אסנת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אסנת
לידה ב'ר"ו (2206 לבריאת העולם)
מצרים, און
פטירה מצרים, תבאי
אב פוטי פרע
בן זוג יוסף
צאצאים אפרים ומנשה
מספר צאצאים 2
תקופה תקופת האבות

אָסְנַת[1] בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן הייתה אשת יוסף שניתנה לו על ידי פרעה, וילדה את ילדיו מנשה ואפרים במצרים. במדרשי חז"ל[2] מובא שילדה את מנשה ואפרים בחודשים אדר ואייר.

ספר בראשית אינו מוסר כמעט מידע על אודותיה, אך בספר יוסף ואסנת שבספרים החיצוניים היא הדמות הראשית.

אטימולוגיה

גיזרון השם אסנת אינו ברור לגמרי, אך מקובל לראות בו תעתיק של שם במצרית קדומה שפירושו: "היא של (האלה) נית".[3] שמות במתכונת דומה ידועים באוצר השמות במצרית קדומה.

שמו של אביה של אסנת, פוטי פרע, זהה מעיקרו לשמו של פוטיפר, אדונו-לשעבר של יוסף, והוא קרוב יותר לצורת השם במצרית קדומה: pꜣ-dj-pꜣ-rꜥ (פא-די-פא-רע): "זה אשר נתן רע". יש הסבורים שהכתוב נקט שתי צורות כתיב שונות כדי ליצור הבחנה בין שתי הדמויות, אם כי גם הצורה "פוטיפר" מתועדת. פוטי פרע הוא כוהן און (הידועה בשמה היווני הליופוליס), עיר חשובה במצרים העתיקה ומרכז לפולחן אל השמש רע (כמו גם אלי שמש אחרים בתקופות שונות בתולדות מצרים) שכוהניה נהנו ממעמד נכבד. נישואיו של יוסף עם אסנת בת פוטי פרע מסמנים לפיכך את חשיבותו בקרב האצולה המצרית.[4]

בחז"ל

חז"ל,[5] פירשו, שאביה פוטי פרע כהן און הוא פוטיפר שר הטבחים, שהיה אדונו של יוסף והשליכו לבית הסוהר. והשתנה שמו מ"פוטיפר" ל"פוטיפרע" על ידי שהתאווה לקיים יחסים עם יוסף, ובעקבות כך סורס.

על פי כמה ממדרשי חז"ל, הייתה אסנת בתה של דינה בת יעקב שנולדה בעקבות מעשה שכם בן חמור, נשלחה עם קמע זהות למצרים, ואומצה על ידי פוטיפר, שהיה סריס ולא יכול היה להביא ילדים לעולם.[6] על פי המדרש, בטקס הכתרתו של יוסף למשנה למלך זרקו עליו בנות מצרים מתנות ואסנת זרקה לו את הקמיע שבתוכו כתוב סיפורה וכך ידע יוסף שהיא ישראלית ונשאה לאישה.[7] רבנו בחיי וחזקוני אומרים שהשם אסנת הוא מלשון סנה, שכאשר יעקב גירשה מביתו הלכה והתחבאה בין הסנה והקוצים.[8]

לפי המדרש, לאחר שאשת פוטיפר ספרה לבעלה את מעשה יוסף שפיתה אותה, והביאה אף את חברותיה להעיד שגם אותן הוא פיתה, רצה פוטיפר להרוג את יוסף, אולם אסנת הודתה ששקרה ופוטיפר המיר את העונש במאסר[9]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסנת בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ נהגה בקמץ גדול.
  2. ^ ילקוט שמעוני לגרסת השל"ה, ראה בספר נפש היפה לר' רחמים נסים יצחק פלאג'י מערכת ש' אות ה'
  3. ^ Victor Hamilton, Genesis, New International Commentary on the Old Testament (Grand Rapids: Eerdmans, 1995), p. 508; אך ראו דיון אצל Kenneth A. Kitchen, "Genesis 12–50 in the Near Eastern World", in He Swore an Oath: Biblical Themes from Genesis 12-50, ed. Richard S. Hess, Gordon J. Wenham, and Philip E. Satterthwaite, 2nd ed. (Eugene, OR: Wipf & Stock, 2007), pp. 67–92 (here 84–85)
  4. ^ Nahum M. Sarna, Genesis, The JPS Torah Commentary (Philadelphia: Jewish Publication Society, 1989), p. 288
  5. ^ מסכת סוטה, דף י"ג עמוד ב' ובעקבותיהם פירש כן גם רש"י על ספר בראשית, מ"א, מ"ה. וראה עוד בפירוש הרשב"ם שם, שפירש שעל פי הפשט אין זה פוטיפר.
  6. ^ פרקי דרבי אליעזר פרק לח, מסכת סופרים פרק כא הלכה ט'.
  7. ^ רבינו בחיי וחזקוני בשם מדרש.
  8. ^ אוצר אישי התנ"ך, האות א', עמוד סז
  9. ^ ילקוט חדש יעקב ודור שבימיו אות קעה, קעו, בשם מדרש אבכיר.


ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34952018אסנת