המים העליונים
המים העליונים (בלשון המקרא: המים אשר מעל לרקיע) הם מים שנמצאים מעל לרקיע, והובדלו על ידי אלקים מ"המים התחתונים" ביום השני מששת ימי בראשית.
בתורה לא נאמר למה משמשים המים העליונים, אולם בחז"ל ישנן דעות שהגשם מגיע ממים אלו.[1] להבדיל, גם בבבל הקדומה האמינו שמעל הרקיע קיים מאגר מים שממנו יורד הגשם.[2]
במקרא
בפרשת הבריאה מתואר כי הרקיע נברא כדי להבדיל בין המים העליונים למים התחתונים:
וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם: וַיַּעַשׂ אֱ-לֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן.
תיאור הפרדת המים הוא המשך לתיאור המקראי שלפיו ביום הראשון של הבריאה היה העולם מכוסה כולו במים ורק 'רוח אלוקים' ריחפה מעליהם. ביום השני הופרדו חלק מהמים על ידי הרקיע שנברא בתוכם, וביום השלישי נאספו המים שנשארו למטה אל הים.
המים העליונים נזכרים גם בספר תהילים ”הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם”,[3] וכן לפי חלק מהפרשנים בפסוק ”הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו”.[4]
בחז"ל
לשיטה אחת בחז"ל המים העליונים נסמכים על הרקיע כפשוטו של מקרא,[5] גם אנשי דור הפלגה מתוארים בחז"ל כמי שהאמינו שהמים העליונים ייפלו בהיעדר רקיע,[6] לפי שיטה זו מתפרשת המילה שמיים – שא מים, על שם שהם נושאים את המים העליונים. לשיטה אחרת בחז"ל יש מרחק בין המים העליונים לבין הרקיע והם תלויים ועומדים מעל הרקיע ב'גזירת מלך'.[7]
מחלוקת נוספת ישנה בחז"ל, האם מקור הגשם הוא מהמים העליונים, או ממי האוקיינוס.[1]
המים העליונים מתוארים בחז"ל כזכרים והתחתונים כנקבות.[8]
בפרשנות המקרא
בקרב פרשני המקרא מספר גישות להבנת מהותם של "המים העליונים":
- בשם רס"ג כתבו כי הוא מפרש את המקרא כפשוטו, לדבריו ישנו גוף כדורי בחלל אוויר העולם שמעליו נמצאים המים העליונים, אך בני האדם אינם מרגישים בהם.[9]
- הרמב"ם כתב שהמים העליונים שונים במהותם מהמים התחתונים ואינם מים רגילים, וההבדלה בין מים למים לא הייתה רק במקומם אלא בטבעם.[10] האברבנאל ביאר שלדבריו החלק התחתון של האוויר הוא הרקיע וחלק האוויר שמעליו הוא המים העליונים ששם נולד הגשם. המים התחתונים הם מים בפועל והמים העליונים הם מים "בכח". פירוש זה מבוסס על שיטת אריסטו בספרו אותות השמים (אנ') שחילק את האוויר לשלושה חלקים.[11]
- הרב יצחק בן יוסף הישראלי כתב שהמים העליונים הם כינוי ל"עצם השמים וכל צבאם", והמים התחתונים הם "גופים השפלים ההווים והנפסדים".[12]
- הרב יצחק אברבנאל כתב שהמים העליונים הם השמים העליונים, והתורה העלימה את הש' כדי להעלים את מהות המים העליונים.[13]
- הרב אליעזר אשכנזי כתב שהרקיע הוא הארץ, המים התחתונים הם מי התהום, (וכמו שנאמר "לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם"[14]) והמים העליונים הם מי הימים והנהרות הנראים לעין. לדבריו פירוש הכתוב "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם"[15] הוא שהבורא החליף את שמו של הרקיע העליון ל"שמים" כדי להבדיל את שמו מהרקיעה התחתונה שהיא הארץ.[16]
- הרלב"ג כתב שהמים העליונים הם כינוי ל"גשם בלתי שומר תמונתו"[17] שנמצא בין הגלגלים (אנ').[18]
- הרמב"ן כתב ש"העניין הוא מסתרי התורה... והפירוש אסור ליודעיו וכל שכן אלינו".[19]
- פרשנות מודרנית מזהה את המים העליונים עם המים שמחוץ לכדור הארץ (אנ').[20][21]
בקבלה
בספרי הקבלה היהודית קיימת הקבלה בין המים העליונים והתחתונים למושגים הקבליים "מיין דוכרין" ו"מיין נוקבין" (מארמית: מים זכרים ומים נקבות), הרקיע מקביל לספירת יסוד שמבדילה ביניהם.[22] בכל זיווג, הנקבה שלמטה מעלה מיין נוקבין ומעוררת את הזכר להמשיך מיין דוכרין.[23]
פרשנות מודרנית
עם התפתחות מדע האסטרונומיה וחקר הכוכבים, התגלה כי כוכבים רבים כדוגמת כוכבי הלכת – צדק, שבתאי, וכן נפטון ואורנוס - עשויים, בין היתר, משכבת קרח בעובי של אלפי ק''מ. הקטבים הקפואים של מאדים מהווים מרחבי קרח עצומים. טבעותיו של שבתאי מכילים כמויות אדירות של קרח. כמו גם ענן ה'אורט' המכיל מליארדי כוכבי שביט העשויים מקרח. יש הרואים בכך פירוש מופשט יותר ל'מים העליונים', ובכך מקבלים הבנה דברי המדרש[24] שמתאר את בריאת המים התחתונים בהמסתם באש, את המים העליונים כגלידים, ושהמים העליונים מרובים מהמים התחתונים.[25][26]
ראו גם
לקריאה נוספת
- The firmament and the water above פורסם ב-Westminster Theological Journal (אנ') 53 1991(באנגלית)
- The Geographical Meaning of "Earth" and "Seas" in Genesis, פורסם ב- Westminster Theological Journal 59 1997(באנגלית)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: ביאור:המים אשר מעל לרקיע |
- המים העליונים באתר תורה ומדע
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט' עמוד ב'
- ^ גד בן-עמי צרפתי, הקוסמוגראפיה התלמודית, תרביץ חוברת ב' כרך לה' עמוד 142
- ^ ספר תהילים, פרק קמ"ח, פסוק ד'
- ^ ספר תהילים, פרק ק"ד, פסוק ג' לפי פירוש ראשון ברד"ק
- ^ שיטת רב שמואל בר נחמן בבראשית רבה ד ב, וראו גור אריה על בראשית א ח ואור החיים שם
- ^ מדרש תנחומא (בובר) על פרשת נח סימן כד'
- ^ בראשית רבה, פרשה ד', פסקה ג'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ב'
- ^ טוביה הרופא, מעשה טוביה פרק שישי, באתר היברובוקס
- ^ מורה הנבוכים, חלק שני פרק ל'
- ^ יצחק אברבנאל, פירוש על בראשית א' ו', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- ^ יסוד עולם מאמר שני פרק א', באתר היברובוקס
- ^ יצחק אברבנאל, פירוש על בראשית א' ב', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- ^ ספר תהילים, פרק קל"ו, פסוק ו'
- ^ ספר בראשית, פרק א', פסוק ח'
- ^ אליעזר אשכנזי, מעשי ה' מעשה בראשית פרק ד', באתר היברובוקס
- ^ ייתכן שכוונתו לאתר
- ^ רלב"ג על בראשית א' ו', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- ^ רמב"ן על בראשית א' ו', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- ^ נתן אביעזר, בראשית ברא, עמ’ 34
- ^ האם יש מים מעל לרקיע?, באתר הידברות
- ^ תיקוני זוהר תיקון שלושים
- ^ רבי חיים ויטאל, מבוא שערים שער ב' חלק ג' פרק ט', באתר היברובוקס
- ^ פרשה ד' אותיות ב-ג, בראשית רבה
- ^ הרב דניאל בלס, היכן הם המים אשר מעל השמים?, באתר הידברות
- ^ הרב זמיר כהן, האם יש מים מעל הרקיע, באתר הידברות
| בריאת העולם בששת ימי בראשית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| היום הראשון לבריאה | ארץ • שמים • אור • חושך • יום • לילה | ||||||
| היום השני לבריאה | רקיע • מים • המים העליונים • המים התחתונים | ||||||
| היום השלישי לבריאה | ים • יבשה • הרים • גבעות • דשא • עשב • עץ פרי • עץ פירות | ||||||
| היום הרביעי לבריאה | שמש • ירח • כוכבים • אור השמש | ||||||
| היום החמישי לבריאה | עופות • שרץ העוף • דגים • תנינים הגדולים | ||||||
| היום השישי לבריאה |
| ||||||
| שבת בראשית | שבת קודש | ||||||
| "מעשה בראשית" בתורת הסוד • ספר יצירה | |||||||
