ברית אברהם ואבימלך
ברית אברהם ואבימלך הוא מאורע בתורה המתאר את הברית בין אברהם לאבימלך מלך גרר. הסיפור מופיע בספר בראשית, פרק כ"א, פסוקים כ"ב-ל"ד. סיפור זה ממשיך את סיפור ירידת אברהם לגרר המסופר בספר בראשית, פרק כ'. בסיפור הברית המופיע בבראשית כ"א מסופר על הברית שנחתמה בין אברהם לאבימלך. אברהם קונה את הבאר שברשות אבימלך וקורא לה באר שבע. סיפור זה מקביל לסיפור בריתו של יצחק עם אבימלך המופיע בספר בראשית, פרק כ"ו, פסוקים כ"ו-ל"ג. המאורעות בפרשה זו מסבירים את שמה של העיר באר שבע.
רקע
נוסחת הפתיחה, "וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא" מקשרת בין סיפור הברית לסיפור הקודם, גירוש הגר וישמעאל[1]. יש שפירשו, 'בעת ההיא' שנולד יצחק משרה, ואמר אבימלך שבוודאי יקיים ה' שבועתו לאברהם ליתן לזרעו את הארץ[2]. אולם הרד"ק פירש, 'בעת ההיא' כשנגמל יצחק. רבי אברהם בן הרמב"ם כתב, ש'בעת ההיא' אינו מתייחס לאמור לעיל בסמוך, אלא פירושו בזמן כל שהוא, ויתכן שזה היה לפני שנולד יצחק וגירוש הגר וישמעאל.
אבימלך נימק את בקשתו לכרות ברית:"אֱלֹקִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-אַתָּה עֹשֶׂה"[3]. לפי שראו שיצא משכונת סדום לשלום, ועם המלכים נלחם ונפלו בידו, ונפקדה אשתו לזקוניו[4]. גם משום שראה אבימלך את שארע לו בדבר שרה, וראה את אברהם מצליח בכל מעשיו, רצה שיהיה בעל בריתו[5].
בקשת אבימלך ופיכל שר צבאו
בתחילת הסיפור, אבימלך ופיכל שר צבאו מגיעים אל אברהם ומבקשים ממנו לכרות עמם ברית. האבות היו במעמד של מלכים, ומלכי הגויים באים לפניהם וכורתים עמהם ברית[6]. לאבימלך מתלווה שר צבאו וזאת כדי להראות את חשיבות ההסכם ותוקפו, שנרקם בין אברהם לאבימלך. בתעודות שנמצאו באללח' נמצא כי הברית נחתמה בנוכחות שר צבאו של המלך תוך כדי טקס הקרבת קורבנות.[7]
לשון הברית
אבימלך מבקש לקיים את הברית ואומר: "וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹקִים הֵנָּה אִם-תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי כַּחֶסֶד אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-גַּרְתָּה בָּהּ"[8]. אבימלך מבקש להבטיח גמול עתידי על הגמול שגמל לאברהם בעת ירידתו לגרר ולכן מבקש מאברהם להשבע לו. הצירוף "תִּשְׁקֹר לִי" מופיע פעם אחת במקרא ומלמד על הפרת הברית. ביטוי זה הוא ביטוי משפטי המבקש להבטיח את קיום הברית בין שני הצדדים[9]. אבימלך מבקש שלא יבגוד בו אברהם, שהבגידה מוכיחה שמראית הידידות החיצונית היא שקר[10]. ההתחייבות מקבלת תוקף בשבועה אשר נשבע אברהם[11]. אבימלך היה בטוח שאברהם לא ישקר בשבועתו, וגם בניו ובני בניו יראו משבועה זו וישמרו אותה[12].
בתחילה נשבע אברהם שיקיים את הברית. עם זאת, כדי שתהיה השבועה באמת ובלי איבה פנימית[13], אברהם מלין על עבדי אבימלך אשר גזלו באר המים שנחפרה על ידי עבדי אברהם. אבימלך אומר כי לא ידע מי עשה זאת ודוחה את האשמה. תגובתו של אברהם לא מאחרת לבוא והוא מעניק לאבימלך צאן ובקר לקיום הברית, וכחליפין תמורת הבאר ההיא שלא תשאר לאבימלך שום זכות עליה[14]. שבע הכבשות אשר ניתנו לאבימלך מסמלות את תוקף הברית בה קיבל אברהם חזקה על הבאר. החזרה על המילה 'ברית' מלמדת כי ההסכם שנחתם הוא ברית בין שווים והמקום נקרא באר שבע "כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם".[15]
אבימלך ושר צבאו שבים לארץ פלשתים
הכתוב מספר כי אבימלך ושר צבאו חוזרים לארץ פלשתים, אברהם נוטע את אשל אברהם ומתיישב בארץ פלשתים. המדובר כאן על הפלשתים הראשונים, ולא על הפלשתים שהתיישבו באיזור בתקופה מאוחרת[דרוש מקור].
הערות שוליים
- ^ בראשית רבה, פרשה נ"ב, פסקה ב'; משך חכמה.
- ^ חזקוני
- ^ ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק כ"ב
- ^ רש"י, על פי בראשית רבה, פרשה נ"ד, פסקה ב'.
- ^ רד"ק
- ^ רמב"ן על ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ל"ד
- ^ משה ויינפלד, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, ע"מ 139
- ^ ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק כ"ג
- ^ יאיר זקוביץ, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, ע"מ 140
- ^ פירוש רבי אברהם בן הרמב"ם. גם לפי רס"ג ורמב"ן ורד"ק, מתפרשת המילה 'תשקור' כלשון בגידה.
- ^ ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק כ"ד
- ^ רד"ק
- ^ פירוש רבי אברהם בן הרמב"ם
- ^ פירוש רבי יצחק אברבנאל
- ^ יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2014, ע"מ 296-293
