רבי שלום שרעבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שלום שרעבי
-
קבר הרש"ש בהר הזיתים
קבר הרש"ש בהר הזיתים
לידה 1720
ה'ת"פ
צנעא או שרעב תימןתימן
פטירה 1777 (בגיל 57 בערך)
י' בשבט ה'תקל"ז
ירושלים, האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית
כינוי אור השמ"ש, הרש"ש הקדוש, השר שלום
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים ישראלישראל
השתייכות ישיבת המקובלים בית אל ורבני ירושלים במאה ה-18
תחומי עיסוק קבלה
תפקידים נוספים ראש ישיבת המקובלים בית אל בעיר העתיקה
תלמידיו החיד"א, רבי חיים די לה רוזה, רבי דוד מאג'אר
בני דורו רבי גדליה חיון
חיבוריו סידור הרש"ש, הקדמת רחובות הנהר ועוד

הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ,[1] 1720י' בשבט ה'תקל"ז,[2] ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל. מחבר "פירוש השמ"ש"[3] על כתבי האר"י ו"סידור הרש"ש",[4] עם כוונות התפילה.

ביוגרפיה

נולד בשרעב[5] או בצנעא[6] שבתימן לרבי יצחק. יש אומרים שנולד ביום פטירתו של רבי שלום שבזי שהוא בט' בשבט או בי' בשבט שנת ה'תמ"ו.[7] כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה לארץ ישראל. בדרך עבר בבומביי, בצרה ובגדאד, שם למד בספר הזוהר בישיבה שעל קברו של הרב יצחק גאון, עד שמצא שיירה לדמשק.[8] משם המשיך לחלב, שם שימש לפרנסתו כעגלון לגביר. הוא עמד בקשרים עם חכמי העיר, ובין השאר חלק עליהם בשאלה הלכתית בנוגע למצוות אכילת כזית מצה בפסח. משם המשיך אל ארץ ישראל.

על פי המסופר[9] הוא עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, הרב גדליה חיון. לאחר פטירת ראש הישיבה מונה גדול תלמידיו רבי ישראל יעקב אלגאזי לראשות הישיבה, בה כיהן עד פטירתו בתמוז ה'תקט"ז. לאחריו מונה הרש"ש לראשות הישיבה. בנו הרב חזקיהו יצחק שרעבי ונכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי שימשו אף הם בראשות הישיבה. השמועה שלפיה נשא לאישה את בתו של הרב חיון ככל הנראה אינה מבוססת.[10]

הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום" ובין תלמידיו היו החיד"א,[11] הרב יום טוב אלגאזי (מהרי"ט אלגאזי), ר' חיים דילרוזה ור' אברהם גרשון מקיטוב גיס הבעל שם טוב. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש (ר' אברהם גרשון מקיטוב היה מבוגר מהרש"ש ביותר מעשרים שנה) ולמרות זאת נחשב הרש"ש בעיניהם לרבם.

תיקן כי מקובלים יערכו תיקון חצות בכותל המערבי[דרוש מקור].

מספריו

לקריאה נוספת

  • הרב אבנר עפג'ין, הרש"ש הקדוש וישיבת בית אל - ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, תשמ"ח(הספר בקטלוג ULI)
  • יעקב שלום גפנר, אור השמש - תולדות חייו ופעולותיו של רב שר שלום שרעבי, ירושלים תש"ל (הספר בקטלוג ULI)
  • אהרן חייבי, ענק הרוח - השר רבי שלום שרעבי, תולדותיו, תורתו, סיפורים ואגדות, ירושלים תשמ"ז.
  • Pinchas Giller, Shalom Sharʿabi and the Kabbalists of Beit El, Oxford: Oxford University Press, 2008.
תקופת חייו של רבי שלום שרעבי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אברהם אלנדאף, חוברת שרידי תימן, דף ה'.
  2. ^ על מצבתו נכתב 'שנת מנוחתו כבוד (542) לפ"ג', ולפי ספר התקנות של הרב חיים אברהם גאגין (דף כ"ח עמוד ב') שנת 'ישראל (541) לפ"ג' היא ה'תקל"ו, כי מוסיפים 5 כנגד האלפים. וכן כתב הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי בשם הרב יום-טוב אלגאזי (דברי שלום דף כ"ב עמוד ד') שנפטר בשנת השמיטה.
  3. ^ "שמ"ש" בראשי תיבות: שלום מזרחי שרעבי.
  4. ^ לכתב יד סידור הרש"ש, אתר כתיב- הספריה הלאומית
  5. ^ יעקב ספיר, ספר מסע תימן פרק ל"ג; משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן חלק א' עמוד 639
  6. ^ אנציקלופדיה ארזי הלבנון עמוד 2055
    הרב יצחק רצאבי כתב (בשיעורו השבועי מסעי תשפ"ב) שיתכן שנולד בשרעב ולאחר מכן הגיע לצנעא.
  7. ^ דב נוי, "פטירת רבי שלם שבזי באגדת־העם התימנית", בתוך: יוסף טובי (עורך), מורשת יהודי תימן: עיונים ומחקרים, ירושלים: הוצאת בואי תימן, תשל"ז, עמ' קלב-קמט
  8. ^ הרב יוסף חיים מבגדאד, בניהו, חלק א', מסכת פסחים, דף ס"ו, ד"ה ודע, ירושלים תרנ"ח, עמ' ל"ב.
  9. ^ הרב יוסף חיים מבגדאד, בניהו, מסכת פסחים, דף ס"ו. אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, עמוד 117.
  10. ^ ראו דיון בפורום 'אוצר החכמה'
  11. ^ החיד"א בספריו מתאר את רבו הרש"ש בתארים רבי משמעות, כמו "מופת הדור", "המקובל המופלא" וכדומה.


ראשי ישיבת המקובלים בית אל
הרב גדליה חיון הרב שלום שרעבי הרב יום טוב אלגאזי הרב חזקיהו יצחק שרעבי הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי הרב חיים אברהם גאגין הרב ידידיה רפאל אבולעפיה הרב אהרן עזריאל
תקצ"ז (1737) -
תקי"א (1751)
תקי"א (1751) -
תקל"ז (1777)
תקל"ז (1777) -
תקס"ב (1802)
תקס"ב (1802) -
תקס"ח (1808)
תקס"ח (1808) -
תקפ"ז (1827)
תקפ"ז (1827) -
תר"י (1850)
תר"י (1850) -
תרל"א (1871)
תרל"א (1871) -
תרמ"א (1881)
הרב שלום משה חי גאגין הרב ששון בכר משה פרסיאדו הרב מסעוד הכהן אלחדאד הרב שלום הדאיה הרב עובדיה הדאיה (במערב העיר) הרב שלום מרדכי חיים הדאיה (במערב העיר) הרב מאיר יהודה גץ הרב ישראל אביחי
תרמ"א (1881) -
תרמ"ג (1883)
תרמ"ג (1883) -
תרס"ג (1903)
תרס"ג (1903) -
תרפ"ז (1927)
תרפ"ז (1927) -
תש"ה (1945)
תשי"ח (1958) -
תשכ"ט (1969)
תשכ"ט (1969) -
תש"ע (2010)
תשל"ג (1973) -
תשנ"ה (1995)
תשנ"ה (1995) -
מכהן
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0