שבא
שְׁבָא (אמהרית: ሳባ, תיגרינית: ሳባ, ערבית: سبأ) הייתה ממלכה אשר מוזכרת בתנ"ך, המיקום המשוער של הממלכה נע בין דרום-ערב לקרן אפריקה. ישנה מחלוקת בין מספר אקדמאים לגבי מיקומה המדויק של הממלכה, חלקם סבורים כי ראשיתה של הממלכה הוא באתיופיה ואלו חלק טוענים כי תימן היא מקור הממלכה. הממלכה מוזכרת גם בקוראן.
שבא בתנ"ך
ערך מורחב – מלכת שבא
האיזכור הראשון לממלכת שבא היה יחד עם האיזכור של מלכת שבא שביקרה את המלך שלמה[1]. בימי שלמה המלך, בתקופת בניית בית המקדש הראשון: שלמה שלח אניות למקום שנקרא "אופיר" שהיה מקום מחצב לזהב[2], ושם במחוז זה שכנה ממלכת שבא שעליה שלטה מלכת שבא.
האברבנאל מזהה את המיקום המדוייק של ממלכה זו:
...היא דרומית לארץ ישראל בארץ כוש, ולהיותה מקום הזהב ואבנים הטובות והבשמים הרחניים, קראה בטלמיוס ערבי מאושרת, בלשונם אראבי"א פיליציי"א, ואינה רחוקה מהמדבר אשר עברו בו בני ישראל, כי היא מתחברת עם המדבר ההוא הנקרא ערביא פנימית, שאותו המדבר הוא בעובי הארץ, וארץ שבא היא להלאה על שפת הים והים יסובבה, וים סוף הוא נכנס באותו הים למטה מהארץ ההיא לצד המערב.
אבי ממלכת שבא בתורה
במקור העמים בספר בראשית מוזכר השם "שבא" לצד שמו של דדן שהיה אחיו ושניהם היו בניו של רעמה בנו של כוש בן חם[3], השם שבא לאחר מכן נזכר שוב הפעם כבנו של יקטן צאצא של שם בן נח[4]. בלבול זה התיישב בימינו כאשר רוב החוקרים זיהו את שבא כסבא ולכן שני ה"שבא" הם למעשה שם של אומה אחת שנוצרה מעירוב של בני שם עם בני חם ולכן נזכרת בתנ"ך כעם שהוא מבניו של שם וחם, דבר המתיישב עם השליטה של ממלכת סבא באתיופיה שבה יישבו עמים דוברי שפות כושיות אבותיהם של האגאווים והעפרים שהגיעו מאזור ממלכת כוש בנוסף להגירות של עמים דוברי שפות שמיות מתימן שעברו את מיצר באב אל מנדב[5] ייצרו תרבות ואוכלוסייה שמית-חמית מעורבת.
במחקר
- ערך מורחב – סבא
על פי היסטוריונים רבים כמו יוסף בן מתתיהו מלכת שבא הייתה מלכת אתיופיה ומצרים[6], אך אין עדויות לגבי זה.
לעומת זאת אנו יודעים שבתימן צפונית לאתיופיה היו קיימות מספר ממלכות המזוהות עם חלק מצאצאיו של יקטן שאחד מהם היה שבא. חצרמות מזוהה עם ממלכת חצרמוות הממוקמת במזרחה של תימן, חוילה על פי יוסף בן מתתיהו ואלדד הדני מזוהות באתיופיה של היום, ייתכן עם אזור "אגא" או לחלופין עם אזור כיאנאום המזוהה עם אזורי קווארה, בנישנגול-גומאז, וואלגה שבאתיופיה יחד עם מדינת סנאר שבסודאן[7]. אופיר המזוהה על פי רוב באזור מזרח אפריקה, ארץ פונט במאה ה-25 לפנה"ס המזוהה עם אופונה במאה ה-1 המוזכר בספר השיוט בים האריתראי ונקרא חאפון, מחוז בצפון סומליה וישנם היסטוריונים שמזהים את עפר כאופיר בגלל הדמיון בשם. ובן נוסף של יקטן היה שבא, ואם רבים מבני יקטן התיישבו בתימן ובמזרח אפריקה הרי ששבא צריכה להיות אף היא באזור זה ולכן היסטוריונים מודרניים מסכימים ששבא היא ממלכת סבא, ממלכה אשר שלטה על תימן, אריתריאה, צפונה של אתיופיה, צפון סומליה, ג'יבוטי, מזרחה של סודאן ומערבה של ערב הסעודית.
בני הממלכה הקימו את ממלכת ד'מאט שבצפון אתיופיה שלא ברור אם הייתה ממלכה עצמאית, גרורה סבאית או ממלכה אוטונומית בסבא. לפי היסטוריונים אחרים כגון דונלד לאוין שבא היא שוואה[8].
בחפירות ארכאולוגיות אין איזכור למלכה אשר שלטה בסבא, אך חריטות מימי ממלכת ד'מאט מזכירות מלכה בעלת סטאטוס שווה למלכים בנוסף לאזכורים לאזור הנקרא סבא לצד הים האדום שהארכאולוגים מכנים בשם סבא האתיופית. ישנן עדויות רבות להגמוניה של סבא בשני חופי ים סוף, כך למשל שפת הגעז, שפה שמית, הקרובה לקבוצת השפות הדרום ערבית, ולשבאית ביניהן. דובריה היו שבט האגזי, אשר היגרו לאתיופיה מתימן בתקופה הקדם-אקסומית. הגעז היא בסיס להתפתחות לשונות אתיופיות כאמהרית וטיגראינית.
המסורת האתיופית
המסורת האתיופית מספרת שלממלכת שבא היה שם נוסף "ממלכת יקטן" על פי זה המסורת מציינת שהממלכה הוקמה ב-1978 לפנה"ס ושושלת המלכים שלה נקראה השושלת האגעזית, שושלת מלכים שמקורה בשבט האגעזי ("אגעזי" - "דוברי געז" − אגעזיאן) שושלת זו שלטה עד לשנת 975 לפנה"ס[9] שנת המלכתו של מנליק הראשון והקמת קיסרות אקסום. השם הנוסף לממלכה לפי המסורת האתיופית הוא "סבא", שם זה היה למעשה השם של המלך הראשון של ממלכת יקטן מהשושלת האגעזית, מלך זה על פי המסורת האתיופית מזוהה עם "עבד שמס" לפי המסורת הערבית שהיה בנו של ירח ונכדו של יקטן, השושלת האגעזית מנתה כ-52 שליטים והאחרונה שבהם הייתה מלכת שבא ("מקדה").
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ ספר מלכים א', פרק י', פסוק א'.
- ^ רלב"ג, ספר מלכים א', פרק ט', פסוק כ"א
- ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק ז'.
- ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק כ"ח.
- ^ ראו בערך חבשים.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, פרק 6.
- ^ ארנסט מרנו, המסע לנהרות גיבס והנילוס הכחול, עמוד 105.
- ^ דונלד לאוין, שעווה וזהב.
- ^ על פי רשימת קיסרי אתיופיה שהתפרסמה ב-1914 על ידי יורש העצר דאז ראס טפרי לעולם הגדול.
| ממלכות דרום-ערב (1978 לפנה"ס עד 858) | ||
|---|---|---|
|
| הקודם: ארץ פונט |
היסטוריה של אתיופיה 1978 לפנה"ס - 975 לפנה"ס |
הבא: ד'מאט |
שבא26057708