תובל קין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תובל קין

תּוּבַל קַיִן הוא בנם של למך בן מתושאל וצלה, שמוזכר בספר בראשית, פרק ד', פסוק כ"ב, כאבי מקצוע הנפחות וכמייצר הראשון של כלי הזיין[1]. אחיו הם יָבָל, יוּבָל ונַעֲמָה.

הריגת קין ומותו של תובל קין

חז"ל קיבלו, כי תובל קין נכח בעת הריגתו בשוגג של קין על ידי למך (הריגתו של קין על ידי למך קרתה בגלל תובל קין. בשל היות למך כבד ראייה, תובל קין עזר לו לצוד, וכאשר כיוון למך את קשתו הוא ירה לכיוונו של קין. לאחר שלמך גילה זאת הוא הרג את תובל קין בשל טעותו). לעומת זאת במקום אחר בחז"ל דרשו, שלמך הרג בשוגג לא רק את קין, אלא גם את תובל קין (תנחומא בראשית יא). מכאן הסיקו כי שושלתו החומרנית של קין, המתארת תאוותנות והישגים בכל תחומי החומר, פותחת ברצח הבל בידי קין ונחתמת בהרג קין ותובל קין בידי למך.

הנצחה

כיום, קיבוץ תובל וכן מספר רחובות בישראל קרויים על שמו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רש"י שם


Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0