ירידת אברהם למצרים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-dialog-error.svg ערך זה דורש שכתוב מפני אי התאמת אופיו או תכניו למדיניות המכלול. הסיבה לכך: הערך מבוסס על חוקרים למיניהם ולא על פירושי רבותינו, מלבד זאת יש לשפר את הניסוח וההתבטאות המכובדת לאבות הקדושים.
ניתן להיעזר בשכתוב ערך זה במדריך לעריכה באספקלריה תורנית. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.

סיפור ירידת אברהם למצרים, המופיע בספר בראשית, פרשת לך לך, מספר את סיפורו של אברם ומשפחתו אשר בעקבות הרעב, שפקד את הארץ יורד למצרים הסיפור מופיע בספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים י'-כ'. סיפור זה קוטע את סיפור הליכתו של אברם בארץ.

סיפור המעשה

בסיפור זה מסופר כי אברם יורד למצרים בגלל הרעב בארץ. שרה, אשת אברם מתוארת בסיפור כאישה יפה. אברם חושש שהמצרים יהרגו אותו ויקחו את שרה. הוא מבקש משרה: "אִמְרִי-נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב-לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ".[1] שרה נלקחת לבית פרעה ואברם זוכה בעבורה ברכוש גדול. ה' מכה את פרעה ב-"נְגָעִים גְּדֹלִים". פרעה כועס על אברם כי לא אמר לו ששרה היא אשתו. הוא משחרר את שרה ומגרש את אברם ומשפחתו ממצרים. תגובתו של אברם לנזיפת פרעה אינה כתובה בתורה.


מגמתו של הסיפור

יש הסוברים כי מגמת הסיפור היא להציג את הגנתו של ה' על אברם. הסבר זה נשען על ברכת ה' לאברהם: "וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר"[2]. הפוגע באברם יפגע ללא קשר אם הדבר נעשה בכוונה תחילה אם לאו.[3]

הסיפור במקורות אחרים

בספרו קדמוניות היהודים, מתאר יוסף בן מתתיהו כי אברהם שמע כי השפע מצוי במצרים ולכן יצא לשם. מפחדו מהמצריים שהינם "מלאי זימה" נקט אברהם בתחבולה. בן מתיתיהו מציין כי אברהם העמיד פנים כי אחי שרה הוא. פרעה חשק בשרה וניסה לשים את ידו עליה. בן מתיתהו כותב כי ה' הוא זה שגרם לסכסוך ופגעים במדינה. פרעה הצטדק ו(ולא נזף) פי בן מתיתיהו בפני אברהם. כמו כן בן מתיתיהו מוסיף כי אברהם כי אברהם הרצה בפני המצרים, הוא זה שלימד אותם את "תורת החשבון ומסר להם את תורת התכונה".[4]

סיפורי אישה-אחות בספר בראשית

בספר בראשית מופיעים שלושה סיפורים שקווים מקבילים להם. סיפור ירידת אברהם למצרים בשל הרעב בבראשית י"ב, סיפור שרה בבית אבימלך מלך גרר[5] וסיפור רבקה בבית אבימלך.[6] עיניינם סיפורי אישה-אחות וסכנות אשר נשקפו לנשותיהם של אברהם ויצחק. בשלושת הסיפורים יורדים האבות באופן זמני כדי לגור במקום זר, והם נתונים לחסדי שליט ואנשי המקום. בשני סיפורים גיבורי הסיפור נמצאים תחת חרדה קיומית. השורש ג-ו-ר מופיע בשלושת הסיפורים. בשלושת הסיפורים מביע האיש חשש כי יהרג מפני אשתו. בשלושת הסיפורים נוקט הגבר באותה תחבולה ומספר כי היא אחותו. בכל הסיפורים נוזף המלך הזר בזה שהטעה אותו. ובשלושת הסיפורים יוצאים האבות ברכוש גדול. סיפורו של יצחק מוצג בצורה מעודנת יותר. אין בסיפור תיאור על רווח כלכלי ישיר מכך ליצחק.[7]

שרה בבית אבימלך

אברהם מתיישב בגרר ומספר ששרה היא אחותו והיא נלקחת לבית אבימלך מלך גרר. ה' מופיע בחלומו של אבימלך. אבימלך טוען כי עשה זאת בתום לב כי אברם טען בפניו שאחותו היא. אבימלך קורא לאברם ומשלח אותו ואת שרה עם "צֹאן וּבָקָר, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת".[8]

יצחק ורבקה בגרר

בבראשית כ"ו, יצחק אומר דרבקה היא אחותו אך לעומת סיפורי שרה בבית פרעה ושרה בבית אבימלך מלך גרר, רבקה אינה נלקחת ממנו. כאשר תושבי גרר מגלים שאינה אחותו קמה זעקה על החטא שיכול היה להיות במידה ורבקה הייתה נלקחת.

רמזים לסיפור יציאת מצרים בסיפור

בסיפור ירידת אברם למצרים בגלל הרעב שפקד את הארץ קיימים רמזים לסיפור יציאת מצרים וזאת בבחינת מעשה אבות סימן לבנים. אברם מהגר למצרים בשל הרעב וכך עושים גם בני יעקב.[9] פרעה מבקש להמית את הזכרים במצרים ולהחיות את הנקבות: "וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה"[10] ובסיפור בבראשית י"ב פוחד אברם שפרעה יפגע בו ואילו שרה תינצל. ה' פוגע בפרעה על פגיעתו באברם. לפני יציאת בני ישראל ממצרים פוגע ה' במצרים בעשר מכות.[11] פרעה משלח את אברם ברכוש גדול וכך עושה פרעה בזמן יציאת מצרים ומשלח את בני ישראל ואלה יוצאים ברכוש גדול.[12]

לקריאה נוספת

  • יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2014.
  • שולה קשת, אמרי נא אחותי את, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2003.

הערות שוליים

  1. בראשית י"ב, י"ג
  2. בראשית י"ב, ג'
  3. יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2014, ע"מ 57-56
  4. יוסף בן מתיתיהו, קדמוניות היהודים: ספר ראשון, אברהם שליט: מתרגם, ירושלים, מוסד ביאליק, 2007, ע"מ 19-18
  5. בראשית כ'
  6. בראשית כ"ו, ו' -י"א
  7. רחל רייך, האשה אשר נתתה עמדי: נשים כעילה לסכסוך ולמלחמה במקרא, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2005, ע"מ 26
  8. בראשית כ', י"ד
  9. בראשית מ"ג, א'
  10. שמות א', ט"ז
  11. שמות י"א
  12. משה ויינפלד, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, ע"מ 95
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0