מאבק יעקב והמלאך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב נאבק עם המלאך, איור של ואצלב הולר (אנ') בן המאה ה17
יעקב נאבק עם המלאך, פסל של האמן ישראל הדני בהר הצופים

סיפור מאבק יעקב והמלאך מופיע בפרק ל"ב של ספר בראשית. לפי הסיפור, לאחר ששלח יעקב שליחים נושאי מנחה אל עשו אחיו, המשיך במסעו. הוא קם בלילה, והעביר את כל משפחתו ורכושו במעבר יבוק. לאחר שהעביר את כל רכושו חזר שוב יעקב לעבר הנהר השני על מנת להעביר דברים נוספים. אך שם כשהיה לבדו נכונה לו הפתעה: אדם שאותו הוא לא רואה, מתחיל להאבק איתו במשך זמן רב. אך האדם לא יכל ליעקב. כל שהצליח היה לגעת בירך יעקב, ולהופכו לצולע על ידי כך.

האדם רצה ללכת בעלות השחר, אך יעקב לא הסכים לשחררו עד שיברך אותו. הוא ברך את יעקב וזה שחררו. רק לבסוף הבין יעקב שהאדם שאיתו נאבק הוא בעצם מלאך.

הסיפור המקראי

וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק.
 וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ.
 וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.
 וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ.
וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי.
 וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב.
 וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹקִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל.
 וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם.

כתוצאה ממעשה זה, גיד הנשה שנפגע ליעקב על ידי המלאך אסור באכילה על עם ישראל כמו שכתוב בפסוקים שלאחר מכן:

עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה.

פרשנויות

חז"ל מבארים שהמלאך שאיתו נאבק יעקב הוא שרו של עשו, שנישלח לעוצרו מהשמים[1], לעומת זאת הילקוט שמעוני מביא שיטה שהמלאך שאיתו נאבק יעקב היה מיכאל[2].

סיבת הגעת המלאך

הרשב"ם אומר שהסיבה שהמלאך נאבק איתו כדי שלא יוכל לברוח מעשיו ויראה שה' מקיים את הבטחתו ושומר עליו.[3], הילקוט שמעוני אומר שסיבת המאבק כי יעקב לא קיים את נדרו של "וכל אשר תתן לי אעשר אעשרנו לך", ואכן יעקב מעשר מתוך חמשת אלפים וחמש מאות בהמות חמש מאות וחמישים אמר לו המלאך גם את הבנים צריך לעשר ואכן לאחר שהוריד ארבעה בכורים לאמותיהם, התחיל לספור משמעון את כולם כולל בנימין שהיה במעי אימו והעשירי יצא לוי.[2] ולקח מיכאל את לוי והעלה אותו לה' ואמר לו שהוא המעשר וברכו ה'[4].

המאבק

האבק

מנחם מסביר, שהיו מעלים עפר ברגליהם, על ידי נענועם.[5]

המגלה עמוקות מסביר: ”ויאבק איש עמו העלה אבק עד כסא הכבוד כי סמאל שהוא השטן יצר הרע נחש, אחז בעקב על מצות קלות שאדם דש בעקב אבק ריבית אבק לשון הרע אבק שביעית, ויעקב העלה מן מצוות אבקת רוכל, והוא אבק שהעלו במערבא כד קמו ממתיבתא דרב הונא.” (מגלה עמוקות פרשת וישלח דף מט')

מקום האבק

רבי ברכיה ורבי סימון בשם רבי אבהו: ”אותו האבק, נטלו הקדוש ברוך הוא ונתנו תחת כסא הכבוד שלו.” (שיר השירים רבה ג' ו')

שכר האבק

רבי תנחומא אומר: ”מה קופת הרוכל יש בה מכל מיני בשמים, כך כהונה מיעקב ולוויה ומלכות מיעקב. יצחק, נתן לו אברהם אבינו כל שלו, שנאמר ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, ברם רוכלותיו של יעקב לא היתה, אלא מאותו האבק שתחת רגליו.” (שיר השירים רבה ג' ו')

רבי יודן אומר: ”כל הרוכלות שישראל עושין ומצליחין בעולם הזה, בזכות אותו האבק של יעקב אבינו.” (שיר השירים רבה ג' ו')

רבי יודן אמר חורי: ”כל פרגמטיא שישראל עושין ומצליחין בעולם הזה, בזכות אותו האבק של יעקב אבינו.” (שיר השירים רבה ג' ו')

רבי עזריה אומר: ”כל מלחמות שישראל עושין ומצליחין, בזכות האבק של יעקב אבינו.” (שיר השירים רבה ג' ו')

ר' עזריה אמר חורי: ”כל תורה שישראל עושין בעולם הזה, בזכות יעקב אבינו.” (שיר השירים רבה ג' ו')

המאבק בנבואה

הרמב"ם אומר שהמאבק של יעקב עם המלאך היה בנבואה ולא בהקיץ, ושהיתה הנבואה הזאת כלל ופרט, כי בהתחלה ספר בכלל, שיעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהי-ם, ואחר כך ספר איך זה קרה בפרט, ואמר ששלח יעקב מלאכים לעשו והשליחות הראשונה והמנחה ושנשאר יחידי בלילה ושהתאבק איש עמו וזה עניין הנבואה.[6]

והרמב"ן מקשה עליו שאם זה היה בנבואה איך הפסוק אומר שהיה צולע על ירכו.[7]

האברבנאל מסביר את הרמב"ם שהדמיון מביא להפעלת הגוף במציאות ולכן כיון שראה בנבואה את המאבק ושנגע לו בכף ירכו לכן צלע ממש.[8]

והאברבנאל שואל על הרמב"ם שאומר שהנבואה הייתה כלל ופרט, שכיון שפגש מלאכי אלוהי-ם שזה הכלל כתוב ששם המקום היה מחניים, ובמאבק עם המלאך שזה הפרט כתוב ששם המקום פנואל סימן שזה שני מקרים נפרדים.[9]

האברבנאל מביא את שיטת הרלב"ג ומסביר שכוונתו שזה היה בחלום.[10]

האברבנאל שואל על הרלב"ג שאם זה היה בחלום למה הפסוק אומר ויותר יעקב לבדו מה המטרה שיהיה לבד.[11]

האברבנאל אומר שזה היה נבואה מוחשית בהקיץ.[12]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאבק יעקב והמלאך בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0