רבי מנחם עזריה מפאנו
| לידה |
1548 ה'ש"ח |
|---|---|
| פטירה |
3 באוגוסט 1620 (בגיל 72 בערך) ד' באב ה'ש"ף |
| כינוי | הרמ"ע מפאנו |
| השתייכות | מקובלים, פילוסופים. |
| תחומי עיסוק | אמונה, פילוסופיה, קבלה הלכה |
| רבותיו | רבי עזרא מפאנו איש מנטובה; רבי ישמעאל חנינא; רבי ישראל סרוק. |
| תלמידיו |
רבי אהרן ברכיה ממודינא בעל ה"מעבר יבק" רבי משה קזיס |
רבי מנחם עזריה מפאנו, המכונה גם עמנואל דה-פאנו או בקיצור: הרמ"ע מפאנו (ה'ש"ח - ד' באב ה'ש"ף; 1548 - 3 באוגוסט 1620) היה רב, פוסק ומקובל. נחשב לגדול המקובלים באיטליה.
תולדות חייו
רבי מנחם עזריה מפאנו נולד בעיר בולוניה שבאיטליה. מוצא משפחתו היה מהעיר פאנו (Fano) - עיר קטנה ליד פזארו (Pesaro) במחוז מארקה, בו ישבו יהודים כבר במאה ה-14, ובשנת 1542 הגיעו אליה יהודים נוספים מסיציליה. אביו, רבי יצחק ברכיה, היה ממיוחסי העיר ומיקיריה. רבי מנחם עזריה נישא לרחל, בתו של ר' יצחק פואה ממנטובה, מגדולי רבני איטליה באותה עת.
אחרי שלמד תלמוד והלכות, שקד על לימוד הקבלה, בהם הושפע בעיקר מרבו, רבי עזרא מפאנו ממנטובה (כפי שהוא מציין בהקדמה לספרו פלח הרימון: "זכות מורי הר"ר עזרא נרו איש מנטובה וצדקתו לעולם תעמוד שהכניסני מנעורי לחצר גינת ביתן החכמה החביבה הזאת"), וכן מרבי משה קורדובירו, מרבי ישראל סרוק מצפת, ומרבי ישמעאל חנינא מוולמונטונה (Valmontone).
בצעירותו למד בוונציה, עם חכמי העיר ומקובליה. בסביבות גיל שלושים הוא התחיל להתפרסם, ובשנת של"ד (1574) מינה אותו רבי יוסף קארו לפקח על הדפסת ספרו "כסף משנה".
הרמ"ע מפאנו תואר כראש ישיבה אליו נוהרים רבים בעיר רג'ו אמיליה שבה הייתה קהילה יהודית חשובה. מהעיר רג'ו עבר לעיר חותנו, מנטובה. בין היתר שימש רבי מנחם כפטרון לפילוסוף, הרופא והמקובל אברהם בן חנניה יגל, העסיקו כמורה בביתו והתכתב עמו לאחר מכן. יגל הקדיש לרחל, אשתו של רבי מנחם, את ספרו "אשת חיל" (כותרת המשנה: מורה דרך לאיש ואשה איך להתנהג בחייהם יחדיו והוא דרוש על פסוקי אשת חיל במשלי).
גם במנטובה הקים הרמ"ע מפאנו ישיבה גדולה, והוא נחשב לאחד מעשיריה. בין תלמידיו הבכירים ניתן למנות את ר' אהרן ברכיה ממודנה, מחבר הספר "מעבר יבוק". הוא נשאר במנטובה לשארית חייו ובה גם נפטר.
על צורת פטירתו מובא בשם רבי אברהם דוד מבוטשאטש, ששמע שהרמ"ע נפטר במיתת נשיקה, שהיה רגיל שהיה לו זמן להתבודדות בו היה מתעורר לאהבת ה' יתברך, ואמר לשמשו שלזמן קצוב יעירהו מדביקותו, עד שאירעה פעם אחת שריפה בעיר, ומחמת הבהלה שכח השמש להעירו, ואיחר מעט, וכשחזר מצאהו מת.
פולמוס הזקן
בשו"ת "באר עשק", שחיבר תלמיד תלמידו של הרמ"ע, רבי שבתי באר, מופיע כי הרמ"ע נהג לספר את זקנו. טענה זו עוררה את פולמוס הזקן, שעניינו האם לדעת המקובלים גילוח הזקן מותר.
בספר "תולדות רבינו מנחם עזריה מפאנו" (פעטרקוב, תרס"ד) מקדיש המחבר פרק שלם לזקנו של הרמ"ע, ומביא בו מקורות שונים המביאים עדויות המוכיחות כי לרמ"ע היה זקן. בין השאר מובאת עדותו של הרב אליהו פנאזיל "שראה את צורת הרמ"ע בישיבת החכם כהר"ר יוסף ירא אבד"ק פירארה אשר באיטליה והוא בג"כ בחתימת זקן מלא". התמונה של הרמ"ע בזקן, כותב המחבר, הגיעה מר' יוסף ירא "ששלח לפקידי ק"ק מנטובה להעתיק על ידי רשומת האור את התמונה מציור קדמון שיש להם".
לעומת זאת, היש"ר מקנדיאה מעיד על הרמ"ע מפאנו שהיה מגולח, וכן החת"ם סופר מביא זאת בתשובותיו, ומסביר שהמקובלים אומרים שחוץ-לארץ "אינה כדאית לקדושת גידול הזקן".
הגותו
הרמ"ע מפאנו כתב כשלושים ספרים העוסקים בהלכה ובקבלה. ספרו החשוב ביותר הוא ספר התשובות שלו, הקרוי "שו"ת הרמ"ע מפאנו". נוסף על כך הוא חיבר את סדר העבודה למועדים, לשבת וחול. כמו כן חיבר את הפיוט: "אדון לכל פועל, בית אראל תברך" בו חתום שמו. פסקיו משוקעים בספרות הפסק בדורות שאחריו, וה"מגן אברהם" על השולחן ערוך מרבה לצטטו.
ספרים חשובים נוספים הם "יונת אלם"[1] על חוכמת הקבלה וכנפי יונה[2] - כוונות התפילות, רמזים ויחודים.
הוא תיקן תקנות לקהילות יהדות איטליה בענייני התפילות ונוסחיהן. בין השאר, ממנו נתפשט המנהג לקום באשמורת כל יום ולהתפלל סליחות ותחינות - כעדות ר' אהרן ברכיה ממודנה: "ועליו נאמר שהוא בבחרותו התחיל להנהיג בויניציא בק"ק איטליאני יצ"ו לקום באשמורות ואחריהם החזיקו הרבה יחידים מקהלות איטליה ישמרם ה' ותקבל תפילתם ברחמים".
אחד המנהגים הבולטים המיוחסים אליו הוא הנחת תפילין בשעת תפילת המנחה (לקראת ערב), בצומות י"ז בתמוז, י' בטבת, וצום גדליה[3]. למעשה הרמ"ע אישר הנחת תפילין במהלך היום כולו, ובמיוחד בשעת תפילת המנחה, בכל ימות החול של השנה, וכהמשך למנהג המצוי בימיו. גם הרשאה זו נתפסה כ'מנהג הרמ"ע מפאנו' - והונהג בידי יחידי סגולה בין הפרושים, וכן בין חלק מהחסידים[4].
לקריאה נוספת
- ראובן בונפיל, "ידיעות חדשות לתולדות חייו של ר' מנחם עזריה מפאנו ותקופתו", עמנואל אטקס ויוסף שלמון (עורכים), פרקים בתולדות החברה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה - ספר יובל לכבוד פרופסור יעקב כ"ץ, הוצאת מאגנס, ירושלים תש"ם.
קישורים חיצוניים
רבי מנחם עזריה מפאנו, באתר ויקיטקסט גלגולי נשמות, באתר ויקיטקסט עשרה מאמרות, באתר ויקיטקסט- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי מנחם עזריה מפאנו", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1058-1056, באתר HebrewBooks
- דוד הלחמי, רבי מנחם עזריה מפאנו (הרמ"ע מפאנו), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- יוסף טובי, מספר חיבורים תורניים שיצאו לאור במסגרת מפעל 'אור המזרח' ובכללם החיבור 'אלפסי זוטא' של ר' מנחם עזריה מפאנו, פעמים, 3, סתיו תש"ם 1979, עמ' 104-102
- יהודה אריה ליב בכ"ר יעקב - המכונה וואידיסלאווסקי, ספר תולדות רבינו מנחם עזריה מפאנו, פעטרקוב, תרס"ד - 1903
- יהודה דוד אייזענשטיין, אוצר ישראל כרך ח', הערך: פאנו, מנחם עזריה (הערך אינו נמצא בקישור החיצוני, יש למצוא את הספר עצמו)
- ספר גלגולי נשמות
- עשרה מאמרות
- יוסף אביב"י, כתבי הרמ"ע מפאנו בחכמת הקבלה. ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח יט (תשמ"ט), עמ' 376-347.
- יוסף אביב"י, קבלת האר"י, ירושלים תשס"ח, עמ' 300-292, 322-314, 417-386.
- יעל לוין, שרה אמנו - אם כל חי - מקור ראשון - 6 באוקטובר 2008
- הערך "רבי מנחם עזריה מפאנו", באתר ויקישיבה
ספריו
- סדר עבודה, באתר היברובוקס
- מאמר הנפש, באתר היברובוקס
- מאמר צבאות ה', באתר היברובוקס
- שברי לוחות, באתר היברובוקס
- גלגולי נשמות, באתר היברובוקס
- כנפי יונה, באתר היברובוקס
- שו"ת הרמ"ע מפאנו, באתר היברובוקס
- שבעים ושתים ידיעות, באתר היברובוקס
- יואל משה, באתר היברובוקס
- פלח הרימון, באתר היברובוקס
- מעין גנים, באתר היברובוקס
- שפת אמת, באתר היברובוקס
- אלפסי זוטא, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ יונת אלם
- ^ בכרך זה נדפסו ארבעה חלקים. חלק חמישי נדפס מאוחר יותר מכתב יד
- ^ תשובה לשאלת מתפלל על הנחת תפילין במנחה, ביום צום - אתר הידברות.
- ^ מאמר על הנחת תפילין בתפילת המנחה מאמר של אהר'לה הראל באתר ישיבת הר-עציון
| תקופת חייו של רבי מנחם עזריה מפאנו על ציר הזמן |
|---|
 |
