רבי שלום שרעבי
 | |
| קבר הרש"ש בהר הזיתים | |
| לידה |
1720 ה'ת"פ צנעא או שרעב  |
|---|---|
| פטירה |
1777 (בגיל 57 בערך) י' בשבט ה'תקל"ז ירושלים, האימפריה העות'מאנית  |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| כינוי | אור השמ"ש, הרש"ש הקדוש, השר שלום |
| תחומי עיסוק | קבלה |
| חיבוריו | סידור הרש"ש, הקדמת רחובות הנהר ועוד |
| השתייכות | ישיבת המקובלים בית אל ורבני ירושלים במאה ה-18 |
| תלמידיו | החיד"א, רבי חיים די לה רוזה, רבי דוד מאג'אר |
| בני דורו | רבי גדליה חיון |
| תפקידים נוספים | |
| ראש ישיבת המקובלים בית אל בעיר העתיקה | |
הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ,[1] 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז,[2] ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל. מחבר "פירוש השמ"ש"[3] על כתבי האר"י ו"סידור הרש"ש",[4] עם כוונות התפילה.
ביוגרפיה
נולד בשרעב[5] או בצנעא[6] שבתימן לרבי יצחק. יש אומרים שנולד ביום פטירתו של רבי שלום שבזי שהוא בט' בשבט או בי' בשבט שנת ה'תמ"ו.[7] כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה לארץ ישראל. בדרך עבר בבומביי, בצרה ובגדאד, שם למד בספר הזוהר בישיבה שעל קברו של הרב יצחק גאון, עד שמצא שיירה לדמשק.[8] משם המשיך לחלב, שם שימש לפרנסתו כעגלון לגביר. הוא עמד בקשרים עם חכמי העיר, ובין השאר חלק עליהם בשאלה הלכתית בנוגע למצוות אכילת כזית מצה בפסח. משם המשיך אל ארץ ישראל.
על פי המסופר[9] הוא עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, הרב גדליה חיון. לאחר פטירת ראש הישיבה מונה גדול תלמידיו רבי ישראל יעקב אלגאזי לראשות הישיבה, בה כיהן עד פטירתו בתמוז ה'תקט"ז. לאחריו מונה הרש"ש לראשות הישיבה. בנו הרב חזקיהו יצחק שרעבי ונכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי שימשו אף הם בראשות הישיבה. השמועה שלפיה נשא לאישה את בתו של הרב חיון ככל הנראה אינה מבוססת.[10]
הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום" ובין תלמידיו היו החיד"א,[11] הרב יום טוב אלגאזי (מהרי"ט אלגאזי), ר' חיים דילרוזה ור' אברהם גרשון מקיטוב גיס הבעל שם טוב. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש (ר' אברהם גרשון מקיטוב אף היה מבוגר מהרש"ש ביותר מעשרים שנה) ולמרות זאת נחשב הרש"ש בעיניהם לרבם.
תיקן כי מקובלים יערכו תיקון חצות בכותל המערבי[דרוש מקור].
מספריו
- פירוש והגהות השמ"ש - על כתבי האר"י
- סידור הרש"ש
- רחובות הנהר
- אמת ושלום
- ייראוך עם שמש -קבלה נהר שלום
לקריאה נוספת
- הרב אבנר עפג'ין, הרש"ש הקדוש וישיבת בית אל - ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, תשמ"ח(הספר בקטלוג ULI)
- יעקב שלום גפנר, אור השמש - תולדות חייו ופעולותיו של רב שר שלום שרעבי, ירושלים תש"ל (הספר בקטלוג ULI)
- אהרן חייבי, ענק הרוח - השר רבי שלום שרעבי, תולדותיו, תורתו, סיפורים ואגדות, ירושלים תשמ"ז.
- Pinchas Giller, Shalom Sharʿabi and the Kabbalists of Beit El, Oxford: Oxford University Press, 2008.
| תקופת חייו של רבי שלום שרעבי על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים
- רבינו הרש"ש הקדוש זיע"א - באתר המאורות
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי שלום שרעבי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, באתר HebrewBooks (חסרות ארבע עמודות מהעמודה השנייה של הערך)
- הרש"ש הקדוש - מארי שלום מזרחי שרעבי, בפורטל יהדות תימן "מתימן יבוא"
- המקובל שלום מזרחי שרעבי - הרש"ש באתר "MyTzadik"
- רבי שלום שרעבי באתר שאו מרום עיניכם
- רבי דוד הלחמי, רבי שלום שרעבי, בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קנ"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- אריאל בן-ציון, שר שלום שרעבי, ירושלים: הוצ' זוטות, 1930.
- כרטיס קבר באתר הר הזיתים
- יניב מזומן, מקומן של כוונת התפילה של הרש"ש בתולדות הקבלה עבודה לשם קבלת תואר דוקטור
שלום בן יצחק מזרחי שרעבי (1720-1777), דף שער בספרייה הלאומית- עלים לתרופה, גליון תקנ"ה (פרשת בא, תשס"ז, שנה י"ב), באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ אברהם אלנדאף, חוברת שרידי תימן, דף ה'.
- ↑ על מצבתו נכתב 'שנת מנוחתו כבוד (542) לפ"ג', ולפי ספר התקנות של הרב חיים אברהם גאגין (דף כ"ח עמוד ב') שנת 'ישראל (541) לפ"ג' היא ה'תקל"ו, כי מוסיפים 5 כנגד האלפים. וכן כתב הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי בשם הרב יום-טוב אלגאזי (דברי שלום דף כ"ב עמוד ד') שנפטר בשנת השמיטה.
- ↑ "שמ"ש" בראשי תיבות: שלום מזרחי שרעבי.
- ↑ לכתב יד סידור הרש"ש, אתר כתיב- הספריה הלאומית
- ↑ יעקב ספיר, ספר מסע תימן פרק ל"ג; משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן חלק א' עמוד 639
- ↑ אנציקלופדיה ארזי הלבנון עמוד 2055
הרב יצחק רצאבי כתב (בשיעורו השבועי מסעי תשפ"ב) שיתכן שנולד בשרעב ולאחר מכן הגיע לצנעא. - ↑ דב נוי, "פטירת רבי שלם שבזי באגדת־העם התימנית", בתוך: יוסף טובי (עורך), מורשת יהודי תימן: עיונים ומחקרים, ירושלים: הוצאת בואי תימן, תשל"ז, עמ' קלב-קמט
- ↑ הרב יוסף חיים מבגדאד, בניהו, חלק א', מסכת פסחים, דף ס"ו, ד"ה ודע, ירושלים תרנ"ח, עמ' ל"ב.
- ↑ הרב יוסף חיים מבגדאד, בניהו, מסכת פסחים, דף ס"ו. אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, עמוד 117.
- ↑ ראו דיון בפורום 'אוצר החכמה'
- ↑ החיד"א בספריו מתאר את רבו הרש"ש בתארים רבי משמעות, כמו "מופת הדור", "המקובל המופלא" וכדומה.
| ראשי ישיבת המקובלים בית אל | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| קבלה | ||
|---|---|---|
| מושגי יסוד | אבי"ע • ספירות • קליפות • אין סוף • תורת הצמצום • תורת השמיטות • עץ חיים • סדר השתלשלות • מעשה בראשית • מעשה מרכבה • מיסטיקה יהודית • פרדס • דבקות | .svg) |
| ספרות | ספר יצירה • ספר הזוהר • ספר הבהיר • ספרות ההיכלות • ספר רזיאל המלאך • פרדס רימונים • עץ חיים (ספר) | |
| קטגוריות | קבלה • יהדות • מיסטיקה יהודית | |
| אישים | רבי שמעון בר יוחאי • רבי יצחק סגי נהור • רבי עזרא ורבי עזריאל בני שלמה • רבי עזריאל בן מנחם • רמב"ן • רבינו בחיי בן אשר • רבי שם טוב אבן גאון • רבי יצחק דמן עכו • רבי יוסף ג'יקטיליה • רבי מאיר אבן גבאי • רבי משה קורדובירו • האר"י • רבי חיים ויטאל • רבי נפתלי כ"ץ • רבי יהונתן אייבשיץ • רבי יעקב עמדין • רבי חיים בן עטר • הרמח"ל • הגאון מווילנה • רבי שלום שרעבי • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי נתן אדלר • רבי יעקב אבוחצירא • רבי יוסף חיים מבגדאד • רבי שלמה אלישיב • רבי ישראל אבוחצירא | |
| מושגים בקבלה | ||
שלום שרעבי37524667Q1977067
- אחרוני תימן
- אישים שהונצחו על בולי ישראל
- אנשי עליות קדומות לארץ ישראל
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הספרדים
- מחברי ספרי קבלה
- ראשי ישיבת המקובלים בית אל
- רבני דרום תימן
- מקובלים
- רבנים תימנים ארץ-ישראלים
- עולים לארץ ישראל במאה ה-18
- ילידי 1720
- נפטרים ב-1777
- אישים שנפטרו בתאריך לידתם
- רבנים תימנים משנות ה'ת' - ה'ת"ק
- רבנים ארץ ישראלים משנות ה'ת"ק - ה'ת"ר