מסילת השומרון
 | |
| מנהרת רמין | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 האימפריה העות'מאנית המנדט הבריטי |
| עיר | השומרון - עפולה, ג'נין, שכם, טולכרם |
| מפעיל | הרכבת הצבאית העות'מאנית, הרכבת הצבאית לארץ ישראל, הרכבת המנדטורית |
| מידע על ההקמה | |
| חברה בונה | צבא האימפריה העות'מאנית |
| התחלת בנייה | 1912 |
| פתיחת המסילה | 1914 |
| מידע על המסילה | |
| סוג המסילה | נוסעים |
| רוחב המסילה | 105 ס"מ |
| מסלולים | 1 |
| רשימת התחנות | |
| ג'נין, מסעודיה, שכם וטולכרם | |
| תרשים המסילה | |
 | |
|
מסילת השומרון | |
מסילת השומרון (עפולה–ג'נין–מסעודיה–שכם), היא מסילת רכבת היסטורית, עיקרה לאורכה של הארץ, שנסללה בשיתוף פעולה בין הטורקים לגרמנים בין השנים 1912 ל-1914. מוצאה של המסילה בצומת הרכבות עפולה לצד מסילת העמק ומשם נסללה דרומה עד לתחנת הרכבת מסעודיה כ־12 ק"מ צפונית לשכם, ומשם המשיכה דרום מזרחה לשכם. על פי התכנון המקורי נועדה המסילה לחבר את ירושלים אל מסילת הרכבת החיג'אזית באמצעות שלוחת רכבת העמק. בפועל צורכי מלחמת העולם הראשונה הביאו לחיבורה למסילה המזרחית, באמצעות השלוחה מתחנת הרכבת מסעודיה מערבה לכיוון טולכרם, שלוחה שנסללה בראשית 1915.
היסטוריה
הוראה להתחיל בסלילת המסילה ניתנה בשנת 1911, במטרה לחבר את ירושלים למסילה החיג'אזית[1]. סלילת מסילת השומרון החלה בשנת 1912, כ-7 שנים לאחר חנוכת מסילת העמק. המסילה נבנתה באותו רוחב של המסילה החיג'אזית - 105 ס"מ בתכנונו ובפיקוחו של המהנדס הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר שהיה הממונה על הקמת רשת הרכבות באימפריה העות'מאנית ועמד גם מאחורי הקמת רכבת העמק. בשנת 1913 נחנך הקטע הראשון של המסילה בין עפולה וג'נין, אך בעיות כספיות שהועצמו על ידי לחץ של ממשלת צרפת למנוע את הקמת הקו כדי למנוע תחרות עם קו יפו - ירושלים שהיה בבעלות חברה צרפתית הביא לכך שהעבודות התקדמו בעצלתיים. בתחילת 1914 פורסם שהעבודות מתקדמות במהירות רבה והמסילה תגיע לשכם כבר בשנת 1914, כאשר משכם יוסעו הנוסעים ברכבים לירושלים[2]. אולם עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה נסללו מעפולה כ-40 קילומטר בלבד שחצו את עמק דותן והגיעו לאזור הרכסים הגבוהים של צפון השומרון עד סמוך לכפר סילת א-ד'אהר. בעקבות מלחמת העולם הראשונה נוצר צורך בקו אספקה לכיוון החזית בחצי האי סיני ותעלת סואץ לשם כך חודשו בינואר 1915 העבודות על המסילה, שכללו חציבה של מנהרת רמין שאפשרה למסילה להגיע אל אגן הניקוז של נחל שכם עד תחנת הרכבת מסעודיה. קטע זה הוא באורך 10 ק"מ. באביב 1915 נסלל הקטע באורך 12 ק"מ ממסעודיה לשכם. במסעודיה התפצלה המסילה לאורך נחל שכם עד טולכרם ומשם בקיץ 1915 נסלל הקטע באורך 80 ק"מ ללוד. באוקטובר 1915 הגיעה המסילה לבאר שבע. משם המשיכו עבודות הסלילה דרומה דרך ניצנה אל תוך חצי האי סיני עד קוסיימה, שם הופסקו העבודות בעקבות כיבוש עזה בידי הבריטים.
בקטע הדרך שבין סילת א-ד'אהר דרך מסעודיה ועד שכם עוברת המסילה באזור הררי. התוואי ארוך ומפותל ועובר בוואדיות סביב ההרים כדי לשמור על שיפועים מתונים. במסגרת העבודות על תוואי המסילה נחצבו בחלק זה של התוואי מבתרים רבים בהרים כדי למנוע פיתולים חדים. כיום חלק מהתוואי משמש את תושבי האזור: בין הכפרים בזאריה לרמין נסלל קטע של התוואי וכן בין שבי שומרון לעצירה א-שמאליה משמש קטע מהתוואי כציר העלייה להר עיבל.
לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים, הופעלה המסילה מחדש בשנת 1920[3]. באפריל 1920 צומצם תדירות הקו לשלוש פעמים בשבוע כדי לחסוך בפחם[4]. במקביל הורחבה המסילה המזרחית לרוחב התקני והוארכה צפונה עד לחיפה, שם שבה והתחברה לרכבת העמק. בשל כך איבדה מסילת השומרון את חשיבותה ותפעולה הפך מורכב יותר מכיוון שרוחב המסילה נותר 105 ס"מ. שירות הרכבות בין טול כרם, שכם ועפולה נמשך במהלך שנות ה-20, אך בשנות ה-30 הוא צומצם בהדרגה (ב־1932 נסגר הקו עפולה-שכם, אך הקו שכם-טול כרם המשיך בפעולתו[5]) עד להפסקתו המוחלטת בזמן המרד הערבי הגדול סביב 1938[6]. ב-1940, בזמן מלחמת העולם השנייה נעשה שימוש נוסף במסילת השומרון לצרכים צבאיים[7] אך עם תום המלחמה נסגרה המסילה סופית ולא נעשה בה עוד שימוש.
עם השנים פורקו הפסים ונבנו על תוואי המסילה בתים, בעיקר באזור ג'נין וטול כרם. כיום נשארו לאורך התוואי שרידי הסוללה, גשרונים וחלק ממבני התחנות - תחנת ג'נין נהרסה במהלך מבצע חומת מגן, שרידי התחנות של שכם, טול כרם ומסעודיה קיימים עד היום, כאשר בתחנת הרכבת של מסעודיה (סבסטיה) נעשה הניסיון הראשון לחידוש מפעל ההתיישבות היהודי אחרי מלחמת ששת הימים. מנהרת רמין עדיין קיימת וניתן לעבור דרכה ברגל וברכב.
תחנות הרכבת לאורך המסילה
תחנות הרכבת מעפולה עד טול כרם:
- תחנת רכבת בעפולה.
- תחנת הרכבת בג'נין.
- תחנת עַרָּבֶּה ממזרח לכפר בשם זה.
- תחנת הרכבת בסילת א-ד'אהר.
- תחנת הרכבת מסעודיה (לידה התפצלו השלוחות לשכם ולטול כרם)
- תחנת הרכבת סבסטיה (שלוחת שכם).
- תחנת הרכבת שכם (שלוחת שכם).
- תחנת עַנַבְּתָא ליד כפר בשם זה (שלוחת טול כרם).
- תחנת נור א-שמס ממזרח לטול כרם (שלוחת טול כרם).
- תחנת הרכבת טולכרם – התחנה ממוקמת ממערב לטול כרם (בקרבת כביש 6) בחצר מפעל. בתחנה זו התחבר הקו למסילה המזרחית
ראו גם
לקריאה נוספת
- פנחס פיק, מייסנר פחה: חלוץ הרכבות בארץ-ישראל ובשכנותיה – האיש, מסילותיו וקורותיהן, קתדרה 10, ינואר 1979 (אורכב)
קישורים חיצוניים
- פנחס פיק, "Meissner Pasha and the construction of railways in Palestine and neighboring countries" באתר Google Books
הערות שוליים
- ^ מסלות הברזל בא"י, המצפה, 29 בספטמבר 1911
- ^ המסלה מחיפה לירושלים, מוריה, 10 בפברואר 1914
- ^ מארץ ישראל, החלה תנועת המסעות, המזרחי, 26 בפברואר 1920
- ^ הודעה רשמית חוסר פחם, הארץ, 15 באפריל 1920
- ^ בטלה רכבת עפולה־שכם, דבר, 29 בפברואר 1932
- ^ "פנחס פיק, Meissner Pasha and the construction of railways in Palestine and neighaboring countries", עמ' 216
- ^ פול קוטרל, ישרו בערבה מסילה, בהוצאת רכבת ישראל, עמ' 101
| מסילת השומרון | ||
|---|---|---|
| קו עפולה-שכם | עפולה • ג'נין • עראבה • סילת א-ד'אהר • מסעודיה • סבסטיה • שכם | |
| קו מסעודיה-טולכרם | מסעודיה • ענבתא • נור שמס • טולכרם | |
| גשרים ומנהרות | מנהרת רמין | |
| רכבת העמק | ||
|---|---|---|
| מסילות קשורות | מסילת הרכבת החיג'אזית • מסילת הרכבת דרעא–צמח • מסילת העמק • מסילת השומרון • הרכבת הצבאית העות'מאנית |  |
| אישים | לורנס אוליפנט • עבדול חמיד השני • יהודה לבנוני • יעקב מושלי • היינריך אוגוסט מייסנר • קלוד קונדר • ברוך קטינקא • גוטליב שומאכר | |
| ארגונים ומוסדות | הרכבת המנדטורית • משמר הרכבת • משפחת סורסוק | |
| תחנות | אל חמה • אלרואי • בית שאן • חיפה מזרח • חיפה מרכז • כפר יהושע • עפולה • צמח | |
| גשרים | אל חמה • נהר הירדן • נחל יששכר • נחל קישון • נחל תבור | |
| אירועים | ליל הגשרים • ליל הרכבות • קרב סמח' | |
| הנצחה | חצר גשר הישנה • מוזיאון רכבת ישראל • רכבת האלונים • רכבת העמק (סרט) | |
39526098מסילת השומרון