכנען עובר אברהם ממקום למקום, ובכך מסמל את כיבושה של הארץ[9].
הסיפור במקרא
א וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. ב וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. ג וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. ד וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן. ה וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן. ו וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. ז וַיֵּרָא ה' אֶל-אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו. ח וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית אֵ-ל וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית אֵ-ל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה'. ט וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה.
סדר המסע
אברהם מגיע "למְקוֹם שְׁכֶם[ג] עַד אֵלוֹן מוֹרֶה"[ד], ושם נגלה אליו ה' ומבטיח לו לתת את הארץ לזרעו. אברהם בונה שם מזבח לכבוד ה', לרגל בשורת הזרע ובשורת הארץ[17]. משם יורד אברהם דרומה ומעתיק את מגוריו למקום השוכן במזרחה של העיר בית אל ובמערבה של העיר עי, וגם שם הוא בונה מזבח ומתפלל על זרעו[18]. משם ממשיך אברהם להתקדם דרומה לכיוון ירושלים, כאשר במהלך מסעו הוא קובע דירת ארעי במקומות שונים לתקופות שונות, ואחר כך עוקר משם בדרכו לירושלים[19].
באותה תקופה מביא ה' רעב על ארץ כנען, ואברהם יורד למצרים. סיבת הרעב היה כדי לנסות את אברהם האם יהרהר אחר דברי ה' שציוה עליו ללכת לארץ כנען וכעת גורם לו לצאת ממנה[20]. לאחר 3 חודשים[21] חוזר אברהם לארץ עם מקנה רב[22], ועולה שוב לכיוון ירושלים[23]. אברהם מתקדם צפונה וחוזר למקום שהיה שם בתחילה, בין העיר בית אל ובין העיר עי[24], ומתפלל שם לה'[25]. באותה תקופה היתה מריבת רועי אברהם ורועי לוט. משם נוסע אברהם לחברון וקובע מגוריו באלוני ממרא למשך 25 שנה (עד מהפכת סדום ועמורה)[21][ה], וגם שם בונה מזבח לה'[26][ו]. רש"י[21] כותב כי התיישבותו של אברהם באלוני ממרא שבחברון אירע עוד באותה שנה שבה יצא מחרן, בגיל 75.
קפיצת הדרך
יש אומרים, שאברהם הגיע לארץ כנען באותו יום שבו יצא מחרן, באמצעות קפיצת הדרך[27].
הבחירה באברהם
סיפור מסע אברהם לארץ כנען נעדר מידע, כהולדת אברהם, והשאלה מדוע בחר ה' דווקא באברהם בניסיון המסע. רמב"ן בפירושו על בראשית י"א מציע כי "התורה לא תרצה להאריך בדעות עובדי עבודה זרה"." כלומר, המקרא לא יאריך בתיאור סיפורים המדברים אודות עבודת אלילים.[28]
המשנה מספקת סיבה לבחירת אברהם: "עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם"[7]. בחירתו יש לה מטרה אחת והיא מימושה של ההבטחה ושמירת מצוות ה' ככתוב בספר בראשית, פרק י"ח, פסוק י"ט: ”כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, לְמַעַן הָבִיא ה' עַל-אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר עָלָיו”.[29] ספר יהושע אף הוא מסביר את סיבת יציאת אברהם לארץ כנען וזאת בגלל מלחמתו עם עובדי עבודה זרה: ”וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-כָּל-הָעָם, כֹּה-אָמַר ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וָאֶקַּח אֶת-אֲבִיכֶם אֶת-אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר, וָאוֹלֵךְ אֹתוֹ בְּכָל-אֶרֶץ כְּנָעַן, וָאַרְבֶּה אֶת-זַרְעוֹ, וָאֶתֶּן-לוֹ אֶת-יִצְחָק”.[30]
מסעו של תרח לארץ כנען
בספר בראשית, פרק י"א, פסוקים ל"א-ל"ב מסופר כי בשלב כל-שהוא יצא תרח לכנען בליווית אברם בנו ושרי כלתו ולוט נכדו. המסע לארץ כנען הופסק עם הגעתם לחרן, שם מת תרח[ז]. סיבת יציאתו של תרח למסע אינה נמסרת בתנ"ך, אך ייתכן והיא נעוצה בעימות אברם ונמרוד מלכם של הכשדים, ולכן נאלצו בני המשפחה לעזוב את ארצם. ייתכן כי עקרותה של שרה היא הסיבה ליציאתם למסע או שמא סיבה כלכלית גרידא. הקושי העולה מהכתוב בא לידי ביטוי בשילובו של סיפור יציאת תרח לכנען. כמו כן אברם יוצא עם אביו לכיוון כנען ואת דרכו לארץ הוא מתחיל שוב מחרן. מדוע אם כן נכתב " לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ"? מרדכי ברויאר מסביר את הכפילות בכך שיציאת תרח לכנען היא תיאור של מסע משפחתי ואילו הליכתו של אברם היא הליכה דתית בעקבות ציווי ה'[31].
מדרש חז"ל העוסק ביציאת אברהם לכנען מופיע במדרש לקח טוב כ"ח, ע"ב, ומבהיר אף הוא את הסיבה ליציאת אברהם למסעו עוד בהיותם באור כשדים: " בעוד תרח באור כשדים היה הדיבור אל אברהם 'לך לך'[ח] ואף על פי כן תרח יצא עמו ומת בחרן אחר זמן"[32].
מקבילות פנים מקראיות
עקדת יצחק
סיפור מסעו של אברהם לארץ כנען בבראשית י"ב: "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ", משמש כסיפור בבואה לסיפור עקידת יצחק המופיע בספר בראשית, פרק כ"ב: קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ אֶת-יִצְחָק וְלֶךְ-לְךָ אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה.[33] בסיפור ההגירה לארץ כנען מתבקש אברהם לוותר על עברו - מולדתו ובית אביו, ובסיפור העקידה נדרש אברהם לוותר על עתידו -בנו, יצחק. בשני הצווים המקום אליו הולך אברהם אינו ידוע ואלו מנוסחים בהדרגתיות. בשם המקום "ארץ המוריה" בסיפור העקידה, טמון השורש ר-א-ה המקביל למילה אַרְאֶךָּ בסיפור מסעו של אברהם לארץ כנען. בשני הסיפורים קיים בדמיון בניסוחם של ברכות ה' לאברהם. למרות השימיון בין שני הסיפורים קיים גם שוני: בצו הראשון נדרש אברהם לעזוב את מולדתו וביתו ואין איום על זרעו ואילו בסיפור העקידה ציווי ה' מאיים על זרעו של אברהם. בסיפור ההגירה לארץ כנען מופיעה ברכה רק לפני שהמסע מסתיים כמצוות ה' ואילו בסיפור העקידה ה' מברך את אברם רק לאחר שהוא מציית לצו.[34]
מגילת רות
הסיפור במגילת רות משמש סיפור בבואה לסיפור מסעו של אברהם לארץ כנען. בדבריו של בועז לרות במגילת רות מהדהדים דברי ה' לאברם כאשר הוא נדרש לצאת לארץ כנען. בועז אומר לרות: "יא וַיַּעַן בֹּעַז וַיֹּאמֶר לָהּ הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר-עָשִׂית אֶת-חֲמוֹתֵךְ אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ וַתֵּלְכִי אֶל-עַם אֲשֶׁר לֹא-יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם".[35] אברם יוצא למסעו בצו ה' ומתבקש לעזוב ואילו רות מלווה את חמותה נעמי על אף שהתבקשה לחזור לבית אמה.[36] בצידו של הצו המורה לאברם לצאת לכנען קיימת הבטחה לזרע: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" ואילו נעמי מבקשת מרות וערפה לחזור לבית אמן כי לא תוכל להטיח להן צאצאים.[36] אברהם יוצא למסע בעקבות הבטחה לראות את הארץ אליה נדרש לצאת, ואילו רות בדברי בועז, יצאה אל "עַם אֲשֶׁר לֹא-יָדַעַתְּ".[35][37]
לקריאה נוספת
- ליאורה רביד, התנ"ך היה באמת, הוצאת ידיעות אחרונות 2009
נחמה ליבוביץ, עיונים חדשים בספר בראשית: בעקבות פרשינינו הראשונים והאחרונים, ישראל, הסוכנות היהודית, 1994, עמ' 80 משה ויינפלד, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 94
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מסע אברהם מן העיר אור אל ארץ כנען. אתר מקראנט.
- לֶךְ לְךָ - לך להנאתך, יאיר ברקאי, אוניברסיטת בר-אילן.
- המסע של אברהם ושרה לארץ כנען, ד"ר ליאורה רביד, הפודקאסט של התנ"ך.
ביאורים
- ^ "הנפש אשר עשו" הכוונה לגרים שנתגיירו על ידי אברהם ושרה. ולפי הפשט הכוונה לעבדים ושפחות שרכשו (רש"י, פסוק ה).
- ^ חלק מהראשונים כתבו שציווי זה נאמר לאברהם בעיר חרן, לאחר שהגיע לשם עם תרח אביו מאור כשדים[1]. אולם יש שפירשו שציווי זה נאמר בהיותו באור כשדים טרם יציאתו לחרן[2]. יש מי שכתב שיתכן שהיו שתי אמירות, האחת באור כשדים והשנית בחרן[3].
יש ראשונים שכתבו (בעקבות חז"ל[4]), שזו הייתה יציאתו השניה של אברהם מחרן, שכן בהיותו בן שבעים יצא לראשונה מחרן לארץ כנען ואז נאמרה לו פרשת ברית בין הבתרים, ולאחר מכן שב לחרן וישב שם חמש שנים, ואז נצטווה לצאת משם ולחזור לארץ כנען[5]. - ^ יש מפרשים[10] כי "מקום שכם" הכוונה למקום שבו תוקם בעתיד העיר שכם.
באבן עזרא על התורה[11] מוסיף לחדד כי משה רבינו שכתב את התורה - הוא זה שציין כי המקום שאליו הגיע אברהם הוא האתר הנקרא כיום שכם, אך בזמנו של אברהם המקום עדיין לא נקרא כך.
הרוו"ה בספרו "תורת הא-להים" על התורה[12] מפרש בדברי ה'אבן עזרא', כי "מקום שכם" הכוונה למקומו של שכם בן חמור (אשר העיר נקראה על שמו), שעדיין לא נולד בימיו של אברהם.
לעומת זאת, בפירוש התורה לרמב"ן[13] כותב כי העיר שכם כבר נבנתה אז, ואילו שכם בן חמור הוא שנקרא על שם העיר. - ^ בפירוש רש"י לתורה (פסוק ו) כותב כי "אלון מורה - הוא שכם". אולם בחזקוני (שם) כותב כי 'אלון מורה' הוא 'אלוני ממרא', וכן משמעות האבן עזרא (שם) בשם 'יש אומרים', הטוענים כי 'מורה' הוא 'ממרא'.
אולם הדבר תמוה, שכן בפסוק נאמר כי 'אלון מורה' קרוב לשכם, ואילו אלוני ממרא הוא בחברון[14]. ואמנם רבי יעקב חיים סופר מביא בספרו 'הדר יעקב'[15], שדברי ה'חזקוני' המופיעים לפנינו הם טעות סופר, ואילו בכתב יד אוקספורד של ה'חזקוני' נכתב כי "אלון מורה" ו"אלוני מורה" אחד הם, וכוונתו ש'אלון מורה' הנכתב כאן ו'אלוני' מורה הנכתב בפרשת ראה[16] זהים. - ^ בפועל ישב שם 24 שנה, עד גיל 99, אך יתכן שבהיות שכאשר עזב את חברון כבר עבר את תחילת גיל 99, נחשבת מקצת השנה כשנה.
- ^ הרד"ק (שם) מבאר את מטרת המזבח: ”שהיה קורא שם לבני אדם לשם ה', אל מקום המזבח אשר בנה. ובכל מקום שהיה קובע שם מקום, היה בונה מזבח וקורא בשם ה'”.
- ^ למעשה מת כעבור לפחות 130 שנה, בגיל 205 (רש"י, בראשית, י"א, ל"ב).
- ^ כך גם מבואר בכתוב (בראשית, ט"ו, ז'): ”ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה”, וכן נאמר (נחמיה, ט', ז'): ”אתה הוא ה' הא-להים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים”.
הערות שוליים
- ^ רש"י, רמב"ן, ר"ן בפירושו על התורה ואברבנאל.
- ^ רב סעדיה גאון, ראב"ע, רלב"ג. וראו להלן בפסקה מסעו של תרח לארץ כנען
- ^ הרד"ק בפירושו השני
- ^ סדר עולם פרק א
- ^ תוספות עבודה זרה ט,א ד"ה וגמירי; דעת זקנים; חזקוני
- ^ רש"י פסוק ב.
- ^ 7.0 7.1 משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ג'.
- ^ יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב, ידיעות ספרים, 2014, עמ' 38–39 ועמ' 41-40
- ^ שיטת רבי אליעזר, מסכת בבא בתרא, דף ק' עמוד א'.
- ^ בכור שור על התורה, חזקוני והעמק דבר
- ^ פרק יב פסוק ה
- ^ מובא בהכתב והקבלה כאן
- ^ שם פסוק ו
- ^ בראשית, י"ג, י"ח
- ^ חלק ו סימן ח
- ^ דברים, י"א, ל'
- ^ בראשית, י"ב, ו'-ז' ורש"י בפסוק ז.
- ^ בראשית, י"ב, ח' ורש"י שם.
- ^ בראשית, י"ב, ט' ורש"י שם.
- ^ בראשית, י"ב, ט' ורש"י שם. אולם ראו כאן
- ^ 21.0 21.1 21.2 רש"י, בראשית, כ"א, ל"ד, על פי סדר עולם רבה (פרק א).
- ^ בראשית, י"ג, א'-ב'.
- ^ בראשית, י"ג, א' ורש"י שם.
- ^ בראשית, י"ג, ג'.
- ^ הפירוש השני ברש"י, בראשית, י"ג, ד', על פי מסכת סנהדרין, דף מ"ד עמוד ב'.
- ^ בראשית, י"ג, י"ח.
- ^ 'שפתי כהן, בראשית יב, ד.
- ^ נחמה ליבוביץ, עיונים חדשים בספר בראשית: בעקבות פרשינינו הראשונים והאחרונים, ישראל, הסוכנות היהודית, 1994, עמ' 85
- ^ יואל בן נון, המקור הכפול: השראה וסמכות במשנת הרב קוק - לאחד את הבלתי מתאחד, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2014, עמ' 120.
- ^ ספר יהושע, פרק כ"ד, פסוקים ב'-ג'
- ^ יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב, ידיעות ספרים, 2014, עמ' 28–29
- ^ יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, תל אביב, ידיעות ספרים, 2004, עמ' 132
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ב, פסוק ב'
- ^ יאיר זקוביץ, מקראות בארץ המראות, תל אביב, קיבוץ המאוחד, 2001, עמ' 69-68
- ^ 35.0 35.1 מגילת רות, פרק ב', פסוק י"א
- ^ 36.0 36.1 מגילת רות, פרק א', פסוק ח'
- ^ יאיר זקוביץ, מקראות בארץ המראות, תל אביב, קיבוץ המאוחד, 2001, עמ' 71-70
26140077מסע אברהם לארץ כנען