מסילת השומרון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מסילת השומרון
מידע כללי
מדינה האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי
עיר השומרון - עפולה, ג'נין, שכם, טולכרם
מפעיל הרכבת הצבאית העות'מאנית, הרכבת הצבאית לארץ ישראל, הרכבת המנדטורית
מידע על ההקמה
חברה בונה צבא האימפריה העות'מאנית
התחלת בנייה 1912
פתיחת המסילה 1914
מידע על המסילה
סוג המסילה נוסעים
רוחב המסילה 105 ס"מ
מסלולים 1
רשימת התחנות
ג'נין, מסעודיה, שכם וטולכרם
תרשים המסילה
HaShomron Railway.jpg
אדום - מסילת השומרון
כחול - מסילת העמק
ירוק - המסילה המזרחית
גשר בתוואי הרכבת בין תחנת מסעודיה לשכם למרגלות תל סבסטיה
מבתר הרכבת הגדול בין מנהרת הרכבת הטורקית לתחנת מסעודיה. מימין ניתן לראות קשת שהוותה חלק מקיר התמיכה

מסילת השומרון, עפולה - ג'נין - מסעודיה - שכם, היא מסילת רכבת היסטורית, עיקרה לאורכה של הארץ, שנסללה בשיתוף פעולה בין הטורקים לגרמנים בין השנים 1912 ל-1914. מוצאה של המסילה בצומת הרכבות עפולה לצד מסילת העמק ומשם נסללה דרומה עד לתחנת הרכבת מסעודיה כ 12 ק"מ צפונית לשכם, ומשם המשיכה דרומה לשכם. על פי התכנון המקורי נועדה המסילה לחבר את ירושלים אל מסילת הרכבת החיג'אזית באמצעות שלוחת רכבת העמק. בפועל צורכי מלחמת העולם הראשונה הביאו לחיבורה למסילה המזרחית, באמצעות השלוחה מתחנת הרכבת מסעודיה מערבה לכיוון טול כרם, שלוחה שנסללה בראשית 1915.

היסטוריה

סלילת מסילת השומרון החלה בשנת 1912, כ-7 שנים לאחר חנוכת מסילת העמק, ומטרתה הייתה לחבר את ירושלים למסילה החיג'אזית. המסילה נבנתה באותו רוחב של המסילה החיג'אזית - 105 ס"מ בתכנונו ובפיקוחו של המהנדס הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר שהיה הממונה על הקמת רשת הרכבות באימפריה העות'מאנית ועמד גם מאחורי הקמת רכבת העמק. בשנת 1913 נחנך הקטע הראשון של המסילה בין עפולה וג'נין, אך בעיות כספיות שהועצמו על ידי לחץ של ממשלת צרפת למנוע את הקמת הקו כדי למנוע תחרות עם קו יפו - ירושלים שהיה בבעלות חברה צרפתית הביא לכך שהעבודות התקדמו בעצלתיים ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה נסללו מעפולה כ-40 קילומטר בלבד שחצו את עמק דותן והגיעו לאזור הרכסים הגבוהים של צפון השומרון עד סמוך לכפר סילת א-ד'אהר. בעקבות מלחמת העולם הראשונה נוצר צורך בקו אספקה לכיוון החזית בחצי האי סיני ותעלת סואץ לשם כך חודשו בינואר 1915 העבודות על המסילה, שכללו חציבה של מנהרת רמין שאפשרה למסילה להגיע אל אגן הניקוז של נחל שכם עד תחנת הרכבת מסעודיה. קטע זה הוא באורך 10 ק"מ. באביב 1915 נסלל הקטע באורך 12 ק"מ ממסעודיה לשכם. במסעודיה התפצלה המסילה לאורך נחל שכם עד טולכרם ומשם בקיץ 1915 נסלל הקטע באורך 80 ק"מ ללוד. באוקטובר 1915 הגיעה המסילה לבאר שבע. משם המשיכו עבודות הסלילה דרומה דרך ניצנה אל תוך חצי האי סיני עד קוסיימה, שם הופסקו העבודות בעקבות כיבוש עזה בידי הבריטים.

בקטע הדרך שבין סילת א-ד'אהר דרך מסעודיה ועד שכם עוברת המסילה באזור הררי. התוואי ארוך ומפותל ועובר בוואדיות סביב ההרים כדי לשמור על שיפועים מתונים. במסגרת העבודות על תוואי המסילה נחצבו בחלק זה של התוואי מבתרים רבים בהרים כדי למנוע פיתולים חדים. כיום חלק מהתוואי משמש את תושבי האזור: בין הכפרים בזאריה לרמין נסלל קטע של התוואי וכן בין שבי שומרון לעצירה א-שמאליה משמש קטע מהתוואי כציר העלייה להר עיבל.

לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים, הורחבה המסילה המזרחית לרוחב התקני והוארכה צפונה עד לחיפה, שם שבה והתחברה לרכבת העמק. בשל כך איבדה מסילת השומרון את חשיבותה ותפעולה הפך מורכב יותר מכיוון שרוחב המסילה נותר 105 ס"מ. שירות הרכבות בין טול כרם, שכם ועפולה נמשך במהלך שנות ה-20, אך בשנות ה-30 הוא צומצם בהדרגה (ב־1932 נסגר הקו עפולה-שכם, אך הקו שכם-טול כרם המשיך בפעולתו[1]) עד להפסקתו המוחלטת בזמן המרד הערבי הגדול סביב 1938.[2] ב-1940, בזמן מלחמת העולם השנייה נעשה שימוש נוסף במסילת השומרון לצרכים צבאיים[3] אך עם תום המלחמה נסגרה המסילה סופית ולא נעשה בה עוד שימוש.

עם השנים פורקו הפסים ונבנו על תוואי המסילה בתים, בעיקר באזור ג'נין וטול כרם. כיום נשארו לאורך התוואי שרידי הסוללה, גשרונים וחלק ממבני התחנות - תחנת ג'נין נהרסה במהלך מבצע חומת מגן, שרידי התחנות של שכם, טול כרם ומסעודיה קיימים עד היום, כאשר בתחנת הרכבת של מסעודיה (סבסטיה) נעשה הניסיון הראשון לחידוש מפעל ההתיישבות היהודי אחרי מלחמת ששת הימים. מנהרת רמין עדיין קיימת וניתן לעבור דרכה ברגל וברכב.

תחנות הרכבת לאורך המסילה

תחנות הרכבת מעפולה עד טול כרם:

בתחנה זו התחבר הקו למסילה המזרחית

מסילת הברזל הצבאית העות'מאנית בארץ ישראל 1914-1917

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בטלה רכבת עפולה־שכם, דבר, 29 בפברואר 1932
  2. ^ פנחס פיק, Meissner Pasha and the construction of railways in Palestine and neighaboring countries, עמ' 216
  3. ^ פול קוטרל, ישרו בערבה מסילה, בהוצאת רכבת ישראל, עמ' 101


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0