נחש הקדמוני
נחש הקדמוני הוא יצור קדום, המוזכר בספר בראשית, פרק ג' כמי שהיה יצור תבוני, מדבר והולך בקומה זקופה, ופיתה את חוה לאכול מעץ הדעת. במדרשים ובמפרשים במשך הדורות נכתבו דעות שונות אודות טיבו ומהותו.
הסיפור בתורה
הפיתוי והחטא
ערך מורחב – חטא עץ הדעת - החטא
ה' הזהיר את אדם הראשון שלא לאכול מעץ הדעת טוב ורע. הנחש, ש”היה ערום מכל חית השדה” (אך לא כמו האדם[1]), בא בדברים עם חוה ופיתה אותה לאכול מהעץ. לאחר שחוה אכלה מהעץ, היא נתנה גם לבעלה אדם שיאכל ממנו.
ישנם כמה דעות על מניעי הנחש בפיתוי, ביניהם: שהתאווה לשאת את חוה, שקינא בכבודו של אדם הראשון, או שרצה שאדם וחוה ימותו והוא יירש את הארץ.
הקללה והעונש
- ערך מורחב – עונש הנחש
לאחר החטא, התגלה ה' בגן עדן כדי להעניש את אדם, חוה והנחש. ה' קילל את הנחש שרגליו יקצצו והוא יזחל על גחונו, ושתהיה איבה תמידית בינו ובין צאצאיו לבין האישה וצאצאיה. לפי האגדה קולל הנחש בקללות נוספות, ביניהם שימי עיבורו יהיו ארוכים מאוד ושירגיש תמיד במאכליו טעם עפר.
במדרש[2] מתואר שלאחר שקילל ה' את הנחש, ירדו המלאכים וקיצצו את ידיו ורגליו, וצעקותיו באותה שעה נשמעו בכל העולם.
מהות הנחש
תיאור דמותו של הנחש כפי שהיא נראית בפשטות הפסוקים בתורה, עוררה קשיים אצל המפרשים במשך הדורות, שהרי כיום לא מוכר לנו נחש שהוא תבוני ומדבר. בנוסף, מדוע נענש הנחש, והרי בעלי החיים אינם חייבים במצוות? דעות שונות נכתבו בענין.
- לפי כמה מהמפרשים[3] ה' נתן לנחש בינה ודיבור באופן זמני, כדי לנסות את אדם וחוה. רב סעדיה גאון מוסיף שהוא ציווה אותו שלא לפתותם, והזהירו שאם יפתם יחזור לדרגתו הקודמת - ללא בינה ודיבור.
- פירוש נוסף[4] הוא שלא היה זה נחש אלא מלאך, או השטן, שהתלבש בדמות נחש[א], או שמלאך דיבר במקום הנחש[5].
- יש מפרשים שהנחש הוא רק משל לכח הדמיון שבנפש, המניע את כח התאווה שבה[6], או שכל מעשה חטא עץ הדעת הוא רק משל[7].
דמותו באגדה
בפרקי דרבי אליעזר[9] מתואר שכשרצה סמאל לפתות את אדם וחוה מכיוון שהוא והמלאכים קינאו בהם, הוא ירד לכדור הארץ, בו מצא את הנחש שהיה נראה כגמל ולא היה כמותו חכם להרע, ורכב עליו, וכל מעשי ודיבורי הנחש היו בעצם מעשי סמאל.
לפי האגדה, כשהנחש פיתה את חוה הוא גם בא עליה והטיל בה זוהמא, ובמעמד הר סיני, אז התרפאו מכל המומים, נפסקה מעם ישראל הזוהמא[ב], בעוד מהגויים היא לא נפסקה ולכן הם מזוהמים. לדעה אחרת, הזוהמא פסקה כבר אצל בני יעקב אבינו[10]. ישנה דעה לפיה מביאה זו נולד קין[11].
בגמרא[12] נאמר ש”חבל על שמש גדול שאבד מן העולם, שאלמלא נתקלל נחש כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנים לו שני נחשים טובים, אחד משגרו לצפון ואחד משגרו לדרום להביא לו אבנים טובות ומרגליות, ולא עוד אלא שמפשילים רצועה תחת זנבו ומוציא בה עפר לגינתו ולחורבתו”. כלומר, שכיוון שקולל שילך על גחונו ואין לו ידים ורגלים, הוא אינו ראוי עוד לעשות מלאכה[13].
לפי אגדה אחרת, הנחש נעשה חכם יותר משאר בעלי החיים משום שהוא נועד להיות מלך עליהם, ולאכול מאכלי אדם, אלמלא החטא[14].
המוות שגרם לעולם
- ערך מורחב – מתו בעטיו של נחש
לפי הפירוש הנפוץ בחז"ל לגזירת המוות בה איים ה' על האדם כשהזהירו שלא לאכול מעץ הדעת[15], קודם החטא היו האדם וזרעו אמורים לחיות לנצח, ולאחריו נגזר עליהם שימותו בבוא היום. אך למעשה, מכיוון שכמעט לכל אדם יש גם חטאים משל עצמו, רק בודדים במהלך ההיסטוריה שלא חטאו מימיהם מתו רק בגלל גזירת ה' על אדם הראשון, שנגרמה עקב פיתוי הנחש. אלו מכונים "מתו בעטיו של נחש". ברשימה זו כלולים בנימין, עמרם, ישי וכלאב[16].
קישורים חיצוניים
- ביאור רש"י על בראשית ג, בויקיטקסט
- מדרש רבה לחומש בראשית, פרשה כ, באתר "דעת"
- דרור שילה, "בעטיו של נחש" - הנחש בהלכה ובאגדה, עלון שבות 138 (תשנ"ג), באתר ספריית אסיף
נחשים (תת-סדרה) במקרא, דף שער בספרייה הלאומית
ביאורים
- ^ לפירוש זה, העונש לא ניתן לנחש אלא לאותו המלאך, והתיאור בתורה של הנחש ועונשו הוא רק משל
- ^ וגם מהגרים פסקה, כי מזלם (שר של כל אדם למעלה. רש"י, מסכת מגילה, דף ג' עמוד א', ד"ה מזלייהו) היה במעמד הר סיני
הערות שוליים
- ^ אבן עזרא על ספר בראשית, פרק ג', פסוק א'
- ^ בראשית רבה, פרשה כ', פסקה ה'
- ^ רס"ג על ספר בראשית, פרק ג', פסוק א', אבן עזרא על פסוק א', חזקוני על פסוק א'
- ^ מובא על ידי רב סעדיה גאון ובדומה לזה באבן עזרא על ספר בראשית, פרק ג', פסוק א' וכן באברבנאל על פסוק א', וכולם דוחים אותו
- ^ האבן עזרא מביא דעה זו בשם רב סעדיה גאון, אך בפירוש רס"ג שלפנינו מפרש פירוש אחר, כנכתב בתחילת הפסקה. האבן עזרא משיג על דעה זו בטענה שאם כך, מה חטא הנחש
- ^ רלב"ג על ספר בראשית, פרק ג', פסוק א'
- ^ אברבנאל על ספר בראשית, פרק ג', פסוק א' בדעת הרמב"ם במורה נבוכים, חלק ב פרק ל
- ^ ספר בראשית, פרק ג', פסוק כ"ב
- ^ פרק יג, ובדומה לזה הובא בספר הזוהר, חלק א, דף ל"ה, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"ה עמוד ב' וברש"י
- ^ פרקי דרבי אליעזר פרק כא, אולם לדעתו מי שבא על חוה היה סמאל, שרכב על הנחש
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ט עמוד ב' בשם רבי שמעון בן מנסיא
- ^ יד רמ"ה בסנהדרין שם
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ט' עמוד ב'
- ^ ספר בראשית, פרק ב', פסוק י"ז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ז עמוד א'