נחל עמוד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סלע "העמוד" על שמו נקרא הנחל
נחל עמוד
הכניסה למערת זוטייה

נַחַל עַמּוּד הוא נחל באזור הגליל העליון הנשפך אל הכנרת. זהו הגבוה שבנחלי הארץ המושכים מים כל ימות השנה.[1]

תיאור הנחל

מקורו של הנחל הוא באזור הגליל העליון, בין הר מירון לצפת, והוא זורם בכיוון דרום-מזרח דרך הגליל התחתון המזרחי אל דרום-מערב הכנרת. אגן הניקוז שלו ושל יובליו, כולל את המורדות המזרחיים של הר מירון, רמת דלתון, הר ביריה, צפת (הר כנען), רמת פשחור, הר מצפה ימים, אזור קדרים, הר לבנים וחוקוק. יובליו העליונים של הנחל מנקזים את פסגת הר מירון (גובה של כ־1,200 מ'), ובסיומו הנחל נשפך לכנרת (גובה של כ־200-), ירידה של כ־1,400 מ'.

הנחל נקרא כך על שם סלע גבוה המתנשא מעל האדמה והנמצא בקרבת אחד מאפיקיו של הנחל, בקרבת קיבוץ חוקוק. הסלע מזכיר בצורתו עמוד גבוה ומכאן שמו "נחל עמוד". הנחל נחצה באחד הקטעים שלו על ידי המוביל הארצי. בעקבות סלילת קטע הכביש שבין צומת חנניה לצומת עמיעד (כביש 85) בסוף שנות ה־70, מולא הנחל (כמו גם יובלו, נחל עכברה) בסוללת עפר גבוהה כתחליף לגשר, בנקודת החציה של הכביש את הנחלים. סוללה זו מנעה מעבר בעלי חיים ומטיילים בין שני חלקי הנחל. הסוללות הוסרו ב־2013, במלך עבודות לשדרוג והרחבת כביש 85.

יובליו העיקריים של הנחל הם נחל מירון, נחל עכברה, נחל שמאי, נחל פרוד, נחל לבנים ונחל חוקוק. שטח הניקוז של הנחל תחום בין נחל כורזים ונחל צלמון.

בנוסף למימיו הזורמים מרמת דלתון, לאורך תוואי הנחל ישנם עוד מספר מעיינות כגון עין פועם ועין יקים. חלק ממעיינות אלו שימשו לאספקת מי שתייה לצפת, החל מתקופת המנדט הבריטי. הנחל כיום הוא שמורת טבע מוגנת שאורכה הוא כ-22 קילומטר מאורכו הכולל של הנחל. הבריכות שכווי שבסמוך אליהם נמצאה המבטשה שבאמצעותה יהודי צפת עיבדו את הצמר לתעשיית הטקסטיל שהייתה מפותחת מאד במהלך המאה ה-16 בצפת.

החלק השלישי של המסע מים אל ים מתבסס על תוואי נחל עמוד, בחלק שבין הר מירון לכנרת. הנחל משמש כמסלול טיול פופולרי.

שמות הנחל

במקור נשא נחל צייה את השם "נחל עמוד", אך ב-24 באפריל 1961 החליטה ועדת השמות הממשלתית לשנות את שמו. בעבר נקרא נחל עמוד "נהר דולבאי" בפי היהודים,[2] ייתכן שעל שם עצי הדולב שהיו קיימים בו.

כל אחד מקטעיו של הנחל נקרא בשם אחר בפי הערבים מהכפרים שבסביבה. חלק נקרא וואדי טוואחין על שם טחנות קמח שפעלו בו בעבר, או וואדי לימון.


טחנות הקמח

מתחם התחנות של נחל עמוד מתאפיין בצפיפות מתקנים שאינה מוכרת באזורנו[3]. במתחם התגלו שרידי טרסות, טחנות קמח, תעלות מים, סכר הטיה וגשרים להם ערך היסטורי בהיותן עדות לאורחות החיים ולמלאכות המסורתיות בגליל בתקופות האמורות.

טחנות הקמח בחלקו העליון של נחל עמוד הוקמו בתקופה הצלבנית ומרבית השרידים הנראים כיום הם מהתקופה העות'מאנית. טור הטחנות משמר תוואי של מתקנים קודמים, ככל הנראה מבטשות צמר, שהגיע לשיא פעילותו במאה ה-16, תקופת תור הזהב של צפת. מקצת הטחנות פעלו עד שנות ה-50 למאה ה-20.

בשנים שחלפו מאז חדלו הטחנות לפעול כיסתה צמחיית הנחל את שרידי המבנים והמתקנים ואף השתרשה בליבת הקירות של טחנות הקמח. בשנת 2013 ביצע מינהל שימור ברשות העתיקות פעולות לייצוב שרידי הטחנות בנחל עמוד במימון רשות הטבע והגנים ופרויקט ציוני דרך (תשתיות מורשת) במשרד ראש הממשלה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אריה יצחקי (עורך), מדריך ישראל: גליל עליון ומקורות הירדן, משרד הביטחון, 1976, עמ' 164
  2. קונטריס לגיטין שלאחר שו"ת הלכות קטנות למהר"ם חאגיז חלק ב דף עא עמוד א וכך מתואר בשטר כתובה שנכתבה בצפת בשנת ה'תקצ"ג מקום כתיבתה "העירה צפת שבגליל העליון דעל נהר דולבאי יתבא"
  3. תיאור מתחם טחנות הקמח באתר מנהל השימור



סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0