קטורה (אישיות מהתנ"ך)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ציור משפחתו של אברהם מתוך הגדת ונציה משנת 1630. קטורה עומדת עם ששת ילדיה מאברהם מימין. ספריית אוניברסיטת ייל

קְטוּרָה הייתה אשתו של אברהם אבינו, ככתוב בספר בראשית בפרשת חיי שרה: ”וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה” (ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק א'). בפשטות הדברים, מדובר באשתו השלישית שנשא אברהם לעת זקנתו, לאחר שכבר גירש את הגר, ושרה כבר נפטרה.

זהותה של קטורה

במדרש תנחומא[1], נחלקו חז"ל בנוגע לזהותה של קטורה: לדעת רבי יהודה הנשיא[2], קטורה היא הגר, ונקראה קטורה ”על שם שנאים מעשיה כקטֹרת, ושקשרה פתחה, שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם”[3]. בדרך זו הלכו כמה מן הראשונים, כגון רש"י. לדעת שאר החכמים במדרש, קטורה היא אשה שלישית שהייתה לאברהם, וכמו שמשמע בפשוטו של מקרא. בדומה לשיטה זו, נאמר גם בילקוט שמעוני[4]: ”שלש נשים נשא אברהם: שרה, בתו של שם; קטורה, בתו של יפת; הגר, בתו של חם. ראשונים אחרים קיבלו דעה זו על פי הפשט[5]. מפרשים נוספים מביאים את שתי הדעות בשווה[6].

גם לפי הדעה שקטורה לא היתה הגר, כתב הרד"ק שוודאי אשה כשרה לקח אברהם, ובמפרשים האחרונים מוסיפים כי ודאי גייר אותה אברהם[7]. עוד כותב הרד"ק כי בודאי הקפיד אברהם שלא תהא מבנות כנען, אולם הרמב"ן כתב[8], שיתכן שהיתה כנענית, ולא הקפיד אברהם בלקיחת אשה מבנות כנען אלא ליצחק, שעליו נכרתה הברית.

על פי המשך הפרק בו מוזכרים בני הפלגשים, ועל פי דברי הימים[9] שם נאמר ”וּבְנֵי קְטוּרָה פִּילֶגֶשׁ אַבְרָהָם”, מעמדה של קטורה היה של פילגש. אולם יש מן הראשונים שכתבו שהיתה אשה ממש[10], ונקראה פילגש משום שלא היו בניה נחשבים כזרע אברהם[11], או שהיתה ממשפחת עבדים[12].

בני קטורה

ערך מורחב – בני קטורה

קטורה ילדה לאברהם שישה בנים: זמרן, יקשן, מדן, מדין, ישבק ושוח. שמות אלה מייצגים שבטים שחיו בספר ארץ ישראל ובחצי האי ערב, והם מכונים בדרך כלל "בני קדם".

לפי דעה אחת, לא היו בניהם של קטורה ואברהם, אלא קטורה רק גידלה אותם בביתו של אברהם[13].

אתרים על שמה

קיבוץ קטורה שבערבה נקרא על שמה.

הערות שוליים

  1. ^ חיי שרה, סימן ח.
  2. ^ כן היא גם דעת רב בבראשית רבה, פרשה ס"א, פסקה ד' (וכן בילקוט שמעוני, דברי הימים, סימן תתרעג), וביאר שנקראה קטורה על שם "שמקוטרת מצוות ומעשים טובים".
  3. ^ כלשון רש"י בפירושו על התורה, בראשית כה, א.
  4. ^ ילקוט שמעוני איוב רמז תתקד.
  5. ^ כגון הרשב"ם, בראשית, כה, א; כה, ו; הראב"ע, בראשית, כה, א; רמב"ן, בראשית, כה, ו; החזקוני, בראשית, כה, א; כה, ו; האברבנאל, בראשית, סוף פרק כ"ד, ד"ה ויען לבן.
  6. ^ רד"ק, בראשית לז, כח; רבי חיים פלטיאל, בראשית, כה, ו; רבי בנימין איספינוזא, נופת צופים (על הגדה של פסח), ד"ה ושאינו יודע לשאול, בתוך "מקבציאל", לב, תשס"ז, עמ' מו. מהדיר: הרב בצלאל דבליצקי; רבי יוסף דוד זינצהיים, שלל דוד, בראשית, כה, ו; רבי מאיר שמחה הכהן, משך חכמה, בראשית, יז, כ.
  7. ^ רבי יוסף דוד זינצהיים, שלל דוד, בראשית, כה, ו.
  8. ^ על ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ו'
  9. ^ ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק ל"ב.
  10. ^ רמב"ן ורד"ק על ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ו'. לדברי הרד"ק, בני הפילגשים אינם בני קטורה, אלא בני פילגשי עבדיו ובני ביתו.
  11. ^ ”כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע” (בראשית כא יב).
  12. ^ רמב"ן
  13. ^ רבי עובדיה ספורנו, בראשית כה, ב


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33889744קטורה (דמות מקראית)