עוץ

עוּץ הוא שמן של שלוש אישיות מן התנ"ך.

• בכורו של ארם בן שם בן נח. אחיהם של חול, גתר ומש (ספר בראשית, פרק י', פסוק כ"ג). בדברי הימים א', הוא מוזכר כבנו של שם בן נח, ואחיו של ארם.  
• בנו הבכור של נחור אחי אברהם. יש שקישרו אותו לנכדו של שם, שהוא נקרא על שמו, כיוון שיתכן שתרח היה נשוי לאשה מצאצאי ארם בן שם, ולפיכך קרא נחור בנו את שם בנו הבכור עוץ. לפי דעה אחת, איוב הוא עוץ בן נחור.
• בנו של דישן בן שעיר.

ארץ עוץ מוזכרת 3 פעמים בתנ"ך. בירמיהו (כ"ה, כ') כאחד העמים השותים מכוס התרעלה; במגילת איכה (ד', ה') "שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי בַּת-אֱדוֹם, יושבתי (קרי: יוֹשֶׁבֶת) בְּאֶרֶץ עוּץ...", ובספר איוב (א', א') כמקום מושבו של איוב.
חוקרים שונים מזהים ארץ זו באזור ארם, באזור אדום או בבשן (ראו עמוס חכם, מבוא לספר איוב, דעת מקרא, עמ' 16-17).