נחת (אישיות מהתנ"ך)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נחת הוא אישיות מהתנ"ך, בנו הבכור של רעואל ונכדם של עשו ובשמת. לנחת היו שלושה אחים: זרח, שמה ומזה.[1][2][3]

מרטין נות סובר שמקור השם הוא מהערבית ופירוש המילה הוא טוהר או זך. לעומת זאת, חוקרים אחרים סבורים שהפירוש הוא כמו בעברית, מלשון המילה מנוחה.[4]

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30762791נחת (דמות מקראית)