מכירת הבכורה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מכירת הבכורה

וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ אֱדוֹם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת-הַבְּכֹרָה

ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוקים כ"ט-ל"ד

מכירת הבכורה היא מאורע בספר בראשית, פרק כ"ה, פסוקים כ"א-ל"ד. בו נמכרה מעלת הבכורה של עשו ליעקב אחיו. העסקה התבצעה תמורת נזיד (תבשיל) עדשים בלבד, והפכה את המושג 'נזיד עדשים' כתיאור למכירת דבר יקר ערך בעבור תמורה זולה.

תיאור המאורע

מכירת הבכורה מאת ג'יימס טיסו
עשו מוכר את בכורתו, ציור שמן של הנדריק טר ברוג'ן (אנ')

חז"ל אומרים כי ביום בו נפטר אברהם בישל יעקב נכדו נזיד עדשים לסעודת ההבראה של יצחק אביו האבל. עשו, אחיו הבכור של יעקב, חזר מן השדה עייף - ובחז"ל דרשו שהמילה עייף נאמרת על רצח ועבירות דומות. כשהגיע לאוהל ראה את אחיו יעקב מבשל נזיד עדשים, וביקש ממנו בלשון גסה המבטאת גרגרנות: ”הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה”.

יעקב אומר לעשו כי ימכור לו את הבכורה. עשו אמר בתגובה "הנה אנוכי הולך למות - ולמה זה לי בכורה", נעתר לדרישת יעקב, והעסקה בוצעה בתוספת שבועה.

הכתוב מסכם את סיפור המכירה במשפט החיווי ”וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה”. עשו בז לבכורה, זלזל בה, לא ייחס לה את המשמעות הראויה, ולכן הוא נעתר למכור אותה תמורת נזיד העדשים.

דיון המפרשים במשמעות המכירה

הפסדו של עשו ממכירת הבכורה

סיפור מכירת הבכורה של עשו ליעקב, הוא סיפור שמעלה תמיהה: הכיצד הסכים עשו למכור את בכורתו במחיר כל כך נמוך?, התמורה לעסקה הרי הסתכמה רק בנזיד עדשים (מכאן גם הביטוי המקובל בשפה העברית, למכור פריט או נכס בנזיד עדשים, היינו, במחיר הנמוך משמעותית משוויו). ומאידך לבכורה היה ערך חומרי ומעמדי רב בביתו של יצחק אבינו, שבאה לידי ביטוי בשלושה מובנים:

  • הפסד מעמד: הבכור הינו הבן המועדף בבית. המעמד של הבכור כממשיך את מקומו של האב בא לידי ביטוי בחיי היום יום.[1]
  • הפסד ממון: בתורה, חלקו של הבן הבכור בירושה גדול פי שניים מחלקו של הבן השני "כִּי-הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה".[2]
  • הפסד רוחני: הבכורות, אמורים היו להיות עובדי ה', "כהנים", השליחים של כל עם ישראל בעבודת בית המקדש.[3]

סיבת התנערותו מהבכורה

”וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה”

המפרשים דנים האם עשו רק זלזל בבכורה, או שהיו לו גם חישובים לפיהם היא תסב לו נזק.

  • לדעת רש"י, עשו לא חפץ בבכורה, כי היא הייתה מחייבת אותו מיתה, שהרי כהן המזלזל בתפקידו נידון למוות.
  • לדעת האבן עזרא, עשו התייחס להפסד הממוני, כי לפי חישוביו הוא אמור למות קודם אביו, לפי שהוא מתעסק ביומו בציד חיות, והם יהרגהו כשהוא צעיר. לפי דעה זו, לא היה לו ליצחק עושר גדול, וזו הסיבה שיצחק ביקש מטעמים מיוחדים מעשו טרם מותו, מאחר שלא עלו על שולחנו הדל מטעמים. כך גם ניתן יותר להבין את זלזולו של עשו בבכורה.[4]
  • לדעת הרמב"ן, ליצחק אבינו, על פי כל הכתובים הסמוכים, היה עושר גדול, אך כיוון שחוקי התורה לגבי הירושה הממונית עוד לא היה תקפים בזמנו של עשו, רק החשיבות שבמעמד ובברכה הייתה תקפה.[5] אולם עשו, מתוך גישתו לגבי קוצר ימיו, זלזל גם במעמד ומעלת הבכורה, והעדיף על פניה תיאבון חולף של ארוחה בודדת.

אולם דעת הרשב"ם, רד"ק וספורנו שונה מהדעות הנ"ל. הם סוברים שיעקב שילם לעשו מחיר מלא בדמים עבור הבכורה, ונזיד העדשים היה רק מעין חתימת העסקה בארוחה שהיה מעין זרז לחתימה על כך. הספורנו והרד"ק מסבירים צעד זה של יעקב במשפט המסכם של מעמד המכירה: "ויבז עשו את הבכורה". במקרה זה בא הכתוב להסביר את מעשהו של יעקב; עשו לא היה ראוי לבכורה, כי העדיף לחשוב על ארוחה זמנית של נזיד עדשים על פני קנין נצחי של בכורתו. אמנם יש שפירש שביזה עשיו את מכירת הבכורה, שהיה בוטח באהבת יצחק שלא יפסיד כלום ממכירה זו[6].

הדיון על תקפות המכירה

הפוסקים דנו היאך הועילה מכירת הבכורה, הרי החפץ הנמכר הוא דבר שלא בא לעולם. בספר קצות החושן[7] כתב בשם ריב"ש שקודם מתן תורה הייתה אפשרות למכור דבר שלא בא לעולם. ואילו בעל קצות החושן עצמו אומר כי עשיו "הסתלק" מזכותו בבכורה בדבריו "ולמה זה לי בכורה", ולכן יכול היה יעקב לקנותה לאחר מכן.

לקריאה נוספת

  • מרדכי ברויאר, פרקי בראשית, הוצאת תבונות, תשנ"ט, עמ' 494–496.
  • הרב יעקב יעקב, באר יעקב - מעשי אבות, בני ברק. פרק "מכירת הבכורה"

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ^ אבן עזרא, בראשית כה, לא
  2. ^ ספר דברים, פרק כ"א, פסוקים ט"ו-י"ז 
  3. ^ רש"י: בכרתך. לְפִי שֶׁהָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, אָמַר יַעֲקֹב אֵין רָשָׁע זֶה כְדַאי שֶׁיַּקְרִיב לְהַקָּבָּ"ה.
  4. ^ אבן עזרא לספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ל"ד
  5. ^ הרמב"ן לספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ל"ד
  6. ^ רבי יוסף בכור שור, בפירושו השני
  7. ^ סימן קע"ח סעיף י"ג
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0