צומור
צומור ( צֻמֻר או צְמָר, במצרית קדומה:Smr; באכדית: Su-mu-ru; באשורית: Si-mi-ra) הייתה עיר פניקית לחופי הים התיכון, בסוריה של היום. העיר שכנה דרומית לארוד.
העיר מוזכרת בספר בראשית, י, יח בפרק המספר אל תולדות בני נח, בתיאור השושלת של כנען נכתב ” וְאֶת-הָאַרְוָדִי וְאֶת-הַצְּמָרִי וְאֶת-הַחֲמָתִי וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי”. תיאור זהה מופיע בדברי הימים א א, טז.
העיר הייתה מרכז סחר גדול. צומור מוזכרת בתעודות מימי תחותמס השלישי. לאחר קרב מגידו, העיר הפכה ביחד עם מספר ערים נוספות למרכז שלטון מנהלי מצרי בכנען.[1] העיר מופיעה במכתבי אל-עמארנה מהמאה ה-14 לפנה"ס, שם שליטה היה אהריבטה (Ahribta). על פי המכתבים, בעיר היו מבני שלטון מצרי, וכונתה "מקום מנוחה של פרעה" ו"עירו של השמש".
בעקבות התרופפות השליטה של מצרים בפיניקיה כבש המלך עַבְּד-אַשוּרִתָה (Abdi-Ashirta) מממלכת אמורו את העיר. בעקבות מסע מצרי לאזור נהרג עַבְּד-אַשוּרִתָה והעיר עברה לחסותו של מלך גבל ריב-האדה (Rib-Hadda). על פי המכתבים לאחר מכן עַזירוּ (Aziru) בנו של עַבְּד-אַשוּרִתָה שמלך אחריו כבש את צומור. העיר מוזכרת גם ברשימת הערים שנכבשו על ידי סתי הראשון[2]
בשנת 1335 לפנה"ס, במהלך שנת שלטונו האחרונה של אחנתון, פרצה בצומור מגפת טולרמיה (Tularemia). מגפה זו, אשר לה גרמו חיידקי Francisella tularensis, מוזכרת במכתב אל-עמארנה מס' 96 בו נכתב כי יש מגפה בצומור. בעקבות התפרצות המגפה נאסר על תושבי העיר וכן על סוחרים שביקרו בה להיכנס לתחומי העיר גבל. אמצעי זהירות זה לא הועיל הרבה שכן המחלה התפשטה במהירות לאורך נתיבי המסחר הראשיים של המזרח התיכון והגיעה דרומה עד למגידו, מזרחה עד בבל, מערבה לחופי קפריסין והאיים האגאיים וצפונה לממלכת החתים וארזוה[3].
מכתב א"ע 96 שנשלח על ידי שר מצרי לריבהדה מושל גבל:
לריבהדה (ב)ני אמור; כה (אמר) המצביא, אביך: לו ישאל האל לשלומך (ו)לשלום ביתך! מכיוון שהנך אומר, "לא ארשה לאנשי צומור להכנס אל עירי; יש מגיפה בצומור" האם היא מגיפה בבני אדם או בחמורים? מהי המגיפה בחמורים שהם אינם יכולים ללכת? אז שמו[ר]! חמורי המלך הם או לא? שלא יאבד רכוש המלך עד שיחפשם בעליו. אם (של) המלך אדוני החמורים, חפש את חמורי המלך. למה הנך מתנהג כך כלפי עבדי המלך? שלח אנשים [ל]שמור את העיר. [ו]הרי כתבתי [ל]מלך עליכם. לו ישיב לי ב[מכת]ב על הכול
— תרגמה: ציפורה כוכבי רייני[4]
העיר מופיעה גם בפפירוס אנאסטאזי א. פפירוס מראשית ימי שלטונו של רעמסס השני מציין שהעיר הייתה הצפונית ביותר בחוף הפיניקי שבה שהה חיל מצב מצרי.[5] לפי הפפירוס צומור נכללה בגבולה של כנען, שהיה מחוז שלטון מצרי בתקופת הממלכה החדשה.[6] העיר נקראה "צומור" של ססי" כלומר צומור של רעמסס, ומכאן שהייתה רכושו.
העיר מוזכרת בתעודות מתקופתו של תגלת פלאסר הראשון (1115–1076 לפנה"ס), בהן הוא מספר ששט מארוד לצומור במשך שלוש שעות כפולות. בכתובת של המלך האשורי אדד-ניררי השלישי שמלך בין השנים 783-811 לפנה"ס, הוא מציין: ”את צלם מלכותי הצבתי בעיר ארוד השוכנת בלב הים”. תגלת פלאסר השלישי כבש את העיר בשנת 738 לפנה"ס, העיר הייתה בתחום השפעתה של חמת, והוא צרף אותה ביחד עם ערקה כפחווה. בעקבות מותו של שלמנאסר החמישי בשנת 722 לפנה"ס, מרדה העיר בשלטון האשורי ביחד עם חמת. העיר נכבשה מחדש בשנת 720 לפנה"ס בימי סרגון השני.[2] ברשימת האפונים האשורי מופיעים שני נציבי צומור.
העיר מופיעה גם במטבעות מהתקופה ההלניסטית, וכן בכתביהם של סטראבון ופליניוס הזקן. אצל סטראבון העיר הייתה שייכת לממלכת ארוד. פליניוס מציין שהעיר שכנה בנהר אל-כביר לבין מרתוס.
במשך השנים הועלו מספר הצעות לזיהוי אתרה של העיר, ביניהן תל צמריאן שבו נמצאו שרידים מתקופת הברונזה. תל קאזל, אף על פי שהוא אינו בקרבת הים וטבת אל-חמאם, השוכן ליד הים. הארכאולוג הצרפתי מוריס דונאן ( Maurice Dunand) שהחל לחפור באתר הארכאולוגי תל קאזל (Tell Kazel) בשנת 1957 הציע לזהות את האתר עם העיר צומור. האתר שוכן באזור העיר סאפיתא שבמחוז טרטוס.
מכתבי אל-עמארנה
שמה של העיר מופיע ב-42 מכתבים בקורפוס מכתבי אל-עמארנה, בחלקם שם העיר מופיע במכתב יותר מפעם אחת.
המכתבים הם: א"ע 59, 60, 61, 62, 67, 68, 71, 73, 76, 81, 83, 84, 85, 86, 88, 96, 98, 102, 103, 104, 105, 106, 107, 108, 109, 112, 114, 116, 118, 124, 129, 131, 132, 133, 134, 138, 139, 140, 155, 157, 159, 161
לקריאה נוספת
- "צמר, צמרי", אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, כרך ו' עמ' 742-740
הערות שוליים
- ^ מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 99
- ^ 2.0 2.1 אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, כרך ו' עמ' 741
- ^ Siro Igino Trevisanato. (2007). "The 'Hittite plague', an epidemic of tularemia and the first record of biological warfare". Medical hypotheses 69(6):1371-1374. PMID 17499936
- ^ למלך אדוני: מכתבי אל-עמראנה, כמד, תענך, ומכתבים נוספים מהמאה הארבע-עשרה לפסה"נ (ספריית האנציקלופדיה המקראית, כ), תרגמה: ציפורה כוכבי-רייני, מוסד ביאליק, ירושלים; והוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ה, עמ' 136
- ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא : גאוגרפיה היסטורית, הוצאת יד בן צבי, 1987, עמ' 58
- ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא : גאוגרפיה היסטורית, הוצאת יד בן צבי, 1987, עמ' 148
21516933צומור