פרשת חיי שרה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיי שרה
פסוקים בראשית, כ"ג, א' - כ"ה, י"ח
מספר פסוקים 105
תוכן מות שרה וקבורתה במערת המכפלה, אליעזר מוצא את רבקה כשידוך ליצחק, אברהם נישא לקטורה בסוף ימיו, יצחק וישמעאל קוברים את אביהם
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
ספרדים ואשכנזים מלכים א', א', א'-ל"א
תימנים מלכים א', א', א'-ל"א; מלכים א', א', מ"ו
ציון קברה של שרה אמנו במערת המכפלה

פרשת חַיֵּי שָׂרָה היא פרשת השבוע החמישית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק כ"ג, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ה, פסוק י"ח.

נושאים בפרשה

מות שרה ורכישת קברה

ערך מורחב – רכישת מערת המכפלה

הפרשה נפתחת בתיאור מותה של שרה אשת אברהם. אברהם סופד לה ומבקש לקבור אותה בחברון ולשם כך הוא רוכש, בכסף מלא מאת עפרון החתי, את מערת המכפלה. הדין והדברים עם עפרון ובני חת אודות הרכישה מתוארים בהרחבה בחלקה הראשון של הפרשה.

מציאת שידוך ליצחק

ערך מורחב – מציאת אישה ליצחק

עיקר הפרשה הוא תיאור שליחותו של עבד אברהם (הוא אליעזר) בידי אברהם למצוא אישה ליצחק. אברהם מתנגד לכך שיצחק יקח אישה מבנות כנען, ולכן הוא שולח את עבדו אל משפחתו שבארם נהריים. העבד מגיע למקום ונושא תפילה אל אלוקים בבקשת סיוע למציאת אישה ראויה ליצחק, ואף קובע מבחן שבו יתברר מי היא האשה הראויה: העבד יבקש להשקות אותו, והאשה הראויה ליצחק היא זו שתסכים ואף תציע להשקות את גמליו.

מיד בסיום תפילתו מגיעה רבקה אל הבאר, וכשהוא מבקש ממנה להשקותו, היא מסכימה ואף מציעה מיוזמתה להשקות גם את גמליו. לאחר סיום השקאת הגמלים ממהר העבד להעניק לרבקה תכשיטים ומתנות, שואל אותה למשפחתה, ומבקש ממנה להתארח בבית משפחתה. רבקה מספרת לעבד כי היא ממשפחת נחור (אחי אברהם), והעבד בא לבית משפחתה. לאחר דין ודברים עם בני משפחתה, בני המשפחה מסכימים להשיא את רבקה ליצחק, אך מציעים כי רבקה תלך לארץ כנען מאוחר יותר, בעוד עבד אברהם מבקש לקחת את רבקה מיד. לבסוף מחליטים בני המשפחה לקרוא לרבקה ולשאול אותה לדעתה, והיא מביעה את הסכמתה ללכת עם עבד אברהם.

העבד לוקח את רבקה איתו לארץ כנען, ושם היא נישאת ליצחק. בכך מתנחם יצחק בנישואין אלו מפטירת שרה אימו.

פרשה זו של נישואי רבקה ליצחק ארוכה במיוחד, וכוללת חזרה משולשת על המבחן אותו ערך אליעזר לרבקה: פעם ראשונה בעת התכנון, פעם שנייה בעת המעשה, ופעם שלישית בעת סיפור הדברים למשפחת רבקה, כאשר ישנם מספר שינויים בין המעשה בפועל לבין סיפור הדברים על ידי אליעזר למשפחת רבקה, על מנת ליישב את הדברים על ליבם.

נישואי אברהם לקטורה וירושתו

בהמשך הפרשה מסופר על אחרית ימיו של אברהם: אברהם נושא אישה נוספת ושמה קטורה, ומוליד ממנה שישה בנים. את ירושתו הוא מוריש ליצחק בלבד, ואת שאר הילדים ('בני הפילגשים') הוא משלח עוד בחייו ל"ארץ קדם" לאחר שהעניק להם 'מתנות'.

אברהם נפטר בן 175, ונקבר במערת המכפלה על ידי בניו יצחק וישמעאל. לאחר מות אברהם מברך ה' את יצחק, ויצחק מתיישב בבאר לחי ראי. פטירת אברהם אירעה למעשה לאחר הולדת יעקב ועשו (שנולדו כאשר אברהם היה בן 160), המתוארת בפרשה הבאה, פרשת תולדות.

הפרשה נחתמת בפירוט תולדותיו של ישמעאל, צאצאיו ומקום מגוריו, ופטירתו של ישמעאל בגיל 137. גם פטירתו של ישמעאל מתרחשת למעשה זמן רב לאחר המאורעות המתוארים בתחילת פרשת תולדות (יעקב ועשיו נולדו בשנת 74 לישמעאל).

"יפה שיחתן של עבדי אבות"

בפרק כ"ד, המוקדש במלואו לבחירת רבקה ליצחק ישנה חזרה משולשת על המבחן שעורך עבד אברהם לרבקה. מפרשי המקרא עמדו על כך, וניסו להסביר מדוע הסיפור חוזר על עצמו שלוש פעמים, בעוד שפרשיות אחרות בתורה נכתבו בקיצור משמעותי. מדרש רבה מכנה זאת: ”יפה שיחתן של עבדי אבות, מתורתן של בנים” (פרשה נ"ט).

ישנם מספר הבדלים בין סיפור המעשה בפועל, לבין תיאור הדברים מפי עבד אברהם למשפחת רבקה לאחר מכן. שינוי מהותי בין שני החלקים הוא תיאור אליעזר מאוחר יותר כי שאל את רבקה לשמה ולמשפחתה קודם שנתן לה תכשיטים ומתנות, בעוד שלמעשה סדר הדברים היה הפוך. להלן חמש דוגמאות להבדלים:

דוגמה הסיפור בכתובים מפי עבד אברהם הסבר אפשרי
1. "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם בַּכֹּל". (א) וַה' בֵּרַךְ אֶת־אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן־לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים. וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן לַאדֹנִי אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ וַיִּתֶּן־לוֹ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ (ל"ה–ל"ו) מצביע על כדאיות נישואי רבקה לבן אברהם, כדי לשכנע את בני משפחת רבקה להסכים לנישואים.
2. "וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹקֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ. כִּי אֶל־אַרְצִי וְאֶל־מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק (ג'-ד') "וַיַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי לֵאמֹר לֹא־תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי ישֵׁב בְּאַרְצוֹ.אִם־לֹא אֶל־בֵּית־אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל־מִשְׁפַּחְתִּי וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי"(ל"ז - ל"ח) "אברהם מצווה עליו ללכת "אל ארצו ואל מולדתו" והעבד מדבר על "בית אבי" ועל "משפחתי". הרמב"ן עומד על ההבדל הזה ומציע שני פירושים: "כי גם באנשי ארצו לא יחפוץ רק במשפחתו... או שהיה העבד אומר כן לכבדם שישמעו לו". ובכך שחזרה התורה ופירטה את דבריו של העבד שוב, עם אותם שינויים, היא מגלה לנו את על חכמתו הרבה של אליעזר, שנועדה כדי להוציא מגמתו אל הפועל.[1]
3. וַיֹּאמַר ה' אֱלֹקֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה־נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה־חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם (י"ב) וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל־הָעָיִן וָאֹמַר ה' אֱלֹקֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אִם־יֶשְׁךָ־נָּא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹלֵךְ עָלֶיהָ (מ"ב) "וְאָמְרָה אֵלַי גַּם־אַתָּה שְׁתֵה וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב הִוא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־הֹכִיחַ ה' לְבֶן־אֲדֹנִי" (מ"ד) חסד לעומת הצלחה והוכחה
4. "וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ. וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם-כִּלּוּ לִשְׁתֹּת. וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל־הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל־הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל־גְּמַלָּיו" (י"ח-כ') "וַתְּמַהֵר וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ מֵעָלֶיהָ וַתֹּאמֶר שְׁתֵה וְגַם־גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה וָאֵשְׁתְּ וְגַם הַגְּמַלִּים הִשְׁקָתָה" (מ"ן) פירוט לעומת תמציתיות
5. "וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹקֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא־עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה' בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי" (כ"ז) "וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַה' וָאֲבָרֵךְ אֶת־ה' אֱלֹקֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לָקַחַת אֶת־בַּת־אֲחִי אֲדֹנִי לִבְנוֹ" (מ"ח) חסד לעומת הנחייה בדרך האמת

הפטרה

מפטירים בספר מלכים א', פרק א', פסוקים א'-ל"א. האיטלקים מוסיפים עד פסוק ל"ד, ואילו התימנים מדלגים לפסוק מ"ו. ההפטרה מתארת את אחרית ימיו של דוד המלך וכיצד הוריש את מלכותו לבנו שלמה.

אירועים

הישוב היהודי בחברון מציין בשבת זאת את שבת חברון, בעקבות התיאור בתחילת הפרשה על קניית מערת המכפלה בידי אברהם. בשבת זו מתארחים רבים בקריית ארבע ובחברון. במסגרת ההסדרים שהונהגו במערכת המכפלה לאחר טבח מערת המכפלה, בשבת זו פתוחה כל מערת המכפלה (כולל אולם יצחק) לתפילת יהודים.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

  • ויקיטקסט פרשת חיי שרה, באתר ויקיטקסט
  • פרשנות:

    הערות שוליים

    1. ^ מלבי"ם, בראשית כד, לז


    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0